באר היטב (עה"ת) סו

ידיעת ספק מחלקת ג"כ לענין שני חצאי שיעור לפטור לגמרי למ"ד יש ידיעה לח"ש לענין חטאת (כריתות י"ב ב') הבאתי לעיל בדיני החטאות ועמש"ל בדיני מעילה כשם שאם אכל חלב ודם נותר ופיגול בהעלם אחד חייב חטאת על כל או"א כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל או"א (שם י"ז ב') שתי חתיכות חלב לפניו ואחת מהן נותר ואינו יודע איזו אכל מביא חטאת ואשם תלוי (שם כ"ג א') וע"ש. חלב ונותר לפניו אכל אחת מהן וא"י איזו מהן אכל לר' יהושע דפוטרו מחטאת פליגי ר"י ור"ש אי חייב באשם תלוי ור"י פוטר (כריתות י"ט א') ור"ש מחייב (שם ב') הביא א"ת ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר דברי ר"מ וחכ"א ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ועמש"ל בפרשה זו פסוק ט"ו בענין אשם וודאי רא"א יקרב שאם אינו קרב על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר (כריתות כ"ג ב') ועי' גמ' שם כמו שהדין בנודע לו שלא חטא כן הדין בנודע לו שחטא בוודאי. שם בגמ' אם משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר ישרף למ"ד חולין בעזרה בשריפה ולמ"ד בקבורה פלוגתא דאמוראי (שם כ"ד ב') אליבא דתנא דמתניתין דכריתות שם מיהו ר' יהודה ס"ל יקבר (תמורה ל"ד א') וע"ש רש"י נזרק הדם והבשר קיים יאכל ר' יוסי אומר אפילו דם בכוס יזרק והבשר יאכל (שם כ"ג ב') אשם תלוי שנפסל בנותר וכה"ג אי הוה בשריפה ככל הקרבנות עי' (תמורה ל"ד א') רש"י שם ורש"י (פסחים כ"ח א') באיכות הספק שחייבין עליו אשם תלוי פלוגתא דתנאי ר"א ס"ל דספק חתיכה אחת ג"כ חייבין עליה אשם תלוי וכן ס"ל לר"מ (שם י"ח א') ולשארי תנאי פלוגתא דאמוראי רב אסי אמר חתיכה אחת שנינו חייא בר רב אמר חתיכה משתי חתיכות שנינו מ"ט קסבר יש אם למקרא מצות קרינן (כריתות י"ז ב') אמר רב יהודה אמר רב חתיכה משתי חתיכות שנינו אמר ר"ז מ"ט דרב קא סבר שתי חתיכות אפשר לברר איסורו חתיכה אחת אי אפשר לברר איסורו ובביאור זה עי' מש"ש דלשיטת הירושלמי אינו חייב אשם תלוי רק כשאפשר שיתברר איסורו אחרי אכילתו והלכך בכזית ומחצה מחתיכה אחת מחייב דמשאכל הכזית היה אפשר שיתברר האיסור ע"י החצי שנשאר ולשיטת הבבלי כמוש"ש היינו דבשתי חתיכות אפשר יותר בנקל לברר האיסור קודם שאכל וכיון שהיה לו לברר בנקל ולא בירר חייב ולפי זה ג"כ שתי חתיכות אחת כזית ואחת כחצי זית ואכל את הכזית חייב אבל לחייא בר רב דמצות בעינן פטור אמר ר"נ אמר רבא אמר רב ב' חתיכות שנינו אר"נ מ"ט דרב ב' חתיכות אקבע איסורא מאי איכא בין מ"ד אפשר לברר לפי שיטת הבבלי שכתבתי למ"ד אקבע איסורא זולת החילוק שיש בין מ"ד אפשר לברר למ"ד מצות בעינן כגון שהיו לפניו ב' חתיכות ובא בלתי ישראל ואכל אחת לרבא בעינן מצות בשעת האכילה שמתחייב עליה אשם תלוי וליכא לר"נ אקבע איסורא (שם י"ח א') ועמש"ש בביאור פרטי דינים דאקבע איסורא. אשתו ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן וא"י באיזו אעפ"י שבשעת מעשה לא ידע מאחותו שבבית רק שאח"כ נודע לו חשוב ספק ב' חתיכות (שם י"ז ב') וכן למ"ד ספק חתיכה אחת שנינו חייב באשם תלוי בספק חתיכה אחת אף שלא ידע בשעת מעשה משום ספק ועמש"ל בביאור הענין דאיסור תורה מספק והתוס' (שם י"ז א') כתבו דבידע שהוא ספק חלב לא מייתי א"ת דה"ל אינו שב מידיעתו ולפי ענ"ד מבורר דל"ב שב מידיעתו רק בידיעת וודאי דהיינו לענין חטאת ולא בידיעת ספק לענין א"ת ועי' (נזיר כ"ג א') רש"י ד"ה אקבע איסורא היתה לפניו חתיכה של חלב ספק אכלה ספק לא אכלה אינו מביא א"ת כן מוכח (שם י"ז ב') דמפרשינן להא דספק אכל חלב בספק חתיכה אחת או ספק שתי חתיכות ועמש"ש היתה לפניו חתיכת חלב ספק יש בה כשיעור ספק אין בה כשיעור ואכלה חייב באשם תלוי למ"ד חתיכה אחת שנינו ולמ"ד ב' חתיכות שנינו לפי כל הטעמים הנ"ל נ"ל דלא מחייב באשם תלוי אלא בשתי חתיכות של חלב לפניו אחת יש בה כשיעור ואחת אין בה ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו דבזה וודאי חייב באשם תלוי לכו"ע ועדיין צ"ע היכא דאיכא רובא דקמן ל"ח ספיקא דאזלינן בתר רובא בכ"ד ודיניו נתבארו בספרי עומקא דדינא (חולין י"א א') ד"ה רובא דאיתא קמן ודיני קבוע דכמחצה על מחצה דמי נתבארו בספרי הנ"ל (חולין צ"ה א') רובא דליתיה קמן כשהוא לאיסור אין מביאין אשם תלוי אלא חטאת וודאי אשם וודאי אבל אין ממיתין ואין מלקין משים רובא דליתיה קמן רק היכא דנחית נפשיה לספיקא כמו"ש במס' ב"ב צ"ב ד"ה כי אזלינן כו' בממונא ל"א כו' ועמ"ש שבועות מ"ה א' ד"ה א' שבועת העדות ועמ"ש (חולין י"א) ד"ה רובא דליתיה קמן בביאור עניני רובא דליתיה קמן ופרטי דינים שבזה. היכא דאיכא חזקה דאוקי מלתא אחזקתה דמעיקרא לאיסור צ"ע אי ממיתין ומלקין אף בנחית נפשיה לספיקא כמו"ש (חולין י"א) ד"ה אתיא מפ"א אבל חטאת מייתי כמו"ש התוס' בכ"ד ולפי ענ"ד עדיין הדבר צריך תלמוד ועמ"ש (יבמות פ"ח ב') ועמ"ש חולין שם בפרטי דיני חזקה דמעיקרא וחזקה דהשתא ודיניהן כשהן סותרין זה לזה. שתי כתי עדים המכחישות זו את זו לאיסור ולהיתר י"ל דחזקה דלאיסור או להיתר לא מהניא כלום ע"פ סברת התוס' שכתבו בכ"ד בענין תרי ותרי כשיש מיגו לכת אחת דיש לנו לומר מיגו לכל היותר לא עדיף משני עדים וה"ל ד' עדים נגד שנים דהוה ליה כשנים נגד שנים דתרי כמאה בכ"ד וה"נ יש לומר כן מיהו העיקר דסברא זו לא שייכא גבי מיגו וחזקה שיש להנידון עצמו דבכל כה"ג אמרינן אוקי תרי להדי תרי ואוקי מלתא אחזקתה (כתובות כ"ב ב') ובכ"ד והיכא דליכא שום חזקה לשום צד כיון דאיכא שני כתי עדים הוה ליה כמו אקבע איסורא כמו"ש (יבמות נ"א) ד"ה הכא בב' כחי עדים עסקינן (כתובות כ"ג א') היכא דאיכא חזקה לאיסורא ושתי כתי עדים מכחישות זו את זו באותו הענין נ"ל עפי"ז דלא מייתי חטאת רק אשם תלוי דלענין הבאת חולין לעזרה הוה ליה אקבע איסורא עפ"י הב' כתי עדים דה"ל כחזקה לפוטרו מחטאת וה"ל חזקה להדי חזקה וה"ל כספק השקול ואין כאן חטאת רק א"ת כמו"ש (יבמות פ"ח ב') ד"ה