באר היטב (עה"ת) נז

דלרבנן היינו באמר יודע אני ששבועה זו אסורה אבל איני יודע אם יש בה לאו או עשה גרידא אבל בשוגג בעיקר איסור שבועה לגמרי מוכח מהתוס' דוודאי פטור וכ"פ הרמב"ם בפ"א מהל' שבועות ונ"ל דהיינו רק בשבועה משום דבעינן האדם בשבועה' אבל בשארי איסורין חייב בקרבן אף למונבז (שבת ס"ח ב') כשהיה לו ידיעה בבית רבו ושכח אח"כ ואף בידע איסור שבועה ושגג שמותר לעבור כשמצטער פוטר הרמב"ם בספ"ג מהל' שבועות עפ"י פירושו בגמ' (דשבועות כ"ו ב') ע"ש בענין חיוב שבועת ביטוי בלהבא בהעלם שבועה וודאי חייב והיינו ששכח אם נשבע להן אם ללאו (שבועות כ"ו א') ונ"ל דה"ה בשכח שבועתו לגמרי ועי' (שבועות כ"ח א'). ויובא להלן בסדר קדושים. והא דאמרינן שם היכי דמי העלם שבועה שאמר שלא אוכל פת חיטין וסבור שאוכל קאמר היינו משום דבעי לאשכוחי העלם שבועה בלא העלם חפץ וכן נשבע שלא אוכל פת חיטין וסבור שאמר פת שעורין ה"ל העלם שבועה שם בגמ' אמר שבועה שלא אוכל פת חיטין והושיט ידו ליטול פת שעורין ועלתה בידו פת של חיטין וסבור של שעורים הוא ואכלה אביי אמר ה"נ העלם שבועה היא דכלום מחייבת ליה אלא אהא דנקט לוה בידו היינו העלם שבועה והעלם חפץ לא משכחת לה ורב יוסף אמר כיון דכי מתוודע דחיטין הוא פריש מיניה ה"ל העלם חפץ ובהעלם חפץ פטור בעי מיניה רבא מר"נ העלם זו"ז בידו מהו (שם) פי' כגון שנשבע שלא יאכל פת חיטין ודימה שנשבע שיאכל פת חיטין ואכל פת חיטין ע"ד שהיא פת שעורים (רמב"ם) אמר ר"א חזינן כו' א"ל רבינא לר"א כלום פריש כו' אלא ל"ש ע"ש: (ו) לחטאת פשוט שמשפטה בכל הענינים כחטאת קבועה: שם וכפר עליו הכהן הכהן מתכפר ע"י עצמו אף קרבן שמביא על המזיד (מנחות ע"ד א') ועי' מש"ל בפר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור

(ז) ואם לא תגיע ידו גו קרבן הבא על ג' עבירות הנ"ל בזה נקרא עולה ויורד ויש לך עוד שנים שמביאים קרבן עולה ויורד אלא שאינן על חטא והן היולדת והמצורע ומשונין מדהכא כמו שיתבארו במקומן עני שהקריב קרבן עשיר יצא סוף מס' נגעים. עשיר שהקריב קרבן עני ר"א אמר ר' אושעיא לא יצא ר' חגי אמר ר' הושעיא יצא (כריתות כ"ח א') ואע"ג דשם בטומאת מקדש וקדשיו איירי מ"מ נראה דכל הני דהכא דינם שוה דפריך שם עליה דר' חגי מהא דתנן בסוף מס' נגעים במצורע דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא ומשני דשאני מצורע דמיעט רחמנא זאת ע"ש מביא אדם ע"י בנו ובתו עבדו ושפחתו קרבן עני אבל על אשתו מביא קרבן עשיר וה"מ קרבנות דמחוסרי כפורים אבל לא בקרבנות דהכא דלאו לצורך טהרה נינהו ר' יהודה אימר מביא קרבן עשיר על אשתו בכל הקרבנות סוף מס' נגעים ועי' נדרים ל"ה ב"מ ק"ד ועש"ה היה מורישו גוסס מביא קרבן עני (ערכין י"ח) הפריש מעות וכבשה ושעירה והעני יביא מדמיהן יונים כריתות כ"ז ב') ויהנה מהמותר (רמב"ם) הפריש מעות לקני והעני יביא מדמיהן עשירית האיפה (שם) וכן להיפוך הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר מוסיף ומביא קן העשיר מוסיף ומביא כבשה או שעירה הפריש קרבן אם הפריש כבשה או שעירה ונסתאבה פודה ומביא קרבן עני אם העני הפריש קן אף שנסתאבה אין לה פדיון (שם כ"ז ב') וכן במנחה כיון שקדשה בכלי שרת אין לה פדיון (מנחות ק' ב') ואם העשיר כתב הרמב"ם בהל' שגגות פ"י עפ"י התוספתא במנחה תעובר צורתה ותצא לבית השריפה ובקן לא פירש מה יעשה אמר רב אושעיא עשיר שהפריש קן לכבשתו פירש"י במקום כבשה והעני הואיל ונדחה ידחה (כריתות כ"ח א') אמר רב הונא בריה דרב יהושע ש"מ תלת ש"מ בע"ח נדחין וקדושת דמים נדחה ודיחוי מעיקרא הוה דיחוי ועי' (יומא ס"ד) ומש"ל פרשה ד' פסוק כ"ח ד"ה והביא קרבנו ועי' תוס' (סוכה ל"ג) ד"ה נקטם

שם שתי תורים גו' אין מביאין תור כנגד ב"י ולא בני יונה כנגד תור הביא חטאתו תור ועולתו בן יונה יכפיל ויביא עולתו תור עולתו תור וחטאתו ב"י יכפיל ויביא עולתו ב"י בן עזאי אומר הכל הולך אחר הראשון (קנים פ' ב' מ"ה) דין החטאת והעולה דעופות כדין החטאת והעולה דבהמה לענין יורש (שם) והר"ש הביא מהת"כ דהקריבה עולתה ומתה יביאו יורשין חטאתה וע"ש שהאריך בזה והעיקר לפי ענ"ד דמשבשתא כמו"ש הר"ש ז"ל בשם: שם אחר לחטאת ואחד לעולה. קן סתומה שמת א' מהן או שפרח יקח זוג לשני (קנים פ' ב' משנה א') אין הקנים מתפרשות אלא או בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן (כריתות כ"ח א') שתי נשים שלקחו כ"א קן בעירוב וכל קן מהם היא בכלי עצמה למ"ד יש ברירה יכול הכהן להקריב איזה שירצה אבל למ"ד אין ברירה אינו רשאי לעשות כן ואם עשה כן החטאות פסולות והעולות כשרות ולא עלו לבעלים לשם חובה משום שינוי בעלים אלא מקריב כ"א מהם לשם מי שהוא. היו ד' גוזלות מעורבות בלתי מפורדות לב' קנים ולקחום שתי נשים למ"ד אין ברירה אף אם יקריב מהם שתים א' עולה וא' חטאת לשם מי שהן מהב' נשים ושתים א' עולה וא' חטאת לחברתה שהן שלה ג"כ אין כשרות מהן אלא חטאת א' ועולה א' דחיישינן שמא ב' החטאות היו של אשה אחת וב' העולות היו של השניה (עירובין ל"ז א') ע"ש רש"י ותוס'. התנו בפירוש בשעת לקיחתן שיתפרשו ע"י כהן בהקרבתן לפירש"י שם כשרות כולן אף למ"ד אין ברירה ולהתוס' שם פסולות למ"ד אין ברירה עש"ה

(ח) לחטאת ראשונה זה בנה אב לכל החטאות שיקדימו לעולה הבאות עמהן ואפילו חטאת העוף לעולת בהמה כמו ביולדת עשירה להלן פרשה י"ב (זבחים צ' א' ועי' פסחים נ"ט א') בתוס' ד"ה זה בנה אב (זבחים ה' א') ד"ה עולתה אי היינו לעיכובא או לא ושהעלו שם דאין זה לעיכובא והא דביולדת כתיב עולה מקודם איתא (זבחים צ' א') אמר רבא למקראה הקדימה הכתוב ופירש"י שתהא נקראת בענין תחילה