באר היטב (עה"ת) ו

יפלו כל הבנינים ויהיה כל יגיעו לריק בבחינת מטרת השגת ידיעת ההוראה השקפה הב' הנה אנחנו ב"י בכל המקומות אשר ידיעת תוה"ק משתררת שמה יגעים בכל מבחר ימי עלומינו והרבה מכל ימי חיינו עלי ארץ בלימוד התורה שבע"פ עם הוצאות עצומות על שכר מורים וחדרים פרטים וכוללים וכאשר נתבונן ונתחקה על מטרת כונתנו בכל החרדה הגדולה הזאת לא נוכל לומר שהוא רק למען נדע את המעשה אשר נעשה לבד כי לשם זה היה די לנו אחד בעיר ושנים במשפחה אשר המה יגידו ליעקב דבר חוק ומשפט בכל אשר ידרש מהם וגם יודיעו בקהל עם ויעוררו את ב"י להשמר ולהזהר מכל הדברים הבלתי נודעים להמון העם ולשאול על הספיקות שבהם כשיזדמנו ועוד כי הלא ידוע הוא אשר עיקר ורוב עסקנו בת"ת הוא בלימוד הגפ"ת אשר הוא רחוק מידיעת הדינים אבל באמת לפי"ד שלשה המה מיטיבי צעדינו בזה א) היות הלימוד עצמו אחת ממצות ה' ומכניס בלב הלומד לשמה אהבת ויראת ה' ב) ידיעת התורה שבע"פ יקרה אהובה וחביבה אצלנו ב"י מצד פלאות חכמתה החלק הא' ממנה בכלל כנ"ל נוטע עלי שדמות התורה שבכתב כרמים ופרדסים נטיעות ואילנות אשר בכ"א מהם ענפים וסעיפים משתלשלים למרבה זמ"ז יש מהן נפרדים זמ"ז ויש מהן קשורין וסבוכין זב"ז ויש מהן נראים קשורים לפו"ר ואינם קשורי' נראים נפרדי' לפו"ר ובאמת קשורין כולם קדושים טהורים ונוצצים ביקרת אור הדרת חכמתם החופפת עליהם ובהרוב מהם תבהיק יפעת אור החכמה והתבונה לכאן ולכאן להתיר ולאסור לחייב ולזכות לטהר ולטמא להכשיר ולפסול אלו ואלו דברי אלהים חיים הן בחכמה ותבונה תשתומם נפש המשכיל לפניו תדוץ דאבה בהשקיפי בעין תבונתו עלי המחזה הנפלאה הקדושה הלזו החלק הב' ממנה כנ"ל מפליא לעשות במציאות שרשי הענינים ולשקול עי"ז בפלס הרים וגבעות במאזנים מאזני כח הסברא יעלה שמים ירד תהומות בקישורי ענינים נפרדים זמ"ז לפו"ר בפירודי ענינים מקושרים זב"ז לפו"ר לפעמים ע"י איכותן ומהותן בעצמם ולפעמים ע"י קישור א' מהם בענין זולתו ובדקדוקי כוונות הוראות הלשונות יגלה תעלומות חכמה ויראה אבני יקר במשבצות זהב בלשונות אשר כל יקר אין בהם לפו"ר כולו ממתקים כולו מחמדים והגם כי באמת הרבה מחלק הזה נמצא ג"כ בחלק הא' ממנה ע"ד הספק בכ"א מצדדי הספק עכ"ז הדברים מתרחבים ומתפשטים הרבה והרבה באין ערוך יותר בזה החלק ג) עם כל האהבה והחביבות אשר אני מחבב באמת בכל לבי את כל החכמות והמדעים לומדיהם ושוניהם לא אמנע מלהגיד נגד כל חכמי לב כי אמת הוא הדבר הנטוע בלבנו כי כל החכמות והמדעים שבעולם אין ערוך להם בכחם לחדד השכל להרחיבו להגדילו ולהאדירו כחכמת התורה כשילמדה האדם בטוב טעם ודעת באמת מאת ת"ח מופלגים אמיתיים ולכל אלה פרצה כ"כ אהבת וחביבות ידיעת תוה"ק אצלנו עד אשר היא כמאמר החכם מכל אדם מרוממת קרן יודעה למעלה ולמעלה מאופק מצב תולדתו ועושרו השקפה הג' עוצם העומק והרוחב שבכל ענין וענין אשר נתגלה לנו ע"י ריבויי הספרים הנשגבים המלאים דעת חכמה ובינה באין חקר וריבויי תעצומות המחלוקות אשר נמצאו במו אשר הורו לנו בנסיון כי גם התשובות הנראות תשובות נצחות כמעט לגמרי יוכלו להיות מוטעות וכמעט שאין לנו סברא ופי' בדברי התלמוד אשר אין לו מקום שהוא עולה שם יפה יותר מזולתו המה מלמדים אותנו דעת שלא כדברי הראשונים וגדולי האחרונים אשר סברו למצוא החלטה מבוררה בדבר אשר יש לדון בו לכאן ולכאן אלא האמת הוא אשר כמעט כל ענין אשר יש לדון בו ולהראות בו פנים קצת היפוך הנראה לפו"ר בפשיטות שוב אין להחליט החלטה גמורה רק להכריע קצת לצד אחד כל אחד לפי נטיית דעתו וסברתו בעת שהוא מדיין כדרך שנהג רבה"ק במשניות והאמוראים בתלמוד ברובי המקומית אשר הביאו כמעט בכל ענין כל דברי המדיינים בו השקפה הד' כבר הורונו חכמי המשנה שחייב אדם לומר בלשון רבו פי' בסגנון דברי רבו ויש בזה כוונה עמוקה ונכונה מאד כי ידוע הוא כי כל העתקה מלשון ללשון אף באותה השפה עצמה לא תשוה בשום אופן לגמרי להלשון אשר לוקחה ממנו ההעתקה לשון הנעתק יוכל תמיד לסבול פירושים וביאורים אשר לא יסבלם לשון המעתיק כאשר לא כיון עליהם וכן להיפוך לשון המעתיק יוכל לסבול פירושים וביאורים אשר לא יסבלם לשון הנעתק וזה הוא דבר גדול מאד אצלנו בלשון הש"ס כי אנחנו ב"י באמונתנו נחיה כי בעלי הש"ס דקדקו בלשונותיהם ולא שגו במו עד כי אחרי החקירה וההעמקה בדבריהם יכול להיות שנעמוד על סוף דעתם בהענינים המסופקים הן בביאור דבריהם והן בענינים מחודשים ועכ"פ במצוא איזו הכרעה מדקדוק לשונם הרי אנו יכולין בטח לסמוך ע"ז מאחר שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה נעשה בכל אלה