באר היטב (עה"ת) סא

יש לבאר מה יעשו הבעלים אח"כ לצאת ידי חובתם ובזה בענין העולות נראה דוודאי לכו"ע שניהן מביאין בשותפות ומתנין דכיון דבאה בנדבה וודאי באה ג"כ על תנאי בין שנים כמו"ש (כריתות ז' ב') ובדין החטאות: סעיף א) בקנין של קרבן עולה ויורד שבפרשה זו לרע"ק ור' יוסי דס"ל דאין שנים מביאין חטאת על תנאי הכא שניהן פטורין לגמרי דהא חטאת לא מצי לאתויי ומאשם תלוין ג"כ פטורין חדא דאין מביאין א"ת רק בדבר ששגגתו חטאת קבועה (כריתות ב' א') ועוד דבספק נתכפר ספק לא נתכפר ליכא אשם תלוי (הוריות ד' א') ורק לר"ש דס"ל שנים מביאין חטאת בשותפות ה"נ שניהם מביאין בשותפות ומתנין ועיין מש"ל פרשה א' פסוק ג' ד"ה יקריבנו סעיף ב) בקנין דמחוסר כפורים אפילו ר' יוסי מודה דשנים מביאין ומתנין (כריתות ז' ב') והיינו אפילו בקרבנות בהמה ולת"ק דפליג שם אר' יוסי אפילו בחטאת העוף לפו"ר נראה כל אחת מביאה כל חטאותיה מספק דחטאת באה על הספק ואין מרוויחין כלום מהחטאות הכשרות בהתערובות וא"כ בכהן נמלך לעולם לא יקרבו מהחטאות כלום מיהו כבר כתבתי (כריתות שם) ובמס' קנים פ' ג' דקודם הקרבה בכהן נמלך וודאי יכולין להפריש בין שניהם על תנאי חטאות כפי מספר הפסולות והכשרות שבתערובות יקרבו בתחילה ואח"כ יקרבו החדשות כמוש"ש ולאחר הקרבה בכהן שלא נמלך ג"כ נ"ל כמוש"ש דמודה ת"ק דר' יוסי דחטאת העוף יכולין להביא על תנאי בין שתיהן הלא דס"ל דאינה נאכלת

(יא) עשירית האיפה מנחה זו נקראת מנחת חוטא ודינה ככל החטאות (זבחים י"א) נקמצה שלא לשמה שלא לשם בעלים פסולה ריש מס' מנחות וה"ה בכל שארי עבודות המנחה הנ"ל (שם י"ב א') פלוגתא דאמוראי (מנחות נ"ד א') אי מגבלה במים קודם קמיצה קומץ מנחת חוטא ששמנו רי"א פסולה רל"א הוא עצמו משכשכו בשירי הלוג של מנחות אחרות ומעלהו כלומר מצותו בכך והא כתיב לא יצוק עליה שמן שלא יקבע לה שמן (מנחות כ"ג א'):

(טו) נפש בכלל זה משיח ונשיא וכן דינן בכל האשמות וודאי כהדיוט (הוריות ט' א'):

שם תמעול מעל בזה אופן א) גזבר שסבור שהוא שלו שנתן לחבירו ובזה א) אם נתנו לחלוטין מעל הנותן בכולו (מעילה כ"א) והיינו משום שינוי רשות (שם י"ח א') אין מעל אלא שינוי ועי' תוס' (שם) ב) נתנו בתורת שאלה ג"כ מעל הנותן משום שינוי רשות אבל לא מעל רק כפי טובת הנאה מס' (ב"מ צ"ט א') ובכ"ד ופי' טובת הנאה בזה עי' תוס' (שם) ומש"ש ונראה דאין חילוק בזה בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית. אופן ב) אינו גזבר וידע שאינו שלו וסבור שאינו של הקדש שלקח לעצמו בתורת גזילה וגניבה וודאי מעל בכולו (מעילה כ' א') דפרכינן (שם) מ"ש הוא ומ"ש חבירו ע"ש רש"י ותוס' והיינו ג"כ משום שינוי רשות. לקח לעצמו בתורת שאלה שלא מדעת. התוס' (בבא מציעא צ"ט קדושין נ"ה מנחות ק"א) דנו בזה אי מועל בכולו או רק כפי טובת הנאה ועי' מ"ש (מעילה י"ט ב') ד"ה אין מועל אחר מועל דנ"ע לפי ענ"ד דמעל בכולה ואפילו למ"ד דבהדיוט שואל שלא מדעת בעלים ל"ה גזלן להתחייב בכולה. במס' (ב"ב פ"ח א') ובכ"ד מ"מ הקדש שאני מיהו בלקח בתורת שאלה אינו מועל בנטילה בעלמא רק בהנאה כדמוכח במס' מעילה שם) וכמוש"ש וכן מוכח (ר"ה כ"ח א) ע"ש ודין ההנאה כמו"ש באופן שלאח"ז אופן ג) גזבר שסבור שהוא שלו כשלא נתן לחבירו פשוט דלא מעל רק בנהנה ובדין ההנאה בדבר הנפגם צריך שיפגום ובדבר שאינו נפגם ע"י תשמיש אינו צריך פגם ובמלתא מציעתא פלוגתא דתנאי (שם י"ח א') ההנאה צריכה שתהיה שוה פרוטה. שם בתחילת המשנה והפגם כתב הרמב"ם דג"כ בעי ש"פ ודווקא כשנהנה ע"י הפגם אבל בלא"ה לא מעל אף שנהנה ופגם (שם) ואינו מועל רק בכפי מה שנהנה ופגם (שם כ' א') ועיין תוס' (ב"מ צ"ט א') וצ"ע כשההנאה יתירה על הפגם או להיפך אי אזלינן בתר המרובה וגם בזה נראה דאין חילוק בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית ועי' פסחים ל"ג א') אי בעינן כזית לענין אכילה ומשמע שם דלמ"ד דבעי כזית בין במזיד בין בשוגג בעינן כזית אופן ד) אינו גזבר וידע שאיני שלו שנתן לחבירו בין שנתן לחלוטין בין שנתן בתורת שאלה נ"ל דהדין בזה כמו בנטל לעצמו עיין מעילה שם בענין נטל פרוטה כו' ומ"ש (שם י"ט ב') ד"ה אין מועל כו' אופן ה) אינו גזבר שסבור שהוא שלו וגזבר שסבור שהוא של אחרים ולא של הקדש עי' תוס' (מעילה שם מנחות שם) ומ"ש מעילה (שם) דשני טעמים הן להקל בגזבר. א) רש"י ותוס' במס' (מעילה י"ט ב') כתבו מפני שגם מקודם הדבר ברשותו וטעם זה מפורש בגמ' (חגיגה י"א א') לפי הגי' שלפנינו דכל היכא דמנחא ברשותא דידיה מנחא ב) התוס' במס' (קדושין נ"ה) כתבו משום דגזבר בסתמא סובר שהוא שלו וכן נראה מדבריהם (ב"מ שם י מנחות שם) ועי' מש"ל ונראה דהתוס' דשם ל"ג במס' חגיגה (שם) מסקנא דכל היכא דמנחא כו' ועי' מש"ל פרשה כ"ז פסוק י"ד השליח שעשה שליחותו המשלח מעל לא עשה שליחותו שליח מעל אמר לו תן חתיכה לאורחים ואמר להן טלו שתים ונטלו שלש כולן מעלו (מעילה כ' א') שלחו לחנוני ונזכר בעה"ב עד שלא הגיע לחנוני והשליח לא נזכר שליח מעל נזכר שניהם המשלח והשליח חנוני מעל לכשיוצא (שם כ"א) במשנה ובגמ' והיינו כמ"ד הקדש במזיד אינו מתחלל קדושין נ"ד ב') כמוש"ל כיצד יעשה יחללנה על מעות שבידו. מעילה שם ע"ש עוד בכמה חלוקי דינים מעל פחות משוה פרוטה פטור מחומש וקרבן אבל מ"מ חייב בהשבה (ב"מ נ"ח ב') וכתב הרמב"ם דנראה דפטור ממלקות אכילתו ואכילת חבירו הנייתו והניית חבירו אכילתו והניית חבירו הנייתו ואכילת חבירו מצטרפין זע"ז (מעילה כ' א') במשנה ועי' תוס' (שם) ותוס' (שם י"ח ב') ואפילו לזמן מרובה (שם כ' א') במשנה ופשוט היינו בהעלם אחד ואפילו מכאן ועד שלש שנים (שם י"ח ב' כריתות י"ח ב') ושם מקשינן איך מצטרפין הא ה"כ מכפר פי' דקשיא למ"ד ידיעת ספק מחלקת לחטאת דיוה"כ כיון דמכפר אספק כנ"ל בדיני יוה"כ ה"ל כידיעת