באר היטב (עה"ת) נח

והתוס' שם פירשו שיקדיש העולה תחילה חוץ מפר הבא על עבודת כוכבים ומוספי החג שהעולות קודמין לשעירי החטאות משום דכתיב בהו כמשפט כמשפטם (זבחים שם ב') ונ"ל דבכל המוספין הדין כן ואף במוסף דר"ח דהוקשו כולן זה לזה כדאיתא (שבועות ט' י') ע"ש וכן מוכח לפי ענ"ד במס' (יומא ע') לרע"ק ע"ש והא דאמרינן בפרי החג היינו לאו דווקא ואין לומר דדווקא דחג קאמר דה"ק בהו כתיב כמשפטם דא"כ אכתי קשיא לפי הס"ד אמאי נקט חג ואין לומר משום אילים דנקט בלשון רבים דהא נקט נמי שעירים אלא ע"כ אאילים ושעירים דכל הימים קאי מיהו ברמב"ם משמע דרק בחג הדין כן ולפי מ"ש מיושב שפיר נוסח תפלת מוסף ר"ח מזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח גו' ושעירי עזים נעשה ברצון

שם. ומלק וגו' נעשית על קרן דרומית מערבית של המזבח החיצון למטה ובכ"מ כשרה אלא שזה הוא מקומה להזאתה (זבחים ס"ג א' ב') ע"ש ואפילו עשה המליקה למעלה (זבחים ס"ו ב') כיצד מולק חטאת העוף חותך בצפרנו כנ"ל בעולה שדרה ומפרקת בנא רוב בשר עד שמגיע לוושט או לקנה וחותך סי' א' או רובו ולכתחילה חותך אח"כ במליקה רוב בשר (זבחים ס"ה ב') ואית מ"ד דחותך רוב בשר דאח"כ מעכב (שם)

שם ולא יבדיל היינו בשני הסימנים אף שישייר העור ואם הבדיל בב' הסימנים פסולה (שם ס"ד א') מיהו למ"ד דשהייה פוסלת בעולת העוף בין סי' לסי' אין הבדל הפוסלת בחטאת לאחר שהייה (שם) ור"ש בן אליקום משמיה דר' פדת משום ר' אלעזר בן שמוע אומר היה ר"א בר"ש שמעתי שמבדילין בחטאת העוף ומאי ולא יבדיל א"צ להבדיל והיינו אף שהבדיל קודם הזאה (שם ס"ה ב') מיהו לפי סתמא דברייתא משמיה דר"א בר"ש שם לפי' התוס' (שם) ס"ל לרב חסדא ולרבה ולאביי דאינו מכשיר רק בהבדלה דלאחר הזאה קידם מיצוי דהוה לאחר שהייה דלת"ק פסול אף בכה"ג לר"ח משום דמיצוי דם החטאת מעכב והוה ליה הבדלה קודם גמר מצותה דשהיה אינה פוסלת ולרבה משום דשהייה אינה פוסלת בעולה בין סי' לסי' וה"ל מעשה עולה בחטאת ולאביי משום דחיתוך רוב בשר דלאח"כ לא מעכב וכי הבדיל מקמי חתיכת רוב בשר פסולה מן התורה ואף שהבדיל אחר חתיכת רוב בשר פסולה משום גזירה וע"ש בתוס'

(ט) והזה לא באצבע ולא בכלי אלא אוחז בגוף עם הראש ומזה (שם ס"ד ב') נשפך על הרצפה מן הצואר ואספו בעיא בגמ' (זבחים צ"ב) אי צואר דעוף הוה ככלי שרת וכשר כנ"ל בעולת בהמה או דכלי שרת פוסל בחטאת העוף וכ"ש רצפה: שם על קרנות המזבח דרומית מערבית (שם ס"ג א') מחצי המזבח ולמטה ומשונה מהעולה שמשפטה למעלה (שם ס"ד ב' קנים פ"א מ"א) לא הזה אף שמיצה פסולה (זבחים שם). שם ימצה גו' הזה ולא מיצה פלוגתא דתנאי אי כשרה או פסולה (זבחים ס"ה ב' מעילה ח' ב') חטאת העוף שעשאה לשם עולה או שעשאה למעלה לא הזה או לא מיצה למ"ד מיצוי דם חטאת מעכבה הבדיל למ"ד דפסולה בכל אלו אע"ג דפסולה מ"מ אין לה דין נבלה משום מליקה לטמא בגדים אבית הבליעה (זבחים ס"ו א') ובענין שארי פסולין עמש"ל בדיני עולת העוף:. שם חטאת היא אין למזבח אלא דמה והשאר לכהנים כחטאת בהמה שיתבאר להלן בסדר צ"ו (שם ס"ד ב') במשנה ועי' מש"ל פרשה א' פסוק ג' ד"ה וזרקו מנידון אם אין בשר אין דם

(י) עולה כמשפט. רש"י פי' לפי פשוטו של מקרא כמשפט עולת העוף שנתבאר לעיל ובוודאי שכן הוא האמת שמשפט עולה זו כשארי עולות העוף ועי' (גמ' חולין כ"א) מה שדרשו בזה שבעה מביאין תורים או בני יונה חמשה שבעולה ויורד כמו"ש בריש הענין הזב והזבה והנני לבאר דיני התערובות שבענין זה ובביאור ענין זה סימן א) בדיני התערובות בכהן נמלך שבא לשאול מה יעשה בהתערובות ובזה דין העיקרי והיסודי חטאת שנתערבה בעולות ועולה בחטאת אפילו א' ברבוא ימותו כולן (קנים פ"א מ"ב) והא דלא אמרינן בזה ירעו כמו בבהמות (זבחים ע"א ב') משום דעוף לא מפסל ע"י מום כנ"ל בדיני עולת העוף ואף ע"י חסרון אבר אין לו פדיון כדאיתא (מנחות ק' ב' במשנה) וראיתי בספר הנפלא ונשגב שנדפס מחדש על מס' קנים בשם יעיר קנו שכתב דלפו"ר היה לנו לדון בזה כמו בדמי עולה וחטאת שנתערבו כוס בכוסות שנתבאר במס' (זבחים ע"ט ב') ובברייתא (שם פ"א א') דלתנא דמתניתין דשם לר' אלעזר ולתנא דברייתא דשם לכו"ע יקרבו ויעשה בכ"א מהן הזאה ומיצוי למטה לשם חטאת ומיצוי למעלה לשם עולה הכל על תנאי דבדיעבד לא בעינן מיצוי כל דמו כמו"ש התוס' (שם ס"ו ב') בד"ה ואלא במיצוי והבשר יעלה הכל למזבח ובשר החטאת יהיה לשם עצים לתנא דמתניתין (דזבחים ע"ט א') לר"א ולתנא דברייתא דשם לכו"ע ואף על פי שאין בשר להחטאת דאין לחלק בין אין בשר משום פסול וודאי לאין בשר משום ספק כדמוכח במס' (ב"ב פ"א ב') ע"ש מכל מקום יש דם לר"א דפליג אר"י (פסחים ע"ז א' זבחים ק"ד א') ולא דמי לבהמות שנתערבו דלא יקרבו כדי שלא להצריך לכתחילה למתן דמים שלא במקומן או כדי שלא להפסיד בשר החטאת כמו"ש מקודם דשאני עופות דלית להו תקנתא ברעיה כמו"ש ואין זה משום דבעולה מולק ב' סימנים ובחטאת סי' אחד דהא לר"א בר"ש אף בחטאת יכול למלוק ב' הסימנים כמוש"ל זה הוא קיצור מדברותיו ז"ל בקושיתו ועי' מש"ל פרשה א' פסוק ה' ד"ה וזרקו דבעוף י"ל דלכו"ע דם אעפ"י שאין בשר או דבכ"מ פסול משום ספק לא הוה כפסול וודאי ממש דלהוי כמאן דליתא לגמרי ולא חזי הוא דמקרי ע"ש ועיין מש"ל שם פסוק ג' בד"ה יקריבנו די"ל דאף בעוף דליכא תקנתא ברעיה מ"מ י"ל דאסור למלוק ע"מ שיהיה הבשר פסול ומה שהביא בספר הנ"ל ראיה מחטאת ואשם שנתערבו