באר היטב (עה"ת) סג

לאפוקי ולעיולי לידי מעילה פלוגתא דר"א ורע"ק (שם ו' ב') זריקת דם שלן לא מהני לאפוקי ולעיולי לידי מעילה (שם ד' ב') אי מהני זריקה לבשר שנטמא לאפוקי מידי מעילה פלוגתא דר"א ור' יהושע אי ציץ מרצה על האכילות והלכך הוה ליה כטהור ומפיק ליה מידי מעילה אי לא (פסחים ע"ח א') ועוד נ"מ מפלוגתא זו א) לענין אם אין בשר אין דם לר' יהושע אם נטמא הבשר ב) אי מהני זריקה לבשר פיגול שנטמא למקבעיה בפיגול כמוש"ל בדיני פיגול (פסחים שם (ב) ג) בנטמא לחם התודה קודם זריקה אם יוצא ידי נדרו ואם לא נטמא רק מקצת אם השאר מותר (מנחות מ"ו א') קדשי קדשים שמתו יצאו מידי מעילה מן התורה מיהו מדרבנן מעל (מעילה י"ב א' ב' א') מאי איכא בין מעילה דאורייתא לדרבנן בזולת הקרבן א"ב חומש ריש מס' מעילה בשינוי לשון מיהו בהנאה אסורין מה"ת כדמוכח להדיא (בכורות י"ד א' ב' תמורה ל"ב א' ב') ועמש"ל בסדר אחרי בדיני חולין בעזרה נפסלו אם בפסול שאם עלו ירדו כמוש"ל בספר שמות פרשה כ"ט ג"כ יצא מידי מעילה מה"ת ואם בפסול שאם עלו לא ירדו מועלין בהם מה"ת (מעילה ב' א' ב') ואפילו בחטאת דהבשר ירד מ"מ כיון דבעולה לא ירד אף בחטאת לא הוה כמאן דחנקינהו ועמש"ל בזה בדיני עופות ואם זרק דמן אח"כ נתבאר מקודם בזה בזריקה פסולה אי מהני למעילה. דם אין בו משום מעילה (חולין קי"א א' מעילה י"א א') והיינו דם שחיטה ואין בו מעילה לא קודם זריקה ולא לאחר זריקה לא מה"ת ולא מדרבנן עד שיצאו לנחל קדרון יצאו לנחל קדרון פלוגתא דתנאי מעילה שם אי איכא מעילה מדרבנן. הקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלין בו (שם י"ב ב') נסכים מועלין בהם בתחילתן יצאו לשיתין אין מועלין בהם (מעילה י"א) דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין בהם (שם י"א ב') ומשמע בגמ' שם דהיינו מה"ת ועי' תוס' (יומא נ"ט ב') ד"ה והרי תרומת הדשן הקדיש תורין שלא הגיע זמנם בני יונה שעבר זמנם לא נהנין ולא מועלין (שם) כיון דאינם ראוין וגם לית להו פדיון כדאיתא (מנחות ק' ב') ע"ש רש"א תורין שלא הגיע זמנם מועלין בהם בני יונה שעבר זמנם אין מועלין בהם. מעילה (שם) חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין והנ"מ בקדושת גופן למזבח אבל קדושת דמים מועלין בהם (שם) ולד המוקדשין לא יינק מהמוקדשין (שם י"ג א') ואחרים מתנדבין כן. שם ופי' ואחרים שאינם עושין כהוגן מקילין להתנות בתחילה שהחלב יהיה מותר. פועלין לא יאכלו מגרוגרות של הקדש. פרה הדשה לא תאכל מכרשיני הקדש (שם) העצמות הגידין הקרנים והטלפים בשל עולה פלוגתא דאמוראי ר' זירא ס"ל פירשו קודם זריקה אתאי זריקה שרתינהו אפילו למעבד מינייהו קתא דסכינא פירשו לאחר זריקה מועלין בהם לעולם כיון דלאו בני הקטרה נינהו כמוש"ל פרשה א' פסוק ט' ע"ש (זבחים פ"ו א'). ור' אלעזר אמר פירשו לאחר זריקה לא נהנין ולא מועלין ובפירשו קודם זריקה שתי גירסות בגמ' גי' רש"י מועלין בהם לעולם ודלא כר"ז גם בזה וגי' התוס' מועלין בהם עד זריקה והיינו כר"ז בזה (שם) עצמות קדשי קדשים הנאכלין אין מועלין בהם אחר זריקת הדם (שם) עולה שנמצה דמה מוראה ונוצה שלה יצאו מידי מעילה (תמורה ל"ד א) ומ"מ איסורא איכא שם וצ"ע לע"ע מה בין זו לעצמות ושארי דברים הנ"ל עולת העוף שעשה למטה כמעשה חטאת במליקת סי' אחד הזאה ומיצוי לשם חטאת פסולה לכו"ע כדמוכח כולה מס' קנים וכמוש"ל ודלא כמו"ש התוס' זבחים ס"ח א' בד"ה אימר דאר"י בשם י"מ ולכו"ע לא עלתה לשם חובה לא לעולה ולא לחטאת כמסקנת הגמ' (שם ס"ח א') ופלוגתא דתנאי לענין מעילה דר"א ס"ל דאינה יוצאה מידי מעילה ככל העולות ור' יהושע ס"ל דנמשכת לדין חטאת העוף לענין מעילה ויוצאה מידי מעילה ע"י המליקה ככל חטאות הכשרות עשאה למעלה כמעשה חטאת לשם חטאת בין ששינה בכ"ד בין ששינה במקצת וכן חטאת שעשאה לשם עולה כמעשה עולה למעלה בין ששינה בכ"ד או רק באיזו דברים לכו"ע אינה עולה מידי מעילה במליקה זו (זבחים ס"ו א' ב') ונראה לי דצ"ל דאף לר' יהודה דמחמיר בדין דאם עלו לא ירדו (זבחים פ"ד) מודה בזה דאם עלו לא ירדו דאל"כ ה"ל כמאן דחנקינהו כדמוכח ריש מס' מעילה וכמוש"ל בדיני בהמה וקדשים שמתו יצאו מידי מעילה כנ"ל ואף שי"ל דהיינו כר"ש או דהיינו מדרבנן מ"מ ה"ל להש"ס לאקשויי ולתרוצי הכי ואפילו למ"ד להלן פ"ד דבעופות בכ"ע ירדו מ"מ כיון דאם היה נוהג דין דאם עלו לא ירדו בעולת העוף לא הוה כמאן דחנקינהו השתא נמי לא הוי כמאן דחנקינהו אף בחטאת כמוש"ל בענין חטאת בהמה ועמש"ל פרשה י"ז פסוק ג' בדיני שחוטי חוץ ותוס' (יומא ס"ג א') סד"ה שלמים ומתוך דברינו מתבאר דבשארי פסולין הנוהגים בבהמות דין העופות והבהמות שוין לענין מעילה הנהנה מן החטאת כשהיא חיה לא מעל עד שיפגום כשהיא מתה כיון שנהנה בכ"ש מעל (מעילה י"ח א') במשנה ומפרשינן (בגמ' שם י"ט א') דבתמימה ל"ב פגם שהרי אינו נפסד בכך כלום כיון דלהקרבה קיימא תוס' שם והכא בחטאת בע"מ דקיימא לדמי ומעילה דלאח"מ היינו מדרבנן כנ"ל והא דנקט חטאת היינו משום דינא דלאח"מ דקמ"ל רבותא דאע"ג דחטאת דלכפרה קיימא בדלין מינה אינשי וה"א דא"צ לגזור בזה מעילה לאח"מ כמ"ש בסמוך חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין בהם (תמורה כ"ב א') במשנה האי לא נהנין פירש"י חמורה שם (מעילה ג' א') דהיינו מדרבנן וזה תמוה לפי ענ"ד דמ"ש מקדשים שמתו דוודאי אסורין בהנאה מה"ת כמוש"ל והא דמוכחינן מעילה שם מהא דאין מועלין דאף מדרבנן אין מועלין היינו מדפסיק ותני סתם אין מועלין משמע אף מדרבנן והחילוק שבין חטאות המתות דאף מדרבנן אין מועלין כמו"ש לקדשים שמתו דמועלין בהן מדרבנן היינו משום דחטאות המתות בחייהון בדלין מנהון כיון דלמיתה אזלי וא"צ לתקן בהו מעילה מדרבנן פסולי המוקדשין שנפדו שאסורין בגיזה ועבודה מ"מ מעילה ליכא בכורות ט"ו ב' ועמש"ל פרשה כ"ב פסוק כ"ד בענין בעי' דפנחס אחוה דשמואל (בכורות ל"ט א') מלח שע"ג האבר מועלין בו שנפל במליחה ע"ג הכבש ובראשו