באר היטב (עה"ת) מד

וגם כל אחד מהקהל פטור מקרבן דמזיד לאו בר קרבן, הוא מיהו בטעו שסברו מצוה לשמוע דברי חכמים צ"ע יחיד שעשה בהוראת ב"ד אמר רב יהודה א"ש דלחכמים חייב חטאת (שם ב' ב') אבל סתמא דתלמודא בריש מכילתין דפטור הורו ב"ד שחלב מותר פי' באיזה מין חלב דהיינו לבעל מקצת ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו רב אמר פטור ר' יוחנן אמר חייב דה"ל שב מידיעתו אי הוה מתוודע לב"ד שטעו אמר רבא מודה רב שאינו משלים לרוב הציבור דא"ק בשגגה עד שיהיו כולם בשגגה אחת שם ריש מכילתין הורו ב"ד וידע אחד מהן או תלמיד שהגיע להוראה שטעו והלך הוא ועשה על פיהם הרי זה חייב חטאת שלא תלה בב"ד. שם ריש מכילתין והא דלא הוה מזיד היינו משום שטעה וסבור מצוה לשמוע דברי חכמים אף בכה"ג (שם ב' ב') בגמ' ואפילו לא כיון דגמיר ההוא דינא חייב (שם) בגמ' בבלי וירושלמי ופשוט דאינו מצטרף לרוב קהל רמב"ם המבעט בהוראה חייב (שם) פירש"י שרגיל שלא לשמוע להוראת סנהדרין (שם) הורה לעצמו כמו שהורו ב"ד וסמך על עצמו חייב בחטאת (רמב"ם) ת"ר ידעו שהורו וטעו מה הורו יכול יהיו חייבין ת"ל ונודעה החטאת ולא שידעו החוטאין (שם ה' א') ופירש"י שא"י אם הורו בחלב או בדם והקהל עשו בחלב ובדם ויודעין במה הורו להם מ"מ פטורין מפר ופשוט דחייבין כל אחד בחטאת מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב כו' דלא כר"א דמחייב ביחיד בכה"ג כמוש"ל בחטאת יחיד רא"א אפילו תימא ר"א שאני הכא דכתיב אשר חטאו עליה כו' שם אבעיא להו הורו ב"ד בחלב שהוא מותר ועשו מיעוט הקהל על פיהם וחזרו בהם וחזרו והורו להיתר ועשו מיעוט אחר מי מצטרפי ואת"ל מצטרפי מיעוט בחלב שע"ג הקבה מיעוט בחלב שע"ג הדקין דמתרי קראי קא אתו מהו וי"ג מיעוט בחלב שע"ג הכרס ומיעוט בחלב שע"ג הדקין ועי' מש"ל פרשה ג' פסוק ג' ועיין מש"ל בפרשה זו פסוק ג' בדין כהן משיח ואת"ל מצטרפי מיעוט בחלב ומיעוט בדם פי' שהורו בשניהם מהו ואת"ל כיון דאיסורן וקרבנם שוה מצטרפי מיעוט בחלב מיעוט בעבודת כוכבים מהו תיקו הורו ב"ד שחלב מותר ועשו מקצת הקהל על פיהן ומת אותו הב"ד ועמד ב"ד אחר והורו כמוהם ועשו מקצת אחר מהו שיצטרפו אליבא דמ"ד דב"ד מייתי לא תבעי לך דהא ליתנייהו כי תבעי לך אליבא דמ"ד דציבור מייתי מי אמרינן ציבור הא קאי ואע"ג דבעינן ידיעת ב"ד כמו"ש י"ל דהכא ה"ל ידיעת ב"ד כיון שב"ד שעכשיו יודעין שהם והקודמין טעו או דילמא ידיעה דההוא ב"ד דהורו בעינן (שם) ולפי"ז גם בעשו רוב הקהל עפ"י ב"ד הראשון שמתו ג"כ פטורין לא היה שם מופלא שבסנהדרין או שהיה א' מהם גר מעובדי כוכבים ממזר נתין זקן שאינו ראוי להוליד שפסול לסנהדרין פטורין מפר (שם ד' ב' ידע א' מהן שטעו ואמר להם טועין אתם פטורין (שם) לא א"ל טועין אתם אלא שתק אמר ר' יונתן אפילו מאה שיש בו להורות פטורין כיון שלא הסכימו כולן והלכך ל"ד אמר להם טועין אתם כל שלא הרכין בראשו הן הוה ליה כאמר טועין אתם והא דקיי"ל הורו ב"ד וידע אחד מהם שטעו והלך הוא ועשה הרי זה חייב חטאת אבל ציבור פטורין מחטאת יחידים היינו כשהרכין בראשו ומסקינן מילתיה דרבי יונתן בתיובתא ואינו מעכב רק שיהיו כולן בהוראה ושלא יאמר להם טועין אתם אבל שתק חייבין (שם) הורו ב"ד שיצא השבת לפי שדמו ששקעה החמה אין זו הוראה אלא טעות והחוטאים כל אחד חייב חטאת יחיד (יבמות צ' ב') התירו אשת איש עפ"י עדים ואח"כ בא בעלה פלוגתא דתנאי (שם) הורו ב"ד ונודעו ששגגו ועשה א' על פיהם בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו אם היה במדינה אחרת פטור מכלום היה באותה מדינה ר"מ מחייבו חטאת יחיד ר"ש פוטר לגמרי ר"א מחייב באשם תלוי משום סומכוס אמרו הדבר תלוי ופטור לגמרי כמו בהביא חטאתו ספק הקריבוהו מבעוד יום ונפטר ספק משחשיכה ולא נפטר דאינו מביא אשם תלוי החזיק בדרך ולא יצא לבן עזאי הדין כמו שהיה בביתו ולרע"ק כמו שהיה במדינה אחרת (שם ג' ב' ד' א')

(יד) פר בן בקר לחטאת שוה בכ"ד לפר כהן משיח ת"ר פר הע"ד ש"צ ושעירי עובדי כוכבים בתחילה מגבין להם דר"י רש"א מתרומת הלשכה הן באין (מנחות נ"ב א' הוריות ג' ב'): (טו) זקני העדה פלוגתא דתנאי (סנהדרין ג' ב') אם היינו שלשה או חמשה מסנהדרין

(טז) הכהן המשיח רש"י במס' (הוריות י"א ב' קדושין ל"ו ב') כתב דכהן מרובה בגדים אינו מקריב פר הע"ד של ציבור ולפי"ז פר כהן משיח אינו קרב רק ע"י עצמו שהרי דין שניהם שוה בזה אבל התוס' (קדושין שם מגילה ט' ב') ד"ה אין בין (יומא נ"ז א') ד"ה אני ראיתיו כתבו מן הת"כ ומהא דאני ראיתיו דפר העלם דבר של ציבור קרב ע"י כהן הדיוט דהא בבית שני לא היה כהן משיח דשמן המשחה נגנז ע"י יאשיהו בבית ראשון כדאיתא (יומא נ"ב ב') ובספר הנפלא טורי אבן הוכיח ג"כ כהתוס' מהא (דהוריות וא"ו) דהבאים משבי הגולה הקריבו פרי ע"ז מיהו י"ל דהוראת שעה היתה כדאיתא (הוריות ו' א' תמורה ט"ו ב') דהא מזידין היו עוד הקשה שם עפירש"י מהא (דמנחות ע"ד א') דדריש מקרא דכהן מתכפר ע"י עצמו ולפירש"י הא מוכח מפר כהן משיח דכהן מתכפר ע"י עצמו ותי' דאין דנין אפשר משאי אפשר והא דניחא ליה לשיטת התו' אע"ג דגבי פר כהן משיח כתיב ג"כ בפירוש ולקח הכהן המשיח ולשיטתם הא אפשר בלאו הכי נ"ל דיש לחלק בין קבלת הדם והבאה להיכל ובין זריקה שהיא הכפרה ובזריקה לא כתיב משיח מיהו לפי"ז גם לפירש"י י"ל דלא בעינן משיח דווקא רק לקבלה והבאה להיכל: (יז) אל פני הפרכת תנא דבר"י מפני מה נאמר פרכת הקדש בפר כהן משיח ולא בפר הע"ד של ציבור משל למלך כו' אם מיעוטה סרחה פמליא שלו מתקיימת כו' (זבחים מ"א ב') ועיין (יומא נ"ז א') דאפילו בשעה שהן טמאים שכינה עמהם וצ"ל דהיינו טומאה ממש מיהו הא ניחא לר"מ דס"ל שבט לא אקרי קהל אבל