באר היטב (עה"ת) נט

(זבחים ע"ה ב') דלא אמרינן ירעו רק משום דאפשר ברעיה כדאיתא בגמ' (שם ע"ו א') אין זה מוכרא לפי ענ"ד דהתם הא ליכא פסול גמור רק מיעוט בזמן אכילה ועוד י"ל דשאני הכא שיצטרך למתן דמים שלא במקומן דלא מקילינן בזה רק בשחוטין מיהו יותר נראה כמו"ש בספר הנ"ל דדמי עוף מועט הוא ואין בו כדי לעשות בו הזאה ומיצוי לחטאת וגם מיצוי לעולה ועיקר נ"ל לפי ענ"ד דסוף דמו צריך הכל לעיכובא כמוש"ל בפרשה א' בדיני עולה שוב הקשה ע"ז דמ"מ יתן הדמים או למטה לשם חטאת או מעלה לשם עולה ויכשיר עכ"פ מין אחד מהתערובות לר"א דס"ל דיכול לזרוק בכה"ג לשם מים כמו לשם עצים ותירץ דלמפסל חד מינא בידים לכתחילה לא מקילינן כמו"ש רש"י (זבחים פ"ב א') בענין דמים פנימים וחיצונים שנתערבו שוב הקשה ע"ז למ"ד מיצוי דם חטאת אינו מעכב (זבחים ס"ה ב') כמוש"ל א"כ אכתי יעשה הזאה למטה לשם חטאת ומיצוי למעלה לשם עולה ויכשיר שניהן ותי' דכיון דאינו ראוי למיצוי לכו"ע מיצוי מעכב כמו בכ"ד בכה"ג דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת ומה שאינו ראוי משום ספק הוה ליה אינו ראוי כדמוכח (ב"ב פ"א ב') כמו"ש ונ"ל דכ"ז אינו רק מדרבנן אבל מה"ת אינו אסור רק בתערובות דמחצה על מחצה דמה"ת בכ"ע המיעוט בטל ברובא כמו"ש במס' (סנהדרין ע"ט) ע"ש ועפ"י כל זה מתבאר סעיף א) חטאת או חטאות שנתערבו בקן או בקני חובות אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה (קנים פ"א מ"ב) שאינו יכול להקריב עוד חטאת א' לשם אותה שנתערבה דשמא תהיה מהעולות שבחובה ולא אותה שנתערבה ומהעולות שבחובה איני יכול להקריב כלום דשמא יקריב בהן את החטאת שנתערבה בהן מיהו מה"ת אין זה רק כשהיו החטאות שנתערבו מחצה על מחצה עם העולות שבחובה דכשהעולות מרובה החטאת בטלה בהן מה"ת. עולה או עולות שנתערבו בקני חובה אינו כשר אלא כמנין עולות שבחובה כנ"ל בחטאת וכבר כתבתי דמה"ת אזלינן בתר מובא ואם היו החטאות שבחובות יותר מהעולות שנתערבו יקרבו עולות. סעיף ב) קן או קני חובות שמחציתן חטאות ומחציתן עולות שנתערבו בקן או קני חובות כשהיה התערובות משני בעלים מע"מ קן לזו וקן לזו או שתים לזו ושתים לזו מחצה כשר להקריב מהן חצין חטאות וחצין עולות ומחצה פסול (קנים שם מ"ג) שהרי אף שתהיה המחצה כולה של אשה אחת ג"כ מחציתן עולות ומחציתן חטאות וליכא למיחש למידי מיהו יותר ממחצית של כל התערובות אינו יכול להקריב לא עולות ולא חטאות דשמא יהיו כל העולות או כל החטאות שיקריב משל אשה אחת ובהקנים של אשה אחת הא ליכא רק חצין דהיינו רביעית מהתערובות עולות וכמו כן חטאות. סעיף ג) קן אחת לזו ושתי קנים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו המיעוט כשר (קנים שם) היינו במשל זה אינו כשר רק קן אחת דאינו יכול להקריב שתי חטאות או שתי עולות שמא יהיו שתיהן משל האשה שאין לה רק קן אחת. ומה שהאריך התנא בכה"ג היינו משום סיפא דכהן שאינו נמלך כדבעינן למימר לקמן וגם בזה נראה דמה"ת היה לנו להכשיר מנין הקנין של היותר גדולה משום רובא כנ"ל אין חילוק בין תערובות קנים מנשים שונות ובין תערובות קנים ממינים שונים כגון קני חוטא קני יולדת קני זבה ובין תערובות קנים משם אחד כגון לידה ולידה באשה אחת כשהפרישה קן מיוחדת לכל אחת מהשני לידות (קנים שם). סעיף ד) קן סתומה שפרח ממנה גוזל א' לבין הקרבות פסול ופוסל א' כנגדו (שם פ"ב מ"א) פי' בהקרבות שפרח לשם לא יקרבו רק כפי מה שהיה שם מקודם לכן ואת הא' הנוסף צריך להשאיר דאם יקריבנו עולה שמא יהיו כל העולות מהקרבות שהיו שם מקודם ונמצא שהקריב חטאת לשם עולה ואם יקריבנו חטאת חיישינן להיפוך וממקום שפרח משם ג"כ נפסל גוזל א' דשמא זה שפרח יקרב בין הקרבות והוא א"י מה יהיה אם עולה אם חטאת שיקריב לנגדו בהנשארים (קנים פ"ב מ"א) כיצד שתי נשים לזו שתי קנים ולזו שתי קנים פרח מזו לזו פסול ופוסל א' בהליכתו (שם מ"ב) פי' מאותן שפרח לשם לא יקרב רק שתי קנים ומאותן שפרח משם לא יקריב רק קן א' חזר מהחמשה להשלשה וא"י מי פסול ופוסל א' בחזירתי (שם) פי' מהחמשה שהיה לו להקריב ד' גוזלות לא יקריב רק שתי גוזלות דהיינו קן ובהשלשה מקריב שנים כמקודם ומשאיר שני גוזלות מיהו בהא דפוסל א' בחזירתו ממקום שחזר יש לעיין אמאי הא ס"ס הוא שמא חזר איתו עצמו שפרח ואת"ל אחר חזר דלמא יקריב כהוגן וצ"ל דכיון דמ"מ איכא צד איסור בדבר גזרינן חזרה אטו פריחה אבל מה"ת אין החזירה פוסלת ואולי לא סמכינן אס"ס בקדשים פרח וחזר פרח וחזר לא הפסיד כלום שאפילו הן מעורבות אין פחות משתים (שם) פי' שהרי ב' נשים שנתערבו קניהן מע"מ מחצה מה שר כנ"ל סעיף ב'. סעיף ה) לזו אחת לזו שתים לזו שלש לזו ארבע לזו חמש לזו שש לזו שבע פרח מהראשונה לשניה וכן משניה לשלישית משלישית לרביעית מרביעית לחמישית מחמישית לששית מששית לשביעית וחזר משביעית לששית וכן עד לראשונה הראשונה אין לה כלום עפ"י הנ"ל לפני זה. השניה יש בדין שיהיה לה קן אחת שהרי החזירה ממנה היא לבין המתות מיהו במתניתין דקנים (פ"ב מ"ג) קתני דהשניה אין לה כלום וצ"ל דהיינו דמדרבנן מחמרינן בפריחה לאלו המחות כיון דמקמי הפריחה שהחזירה היתה לשם היו קריבין ודין זה דגזירה אינו שייך לביאורי דיני התורה שאנו עסוקין בזה. חזר ופרח מהשניה לשלישית לרביעית לחמישית לששית ולשביעית כנ"ל לפי מה שכתבתי מקודם דמה"ת ליכא נדנוד פסול בהשניה קודם פריחה שניה א"כ לאחר פריחה וחזרה שבפעם ב' יש בדין שהשניה אין לה כלום השלישית יש לה קן אחת שהחזירה שממנה להשניה אינה פוסלת דה"ל לבין המתות וגם מה שנפסל ממנה ע"י חזרה הראשונה חוזר להכשרו מכיון דהשתא ה"ל בין המתות ואין לומר בזה בעלי חיים נדחין כיון דכל חדא הוה חזיא להקרבה מקמי הפריחה שממנה להרביעית. הרביעית יש לה ג"כ קן א' שע"י החזורות שממנה אין לפסול רק א' שהרי אין לחוש רק שמא פרח להראשונות גוזל א'