באר היטב (עה"ת) ז

בכל לשונות הגאונים אשר נעתקו מלשון הש"ס אשר באמת א"א לנו לסמוך על דקדוקי דבריהם כ"כ. ראשונה שאין דעת שום גאון החלטה מבוררה שהרי יש לנו רשו' לחלוק על דבריו שנית כי לא נוכל לבטוח בו אשר לא שגג בלשונו אחרי כי באולי נעלם ממנו עיקר הספק אשר נתחדש לנו ולא נזהר בלשונו במה שנוגע לאותו הספק ולבד כ"ז אנחנו ב"י מאהבי ומחבבי הישנות והעתיקות ומחבריהם בעלי הש"ס מאורי עיניני משתעשעים לגילת לבבנו מלשונותיהם כמו שנאמרו ונשנו בעת יצאו לאור בימי קדם קדמתה יהיו לשונות המחברים הגאונים שלאחר בעלי התלמוד גם באולי יותר צחים ונעימים לפי חפץ איזה מהמעיינים קטן או גדול את דברי הקדמונים בעלי הש"ס מקורי המים החיים אנו מחבבין ולשונותיהם כצוף נחיל יערב לחכנו וזה הוא ג"כ מטעמי החיוב הנ"ל לחבב דברי רבו והרי"ף והרא"ש והאו"ז והסמ"ג באמת נזהרו בזה אלא שלא הביאו רק הלשונות שבש"ס דאליבא דהלכתא ולשון הפלוגתות שנשאו ונתנו במו כמאן הלכתא ואין זה מספיק עפ"י כל הנ"ל גם לא הביאו כל שיטות המפרשים והפוסקים וגם ערבבו דינים דמה"ת עם דינים דמדרבנן אשר מהראוי לחלקן גם הרבה ענינים נתחדשו ע"י באי אחריהם לבד זה אשר לא כללו בספריהם כל המקצועות שבתורה

ואחרי כל אלה הנני לכונן משפטי וחוקי הקיצור מהתורה שבע"פ הנדרש לנו עפ"י כל הנ"ל לעשותו חוק א) הקיצור הזה צריך לחלקי לשתי מהדורות מהדורא קמא תכלול כל הענינים דמה"ת בין אליבא דהלכתא בין שלא אליבא דהלכתא ובכלל זה גם האיסורין שיש לדון בהם אם הם מה"ת אי מדרבנן ומהדינים דמדרבנן יובאו בה העיקרים וההתחלות גם כשאנו מוציאים דינים דמה"ת מתוך הענינים שבדיני דרבנן יובאו אותן הענינים דרבנן ג"כ במהדורא קמא למען הוציא מהן הדינים דמה"ת ובמהדורא תנינא יבוא תשלום דיני דרבנן חוק ב) ענפים וסעיפים בהענינים דמה"ת הרחוקין הרבה מעיקרי הענינים ואינם מסובכין וקשורין עם שארי ענינים ואין מועילין כ"כ לחידוד השכל ואין ידיעתן נצרכת למעשה יושמטו ממהדורא קמא למהדורא תנינא והענפים וסעיפים בהענינים דמדרבנן באופנים הנ"ל יושמטו ממהדורא תנינא ג"כ רק יובאו בה התחלותיהם בציוני מקומותיהם בפוסקים בעזוב ידיעתן על נכון מתחילתן עד סופן לגדולי בעלי התורה אשר תורתם אומנתם או שיעשה בגללן מהדורא תליתאה והגבולים שבאותן התנאים הנ"ל יהיו בידי המחבר כפי ראות עיניו בזה לטובת המעיינים יעשה. חוק ג) בחלק הא' מחכמת התורה הנ"ל בהשקפה הא' אין לקצר רק הנ"ל בחוק הב' ועיקר דבר הקיצור יהי' בחלק הב' מחכמת התורה הנ"ל שם היינו ההחלטות שנמצאו בש"ס בלי שום מחלוקת יובאו כמו שהם בזולת טעמיהם ואשר ירצה לעמוד על ידיעתן ישים עינו בש"ס עפ"י ציוני המקומות שבזה הספר והספיקות והפלוגתות שנמצאו במשנה גמ' ופוסקים יובאו רק בביאור סברותיהם לכ"א משני הצדדין בזולת ההחלטות כי הספר הזה אינו לשם ידיעת ההוראה כ"א לשם ידיעת חכמת תוה"ק ואשר ירצה לעמוד על ההוראה יעיין בכללי ההוראה המפורשים בש"ס ומוסכמים מכל הפוסקים שהובאו במבוא התלמוד לר"ש הנגיד הנדפס בכל ספרי הש"ס וזולת זה כבר כתבתי שאין לנו הוראה מבוררה והרוצה לעמוד על ההוראה הנהוגה באותן הספיקות והפלוגתות ישים עינו בש"ס כנ"ל ומשם ידע עפ"י ציוני הגליונות בכ"ע מקומו בפוסקים ויראה את הנדרש לו חוק ד) הקיצור הזה בהכרח שיכלכל בכ"א מעניניו לשון המשניות והברייתות ומימרות האמוראים ודסתמא דתלמודא בציוני המקומות בש"ס בלי השמט שום מימרא שנאמרה לדינא בין אליבא דהלכתא בין שלא אליבא דהלכתא עם כל הקושיות והתירוצים שהובאו בש"ס מזה לזה עם כל שיטות המפרשים והפוסקים שבכ"ד עם החידושים וביאורים הנדרשים באמת שיעלו בכ"ז בידי המחבר זה הקיצור הנדרש ובלשונות הפלוגתות דתנאי ואמוראי שבש"ס ובביאורי הפלוגתות שבהפוסקים יוכללו כל הענינים שיש לדון בהם ע"ד הספק כנ"ל בהשקפה הא' עם ביאורי הסברות של כ"א מהשני צדדין בהענינים שהן צריכין ביאור ומזה יהיו לנו תועליות רבות א) שלא יצטרך המעיין להאמין להמחבר בשום דבר רק בשלח ואחוי ב) שלא יצטרך להתחקות על כוונת דברי המחבר מצד לשונו רק לפעמים לסבת עומק הענין ג) חידוד השכל עצהיו"ט ד) שהבקי באותו הספר יהיה בקי בכל מקצועות התורה ברובי לשונות הש"ס וידע מקומם איה. ה) שיוכשר ללמוד גפ"ת ככל חפץ לבבו בכל שיטות הש"ס ברצותו להרחיב ולהעמיק ידיעתו יותר מגבולי אותו הקיצור אשר ידוע הוא כמה יגיעות צריך התלמיד לייגע עדי יגיע למדרגה זו אשר יוכל ללמוד גפ"ת בכל שיטות הש"ס ע"י לימוד איזו מסכתות מהש"ס וכמעט בלתי אפשר להגיע למדרגה זו בשלמותה בלי לימוד כל