באר היטב (עה"ת) מז

ג) לא כולל ולא מוסיף כגון אשת איש שנעשית חמותו (כריתות י"ד ב') בכ"ז פלוגתא דתנאי בכ"ד אית מ"ד דבכ"ע איסור חל על איסור ואית מ"ד דווקא בכולל איסור חל על איסור ואית מ"ד דווקא במוסיף אתע"א ואף בכה"ג דווקא באיסורין שוין אבל לא קל על חמור כגון חמותו ונעשית א"א (כריתות י"ג י"ד) ובכ"ד ועי' (יבמות נ"ב א' ב' ל"ג א' ב') ותוס' שם ד"ה אר"י הבערה למ"ד אין איסור חל על איסור למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' יש להעיר א) נראה דאף בשגג באיסור הראשון והתרו בו על השני פטור משום שני וע"ה (קדושין ע"ח א') ומש"ש ויובא להלן בסדר אמור. ב) כתבו התוס' במס' (שבועות כ"ג ב') ד"ה דמוקי לה כד"ה דאף אעשה לא חייל איסור לאו ומשמע דהיינו אפילו כרת ודבריהם בשם אינם מוכרחין כמו"ש (חולין ט' א') ד"ה בהמה בחיה אעפ"י שאין איסור חע"א ממ"ש נ"מ באיסור השני לקברו בין רשעים גמורים (יבמות ל"ב ב' ל"ג ב') נשא אשה ובת אחותה ובת אחיה ואח"כ בא על חמותו חייב עלי' משום חמותו ואם חמיו ואם חמותי דברי ריב"נ א"ל שלשתן שם א' הן (כריתות י"ד ב') יש אוכל אכילה א' וחייב עליה ד' חטאות ואשם (כריתות י"ג ב') ע"ש איסור שחל בזאח"ז ה"ל איסור בת אחת לגבי מי שהביא ב' שערות מאחר שבא איסור השני (יבמות ל"ג א') ת"ר בא עליה וחזר ובא עליה חייב על כל או"א דברי ר"א (כריתות ט"ו א') ואפילו בביאה אחת חייב על כל כח וכח (יבמות נ"ד א') וחכ"א אינו חייב אלא אחת (שם) והיינו כשהיו כולן בהעלם א' דהעלמות יודאי מחלקין כדבעינן למימר לקמן הלכך הוא בהעלם א' והיא בחמשה הוא אינו חייב אלא א' והיא חייבת על כל א' וא' (שם) ומודים חכמים לר"א בבא על חמש נשים נדות שחייב על כל או"א מפני שגופין מחולקין (שם) אבעי' להו קצר וקצר מה לי אמר ר"א טעמא דר"א משום דעביד תרתי וה"נ הא עביד תרתי או דילמא שאני ביאות דא"א לערבן רבה אמר חייב בשתים ורב יוסף אמר אינו חייב אלא אחת וצ"ל דזה לא חשיב גופין מחולקין ואפילו בשני מינין משמע שם דל"ח גופין מחולקין אפילו רבה דמחייב שתים לר"א ה"מ בזה אחר זה אבל בבת אחת אינו חייב אלא אחת (שם) וצ"ע לע"ע בביאור בבת אחת דהכא אי היינו בב"א ממש או בזה אחר זה בלי הפסק ג"כ מקרי בב"א שאל רע"ק השוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם א' חייב על כל אחת ואחת או רק א' א"ל לא שמענו (כריתות ט"ו ב') ופי' התוס' דאף לחכמים דס"ל גופין מחולקין מ"מ יש להסתפק בזה משום דבנשים שאני שגם היא מוזהרת כדאיתא במשנה שלאח"ז (שם) אמר ר' יהושע שמעתי באוכל מזבח א' בחמשה תמחויין שחייב על כל או"א משום מעילה ורואה אני שהדברים ק"ו שם במשנה רש"א לא כך שאלן שם במשנה דאין ראיה לשוחט מאוכל שכן נהנה שם בגמ' אלא כך שאנן אוכל נותר מה' זבחים בהעלם אחד כי' א"ל לא שמענו א"ר יהושע כו' (שם) ור' יוסי בר"י ס"ל דאינו חייב בזה אלא א'. שם בגמ' ונ"ל דחלב מחמש בהמות לא חשיב גופין מחולקין דזה וודאי חד איסורא הוא לכולהו ועוד דא"כ למה לא בעי ליה בחלב ועי' בגמ' שם דחכמים פליגי אר"י בתמחויין וס"ל דתמחויין אין מחלקין לחייב על כל או"א בביאור אינו חייב אלא אחת. סברא א) דהיינו דברצונו הדבר תלוי דאם הביא קרבן בפירוש שלא יכפר רק אחת מביא שני על השני וכן בהא דרבא (שבת ע"א א') ויובא להלן בדברינו בענין דשם ובענין קצירה וטחינה סברא ב) דרק בהא דשבת שם ובהא דקצר וטחן כדבעינן למימר לקמן הרשות בידו אבל בכ"ע שאמרו אינו חייב אלא אחת אין הדבר תלוי ברצונו ולפי ענ"ד נ"ע כסברא הא' דלפי סברא הב' דבע"כ מתכפר על הכל א"כ גם כשלא נודע לו מהשניה עד לאחר הקרבת החטאת ג"כ יתכפר על הכל דלמה יגרע העדר הידיעה מהיפוך דעתו ורצונו ובגמ' (שבת ע"א ב') מבואר דכפרה מחלקת לכו"ע העלמות מחלקות לחטאות לחייב על כל אחת ואחת (כריתות י"א ב') ובכ"ד והיינו ידיעה בין המעשים ידיעת ספק בין המעשים אי מחלקת לחטאות פלוגתא דר' זירא ורבא ופלוגתא דר"י ור"ל אליבא דרבי (כריתות י"ח ב') אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו ע"ז וחזר ונודע לו ע"ז ר' יוחנן אמר אינו חייב אלא א' ורל"א חייב שתים ומספקינן בגמ' אי בקודם הפרשה פליגי ופלוגתייהו אי ידיעות דלאחר המעשים מחלקות או דלאחר הפרשה פליגי אי הפרשות מחלקות לאחר המעשים או בתרווייהו פליגי (שבת ע"א ב') אבל כפרה הייני הקרבה וודאי פשוט דלכו"ע מחלק ועי' בל"מ הל' שגגות פ"ו שהביא בשם מהר"י ב"ר ליישב דברי הרמב"ם דבשם דיש חילוק בדין שני זיתים שאכלן ע"י הפסק ביניהם לאכלן בלי הפסק כלל דבזה לכו"ע אין ידיעות דלאח"כ מחלקות וא"י מנין לנו לחדש כ"כ אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל שלישי בהעלמו של שני למ"ד ידיעות דלאחר המעשים אין מחלקות אמר רבא הביא קרבן על הראשון ראשון ושני נתכפרו לו שלישי לא נתכפר הביא קרבן על השלישי שלישי ושני נתכפרו לו ראשון לא נתכפר הביא קרבן על האמצעי נתכפרו כולן לפי הסברא הא' שכתבתי מקודם בביאור אינו חייב אלא אחת דברצונו הדבר תלוי צ"ל דהכא איירי שהיה בדעתו שיתכפר בכל מה שאפשר שיתכפר באותו הקרבן אביי אמר אפילו הביא קרבן על הראשון או על השלישי נתכפרו כולן ואע"ג דראשון ושלישי לא היו בהעלם א' מ"מ משום גרירה דע"י אמצעי נתכפרו כולן (שבת ע"א א') ומסקינן בגמ' שם דרבא הודה בזה לדברי אביי ידיעה בין מעשה למעשה דמחלק לחייב על כל אחת ואחת פלוגתא דר"ג ורבנן אי מחלקת בין שני חצאי שיעורין לפטור (שבת ק"ה ב' כריתות י"ב ב' ט"ז ב') אבל ידיעה דלאחר המעשים למ"ד דמחלקת לחייב על כל או"א מ"מ לכו"ע אינה מחלקת בין שני חצאי שיעורין לפטור (שבת ע"א ב') תמחויין דמחלקין לר' יהושע לחייב על כל א' וא' אי מחלקין בין שני חצאי שיעור לפטור תרי לישני בגמ' (כריתות י"ב ב') ע"ש למ"ד דבאכל שני זיתים נותר מב' זבחים חייב על כל או"א נראה לוודאי דמ"מ אין הזבחים מחלקין לפטור באכל כזית מב' זבחים. רשויות