באר היטב (עה"ת) ס

שאם פרחו שנים אין להם לפסול כלום בהרביעית שהרי אם יקרבו ב' הגוזלות בהשלישית יקרבו א' עולה וא' חטאת. החמישית יש לה ג"כ קן א' הששית שתי קנין השביעית יש לה חמשה קנים פרח מהשלישית לרביעית לחמישית לששית לשביעית וחזר עד להשלישית השלישית אין לה כלום הרביעית יש לה אחת חמישית אחת ששית אחת שביעית ארבע קנין פרח מהרביעית לחמישית לששית לשביעית וחזר לששית לחמישית ולרביעית רביעית אין לה כלום חמישית קן אחת ששית אחת שביעית חמשה דהא בהראשונות לא יקרבו רק ב' קנים ואין לחוש רק פרח לשם ממנה שני גוזלות ושתיהן קרבו עולות או חטאות פרח מהחמישית לששית מששית לשביעית וחזר משביעית לששית ולחמישית חמישית אין לה כלום ששית אחת שביעית יש לה ששה פרח מששית לשביעית וחזר ששית אין לה כלום שביעית אינה מפסדת כלום ובמס' קנים שם שנויים הדינים בשינוי מהנ"ל ע"פ דינא דרבנן משום גזירה כמו"ש מקודם בפריחה וחזרה ראשונה וגם שהפסול שמתהווה ע"י חזרה לראשונה אינה מתכשרת ע"י פסול הראשונות ולפיכך איירי שם בענין שפריחה שניה היתה מהשלישית והפריחה שלישית היא מהחמישית וליכא עוד פריחות מקריבות שהרי לפי אלו הסברות גם החמישית אין לה כלום לאחר פריחה וחזרה שלישית גם הששית אין לה כלום וכשפרח מהמתות ימותו כולן כנ"ל. סעיף ו) קן סתומה וקן מפורשת פרח מן הסתומה למפורשת יקח זוג לשני חזר או שפרח מן המפורשת לסתומה בראשונה כולן ימותו (קנים פ"ב מ"ד) וגם זה נראה דאינו מה"ת דהא איכא ס"ס להתיר וגם מדרבנן הדבר צריך תלמיד למה החמירו בזה. סעיף ז) חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע פרח מן האמצע לצדדין א' הילך וא' הילך לא הפסיד כלום וזה שהלך לחטאת יקרב חטאת וזה שהלך לעולה יקרב עולה חזר לאמצע האמצעים ימותו דכ"א מספקינן בעולה ובחטאת ואלו שהיו חטאות יקרבו חטאות ואלו יקרבו עולות חזר ופרח מהאמצע לצדדין ימותו כולן (שם משנה ה'). סימן ב) בדיני התערובות באלו הענינים בכהן שאיני נמלך ובזה. סעיף א) בתערובות קנים בקנים מחצה על מחצה הנ"ל בסי' א' סעיף ב' שמחציתן כשר ה"נ הדין כן היינו עשאן כולן למעלה מחצה כשר כולן למטה מחצה כשר חצין למעלה חצין למטה משלמעלה מחצה כשרות ומשנשמטה מחצה כשרות קנים פ"ג מ"א סעיף ב) אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו הנ"ל בסי' א' סעיף ג' ע"ש עשה כולן למעלה מחצה כשר מחצה פסול כולן למטה מחצה כשר מחצה פסול חצין למעלה וחצין למטה המרובה כשר (קנים פ"ג מ"ב) פי' מספר הקנים שהן של אשה אחת והן מרובות משל חברתה או חברותיה ה"ז כשר בכל התעריבות וביאור זה דרך כלל נכנה את המרובה א' ואת המיעוט ב' הנה תהיה התערובות בכלל א ציור בספר ב =א -- ב ציור בספר 2 ב ואף אם כל הקנים שהן המועט נגד של אשה אחת שבתערובות קרבו לצד א' למעלה או למטה בהכרח שכמו כן קרבו מהמרובה מספר ב' לצד השני נגד המעוטות והנשאר מהמרובה דהיינו א --ב קרבו בהכרח מחצה למעלה מחצה למטה וא"כ א -- ב כולו כשר והמותר 2 ב מחצה כשר ומחצה פסול וא"כ א ציור בספר ב --א כולו כשר ועיי' תוס' (זבחים ס"ז ב') ד"ה בתרי גברי שדבריהם בשם בלתי נכונים לפי ענ"ד אבל כשאפשר לחלק את כל מספר הקנים של כולן למחצה על מחצה באופן שלא יהיה בהכרח משל אשה אחת למעלה וגם למטה אז הדין דמחצה כשר ומחצה פסול (שם) סעיף ב) חטאת לזו ועולה לזו חטאות לזו ועולות לזו שנתערבו עשה כולן למעלה מחצה כשר מחצה פסול עשה כולן למטה מחצה כשר מחצה פסול חצין למעלה וחצין למטה כולן פסולות שאני אומר חטאת קרבה למענה ועולה קרבה למטה (שם מ"ג) והיינו למ"ד בעלי חיים אין נדחין (יומא ס"ד א' ב') אבל למ"ד בע"ח נדחין גם בדיעבד פסולות כולן (זבחים ע"ג א') ול"ד להא דסעיף א' ב' דהתם כיון דכל חדא חזיא לא חשיב נדחה וצ"ל דאיסור דהוה מספק אינו בכלל כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני לרבא (תמורה ד' ב') וכן בדמים שפסולין משים תערובות דלח בלח ג"כ אין זה בכלל כל מלתא דא"ר לא תעביד כיון שאין האיסור מצד עצמו כמוש"ל בדיני תערובות דמים סעיף ד) חטאת ועולה מע"מ סתימה ומפורשת שנתערבו עשה כולן למעלה מחצה כשר מחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסיל חצין למעלה וחצין למטה אין כשר אלא סתומה (שם מ"ד) סעיף ה) חטאת שנתערבה בחובה והכהן ידע כמה חטאות יש בהתערובות וכמה עולות אלא שהיה סבור שכולן משל אשה אחת שכבר קרבו העילות שכנגד החטאות היתרות על העולות שבהתערובות והקריב מהן כמספר החטאות למטה וכמספר העולות למעלה בזה יש לבאר שני אופנים אופן א) כשחטאות שנתערבו היו שנים כנגד כ"א מהחטאות שבחובה נמצא שמספר החטאות שנתערבו היה כמספר הגוזלות שבחובה החטאות והעולות יחד ונמצא שיש בהתערובות תלתא רבעי חטאות ורבעא עולות וכן עשה מחצה כשר ומחצה פסול שאנו חוששין שהקריב העולות שהן רבעא למטה ונגדן הקריב רבעא מהתערובות למעלה מהחטאות נמצא נפסל פלגא אופן ב) כשגוזלות החובה החטאות והעולות יחד יש בהן שנים כנגד כ"א מהחטאות שנתערבו היינו שמספר החטאות שנתערבו הוא שליש מהתערובות בכלל ונמצא שיש בהתערובות שני שלישי חטאות ושליש עולה וכן הקריב אין כשר רק החטאות שבמנין חטאות שבחובה דשמא העולות שהן שליש קרבו למטה וכנגדן שליש מהתערובות שקרבו למעלה היה חטאות ואין כשר אלא מחצית החטאות דהיינו שליש התערובות דהיינו חטאות כמנין חטאות שבחובה ובזה שוה דין כהן שלא נמלך לדין כהן שנמלך עולה שנתערבה בחובה ג"כ יש שני אופנים כנ"ל בחטאת והביאור מובן ולא רציתי להאריך (קנים שם מ"ה) לפי' החדש הנפלא שנדפס מחדש על מס' קנים הנ"ל סי' ג) בכל הענינים הנ"ל שמקצת הקרבנות כשרין ומקצת פסולין והכשרין אינם ידועין של מי הם כשהיו של בעלים שונים