באר היטב (עה"ת) מו

בעינן (כריתות י"ט א' ב') ועיין תוס' שם ותוס' (סנהדרין ס"ב ב') ד"ה להגביה בביאור מתעסק דמין הא' נתכוין להגביה את התלוש והגביה את המחובר ונתלש וודאי פטור (שבת ע"ב ב') ופי' התוס' שם דהיינו אף שאותו הדבר שנתכוין להגביה היה מחובר ותלשו דכוותיה באכילת חלב סבור רוק הוא ובלעיה חייב (שם ע"ג א') והיינו אף שנשמטה ידו מהרוק ונטל חלב כמוש"ל דכוותיה במעילה הושיט ידו ליטול חפץ מכלי וסך ידו בשמן של קודש מעל (פסחים ל"ג א') נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר היינו ג"כ אותו הדבר עצמו אביי אמר חייב רבא אמר פטור (שבת ע"ב כריתות י"ט ב') ועיין תוס' שם דל"ד לכל אומר מותר דהיינו שגגת מלאכה דהכא אם היה האמת כמו שסבור באמת היה מותר דכוותיה בחלב סבור שומן ונמצא חלב חייב שבת ע"ג א') דכוותיה גבי מעילה נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי הקדש מעל (פסחים ל"ג) ונ"ל פשוט דאין הפי' דרבא פליג אדאביי בחלב ועריות ובמעילה לפטור מתעסק דידיה דוודאי לכו"ע בכ"ע חייב ואף בעלה בידו דבר שלא כיון לו חייב כמו"ש מקודם אלא דבעי למימר דאף מתעסק דכה"ג פטור בשבת בביאור מתעסק דמין הב' יש לנו לבאר א) באבד מלקט מלבו כיצד נתכוין ללקוט זה ושכח וסבור אידך בעי ללקוט והלכה ידו וליקטה אותו שנתכוין לכך בתחילה לפי סתמא דתלמודא (כריתות י"ט ב' כ' א') היינו פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע במתניתין (שם י"ט א') דר"א מחייב בחטאת ור' יהושע פוטר ואליבייהי פליגי ר"ש ורש"ז עם ר' יהודה דר"ש ורש"ז ס"ל דבשם אחד כגון נתכוין ללקוט שחורות ולקט לבנות חייב אף לר' יהושע באבד מלקט מלבו ור' יהודה ס"ל דאף הבור נהרוייה בשם אחד פטור לר' יהושע ורבא ס"ל דפלוגתייהו דהני תנאי לאו היינו באבד מלקט מלבו אלא בסבור להקדים את זה והקדים את זה דר"א מחייב ור' יהושע פוטר ור"ש ורש"ז עם ר' יהודה פליגי אליבייהי במין א' כמו"ש מקודם הכל כריתות (שם) וע"ש דאם סבר להקדים א' לחבירו ונעשו בבת אחת לכו"ע חייב בדין החטאת בחישב לעשות מצוה אמר רשב"א לא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו ב' תינוקות למול אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שהוא חייב שהרי לא עשה מצוה על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות אחד למול ערב השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב השבת בשבת של שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר (שבת קל"ז א') אמר ר"מ לא נחלקו ר' אלעזר ור"י על מי שהיו לי ב' תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא פטור על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול לאחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שר"א מחייב ור' יהושע פוטר תנא ר' חייא אומר היה ר"מ אומר לא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו ב"ת א' למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבח שהוא חייב עמ"נ על מי שהיו לו ב' תינוקות אחד למול בשבת ואחד נמול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שר"א מחייב ור"י פוטר (שבת קל"ז א') ופרכינן שם ור' יהושע השתא סיפא דלא עשה מצוה פוטר רישא דעשה מצוה לא כ"ש ומתרצינן רישא שקדם ומל של שבת בע"ש דלא נתנה ליה שבת לדחות וכתב הש"ך ביו"ד סי' רס"ב ס"ק ב' דאע"ג דנתנה שבת לדחות להטפת דם ברית מ"מ למילה לא נתנה לדחות ולפי ענ"ד יש לומר דהטפת דם ברית לא דחי שבת כדמשמע מפירש"י (שבת קל"ה א') ד"ה שבש"א ובעיקר הדבר אם צריך הטפת דם ברית עדיין צריך תלמוד ובאיכות השגגה שבזה למ"ד מקלקל בחבורה פטור ומילה ה"ל מתקן בחבורה כדאיתא (שבת ק"ו א') דא"כ גם בחבורה מתעסק פטור כמו בכל המלאכות צ"ל דלא איירי במתעסק אלא בשוגג דהיינו שנתכוין לזה עצמו אלא שסבור שהוא של שבת אבל למ"ד מקלקל בחבורה חייב כיון דמקלקל חייב מתעסק נמי חייב ואיירי אף במתעסק כגון דידע איזה נולד בשבת אלא שנתחלף לו זה שאינו של שבת בשבת (כריתות י"ט ב') וע"ש בפירש"י חלב ושומן לפניו אכל א' מהן ואח"כ אכל את השניה מביא חטאת אכל אחר את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי רע"ק רש"א שניהם מביאים חטאת א' על תנאי (כריתות כ"ג א') ור' יוסי ג"כ ס"ל כרע"ק שם ומודה ר"י במחו"כ דשניהם מביאים על תנאי (שם ז' ב') ות"ק שם פליג וס"ל דאף במחו"כ אין שנים מביאין על תנאי אפילו חטאת העוף ועי' מש"ל בדיני העופות בקרבן עולה ויורד ונ"ל דוודאי מודה ת"ק דיכולין להביא על תנאי חטאת העוף כיון דבאה ג"כ על הספק כמוש"ש אלא דס"ל דאף אי מייתי תרווייהו ומתנין מ"מ אין דינה כוודאי שתהא נאכלת ועמש"ל פרשה ה' פסוק י"ז בדיני א"ת במעילה דבר א' שיש עליו ב' כריתות בזה א) אם שניהם חלו בבת אחת כגון בת נשאת לחותנו והוליד ממנה בת אותה הבת היא אחות אשתו ובת בתו חייב שתי חטאות (כריתות י"ג י"ד) הלכך אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו חייב על כל או"א ומשכחת לה ברשיעא בר רשיעא שהרשיעא הוליד ב' בנות מאמו וחזר והוליד בן מאחת מאותן הבנות דהשניה אסורה לאותו הבן משים אחותו ואחות אביי ואחות אמו (שם ט"ו א') וע"ה מש"ל פרשה כ"ג פסוק כ"ח מענין זה מיהו באמו ואשת אביו פלוגתא דר"י וחכמים (סנהדרין נ"ג א' ב') כשחלו בזה אחר זה בזה א) איסור כולל כגון טמא שאכל חלב של הקדש מעיקרא אסיר משים חלב נטמא מגו דחל עליה דגברא איסורא בשארי חתיכות של קודש י"ל דחייל נמי אחלב ואין זה איסור מוסיף דלא אתוסף איסורא אחפצא רק אגברא ב) איסור מוסיף כגון איסור קודש דמגו דמתוסף איסור הנאה על הדבר מתוסף נמי איסור הקדש לענין אכילה (כריתות י"ד א') ועי' תוס' שם ותוס' (חולין ק"א א') ד"ה איסור כולל שכתבי דזה לא חשיב איסור מוסיף בתו שנשאת מגו דאתוסף עלה איסור א"א לעלמא אתוסף נמי עליה בת בתו שנשאת לאביו ואית ליה ברא לסבא (כריתות י"ד ב') ומבואר מזה דבדלית לי' ברא לסבא ל"ח מוסיף משום מגו דאי הוה לי' ברא ועי' מש"ל פרשה כ"א פסוק ז' ד"ה וחללה .