באר היטב (עה"ת) סח

בעצמו לרבנן לאידך לישנא ופטור ממלקות דאף חיוב מלקות ניתן לכפרה ע"י הקרבן או דמלקות בלתי מתכפר בקרבן ולפי"ז ג"כ מספקא אי מלקא לקי ופטור מקרבן או דלקי וגם מייתי קרבן ויש מקים לבעי' זו אף לרבה דכופר בממון שיש עליו עדים פטור מקרבן שבועה כגון שהיו העדים קרובין בנשותיהם בשעת שבועה ונתרחקו אח"כ. שם בגמ' וכתבו התוס' שם דהיינו כשהיו כשרים בשעה שראו העדות דבעינן תחילתן וסופן בכשרות והא דלא מבעיא ליה הכי בשבועת העדות עמש"ל בדיני שבועת העדות דעדים שאני מפקדון ועמ"ש (שם ל"ז ב') ותוס' שם השביע עליו ארבעה וחמשה פעמים בין בפני ב"ד בין שלא בפני ב"ד וכפר חייב על כל אחת ואחת אר"ש מה טעם מפני שיכול לחזור ולהודות (שבועות ל"ו ב') במשנה וע"ש תוס' (ב"ק ק"ח א') ד"ה טען מה שתמהו בבעי' דשם דהא היינו מתניתין דשבועות שהבאתי בזה ואולי י"ל דהתם הבעי' לענין חומש והכא מתניתין לענין קרבן איירי דיש לחלק ביניהם כמוש"ל. בענין דין דחומש במקום כפל היו חמשה תובעין אותו ואמר שבועה שאין לכם בידי אינו חייב אלא אחת שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך כו' חייב על כל אחת ואחת רא"א עד שיאמר שבועה באחרונה רש"א עד שיאמר שבועה לכל או"א. שם במשנה ובגמ' ל"ח א' מחלקינן בין אמר ולא לך בוא"ו לבין אמר לא לך בלא וא"ו ולכו"ע בשם באמר ולא לך בוא"ו יש סברא יותר לומר דהוה פרטא מבאמר בלא וא"ו ועי' תוס' שהקשו מסוגיא זו אסוגיא (דזבחים ל' א') בענין פיגול וכתבו דיש ספרים גורסין בכ"ז להיפוך תן לי פקדון תשומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת. שבועה שאין לך בידי פקדון ות"י וגזל ואבדה חייב על כל או"א וכן בחיטין ושעורין וכוסמין. שם במשנה רמ"א אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת ג"כ חייב על כל או"א (שם) וגם בזה מחלקינן בגמ' שם בין אמר בוא"ו בין אמר בלא וא"ו אר"י פרוטה מכולן מצטרפת (שם ל"ח א') הא דחייב על כל או"א באמר שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אינו חייב רק שלש דהיינו רק אפרטי וחד אמר דחייב ד' תלת אפרטי ורביעית אכללא היו חמשה תובעין אותו כ"א מהן חיטין ושעורין וכוסמין ואמר שבועה שאין לך בידי חיטין ושעורין וכוסמין לא לך ולא לך כו' חייב חמשה עשר משום פרטי למ"ד דאינו חייב רק אפרטי ועשרים למ"ד דמחייב ג"כ אכללא וכן הדין בפקדון ת"י גזל ואבדה תבעו בדבר שאם הי' מודה הי' פטור מממון פטור שם במשנה אמר לו אנסת ופתית את בתי שבועה שלא אנסתי ולא פתיתי ר"ש פוטר דכי קא תבע קנס קא תבע ולא בושת ופגם משום דקנס מידי דקיץ הוא וחכמים מחייבין דמסתמא ממונא קא תבע תבעו בקנס שהעמידו בדין ונתחייב לו עי' מס' כתובות ריש פ' נערה ועי' תוס' (שבועות ל"ז א') ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממונו ד"ר יוסי הגלילי (ב"ק י"ב ב') ובכ"ד ורבנן פליגי עליו שם ובכ"ד ומסקינן שם דמודה ריה"ג בחלק הכהנים דלאחר שחיטה דממון גבוה הוא ובכל הנשאר להבעלים מהשלמים אחר השחיטה מחלוקת רש"י ותוס' (שם) דרש"י ס"ל שדין הבעלים לא"ש כדין הכהנים ותוס' ס"ל שדין הבעלים למ"ש כקודם שחיטה הבכור מוכרין אותו תם חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה אר"נ אמר רבה בר אבהו לא שנו אלא בכור בזמה"ז דכיון דלא חזי להקרבה אית להו לכהנים זכי' בגוי' אבל בזמן שבהמ"ק קיים דחזי להקרבה נא (ב"ק שם) ומסקינן שם דהיינו רק לריה"ג אבל לרבנן אפילו בזמה"ז ל"ה ממון בעלים. בכור בע"מ נראה דאף בזמן שבהמ"ק קיים הדין כמו בזמן שאין בהמ"ק קיים ועמש"ש בביאור דברי התוס'. בכור בח"ל בזמן שבהמ"ק קיים לר"ש דאמר אם באו תמימין יקרבו לכתחילה לא הוה ממון בעלים (שם) מעשר בהמה לכו"ע לא הוה ממון בעלים (שם י"ג) קדשים שחייב באחריותן אפילו קדשי קדשים הוה ממון בעלים לר"ש דס"ל דבר הגורם לממון כממון דמי (ב"ק ע"ד ב') השביע עליו ע"י אחר אם ע"י מורשה וודאי חייב כמו בשבועת העדות כמוש"ש אם ע"י שליח גרידא דפטורין בשבועת העדות צ"ע איך הדין בזה והרמב"ם כתב דחייב. שומר שטען טענת גנב בפקדון דחייב בכפל כמו שנתבאר בסדר משפטים ובאו עדים וחייבוהו כפל ואח"כ הודה לרבנן דס"ל (כריתות י"א) דלא מחייב בחומש רק בהודאת עצמו חכמים אומרים דממון שמשלם עליו כפל אינו משלם עליו חומש ור' יעקב פליג וס"ל דאף בזה איכא חיובא דחומש אלא דחומשו עולה לו בכפילו (ב"ק ס"ה ב') והלכך היכא שהחומש והכפל שוין אינו משלם אלא חדא ופלוגתייהו רק באין שוין ופירש"י דהיינו כשהכפל הוא יותר מהחומש דבכה"ג לר' יעקב משלם חומש בפני עצמו ולפי ענ"ד הוא תמוה ויותר נראה כמו"ש המהרש"א שם דהיינו כשהחומש הוא יותר מהכפל דבכה"ג ס"ל לר' יעקב דלא יצא ידי חובתו בכפילו גרידא וצ"ע אם צריך לשלם חומש שלם בפ"ע או רק לשלם החומש שהוא יותר מהכפל וכיצד יכול להיות שהחומש יהי' כהכפל או יותר ממנו כשהשביע עליו ד' וה' פעמים או כגון שבשעה שכפר לו ונשבע שבאותה שעה נעשה עליו גנב הי' שוה ד' זוזי וכשתבעו אח"כ עפ"י הודאתו ועדים שוה חד זוזא דכפילא זוזא דכפל משלם כשעת העמדה בדין וחומשא זוזא דחומש בתר קרנא אזיל וקרן כדמעיקרא משלם (ב"ק שם) וצ"ע בזה לפי ענ"ד. א) בעדים בלי הודאה לר"מ (דכריתות י"א) דמחייב בחומש בלי הודאה כדאמרינן בפ"ק דב"מ צ"ע אי חייב לר' יעקב בחומש ועמש"ל בענין קרבן ומלקות. ב) הודה ואח"כ באו עדים למ"ד מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב אף בחייב עצמו בקרן (ב"ק ע"ה א') צ"ע אם גם בכה"ג אמרינן לרבנן ממון שמשלם עליו כפל אינו משלם עליו חומש כיון דבכה"ג חל חיוב החומש מקודם וכ"ז לענין חומש אבל לענין אשם מודים חכמים לר"י דחייב ורשב"י ס"ל דאף מאשם פטור (ב"ק ס"ה א' ב') בעי רב"ח לחכמים ממון המחייבו כפל פוטרו מחומש א"ד שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מחומש ה"ד כגון שטען טענת גנב ונשבע וחזר וטען טענת אבד ונשבע ובאו עדים אקמייתא והודה אבתרייתא דשבועה