עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר היטב (עה"ת)

באר היטב (עה"ת) מא

Baer Hetev (torah) 41 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text

Open in the reader →

היינו שאכל קדשים בטומאת הגוף ריש כריתות מין ד' מעשים אסורים ובזה אופן א) האסורים משום עבודת כוכבים וכישוף והן 1 עבודת כוכבים והוא מהנסקלין ואין זה בכלל מצות דהכא דקרבנות עבודת כוכבים מפורשין להלן בספר במדבר פ' ט"ו כנ"ל ה"ד שגגת מעשה בעבודת כוכבים פלוגתא דאמוראי (סנהדרין ס"א ב' ס"ב א') אביי אמר בעבד מאהבת אדם ומיראת אדם ולא קבלה בלבו לאלהות כפירש"י (שם) ורבא אמר באומר מותר ואיזו הוא העלם דבר לקיים מקצת ולבטל מקצת אבל עובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה פטור ופי' התוס' (שם ס"א) בד"ה רבא דהיינו רק בעבודת כוכבים שהכל עובדין אותה מאהבה ויראה דאדם 2 המגדף היינו מברך ה' שהוא בסקילה ואית ביה כרת לכו"ע בלא עדים (כריתות ז' ב') פלוגתא דתנאי לענין קרבן רע"ק מחייב לי' בקרבן אע"ג שאין בו מעשה כיון דכתיב כרת דידי' במקום קרבן (במדבר פ' ט"ו) דאיהו ס"ל דמגדף דשם היינו מברך ולפי"ז נ"ל דקרבן זה היינו כדיני קרבנות דעבודת כוכבים דהא במקום קרבנות דעבודת כוכבים כתיב וחכמים ס"ל דמברך פטור מקרבן כיון שאין בו מעשה. ריש מס' (כריתות וע"ש ז' א' ב') דר"א בן עזריה ס"ל דמגדף דבמדבר שם היינו עובד עבודת כוכבים במעשה פיו כגון מזמר ומשורר ועי' (סנהדרין ס"ד) 3 נותן מזרעו למולך מהנסקלין (סנהדרין ס"ד א') ושם מייתינן פלוגתא דתנאי אי מולך היינו עבודת כוכבים או לא 4 אוב וידעוני בסקילה להלן פרשה כ' פסוק כ"ז (סנהדרין ס"ה א') וחייבין כרת בלא עדים והתראה כדמוכח שם מיהו בריש מס' כריתות לא קתני ידעוני ויש בזה פלוגתא דאמוראי (סנהדרין שם וריש מס' כריתות) עולא אמר דלרבנן דפטרי מגדף מקרבן פטרי אף באוב דלא חשיב עושה מעשה ואוב דקתני היינו מקטר לשד ומפרש רבא דהיינו מקטר לשד ע"מ לחברן ואע"ג דחובר חבר אינו בסקילה מ"מ זה בסקילה ואביי ס"ל דגם זה היה בכלל חובר חבר ונראה שכן ס"ל ג"כ ר' יוחנן ור"ל ולפי"ז אוב דקתני ריש כריתות דחייב בקרבן היינו לרע"ק דלא בעי מעשה רבה לענין קרבן כיון דמחייב במגדף והא דלא קתני לפי"ז ידעוני ר"ל אמר דמודה רע"ק בידעוני דלא הוה מעשה כלל ואפילו כעקימת שפתיו דמגדף לא הוה ועי' תוס' (סנהדרין ס"ה א') ד"ה מ"ת השתחוואה דכיון דמגדף חייב לרע"ק משום דכתיב כרת דידי' במקום קרבן הכא נמי חייב בכל שאין בו מעשה ור"י אמר דהא דלא קתני תרווייהו משום דשניהם בלאו א' נאמרו ואינו חייב על שניהם רק א' אבל בפני עצמו חייב ג"כ בידעוני ריש מס' כריתות ובמס' סנהדרין ס"ה א' ונראה פשוט דכ"ז בכלל שארי מצות לענין קרבן 5 המכשף ריה"ג אומר בסייף ורעק"א בסקילה (סנהדרין ס"ז א' ב') ולענין כרת וחטאת אי הוה בכלל אוב דקתני ריש מס' כריתות עי' מ"ל ריש הל' שגגות. אופן ב) האסורים שלא משום ע"ז ואלו הן 1 חילול שבת נתבאר בהל' שבת ויש בזה ל"ט אבות מלאכות וגם ילדי מלאכות ע"ש 2 חילול יוה"כ וחלוק משבת שאין בו סקילה (מגילה ז' ב') במשנה 3 השוחט והמעלה קדשים בחוץ 4 המפטם שמן המשחה שמות ל' פסוק כ"ג 5 המפטם את הקטורת (שם ל"ד) 6 הסך בשמן המשחה שעשה משה בכל אלו לבד חילול שבת אין בהם מיתת ב"ד וכולן מפורשין ריש מס' כריתות חייבי מיתות ב"ד שאין בהם ברת אין בהם קרבן ריש כריתות מכללא דשם ובת"כ במסקנא יליף פטורא דידהו מקרא דתורה אחת גו' במדבר ע"ז הובא (הוריות ח' א' יבמות ט' א') ואלו הן הנסקלין 1 מקלל או"א 2 מסית 3 מדיח 4 בן סו"מ וסנהדרין נ"ג א') הנהרגין 5 רוצח (שם ע"ו ב') הנחנקין 6 מכה או"א 7 גונב נפש 8 זקן ממרא 9 נביא שקר 10 המתנבא בשם עבודת כוכבים שם 11 עדים זוממין ומהן בן סו"מ וזקן ממרא דל"כ בהו שגגה והא דמייתינן סנהדרין ס"ה ב') מהת"כ נפטור עדים זוממין משום דאין בהם מעשה היינו לשון הת"כ דמקמי המסקנא דשם והא דלא מייתינן בגמ' שם כל הנ"ל מהני דלית בהו מעשה היינו משום דעדים זוממין נקט בת"כ שם בסוף כל אינך אבל לפי המסקנא דשם בת"כ טעמא דכל הני משום שאין בהם כרת ועדים זוממין וודאי לית בהו כרת משום כאשר זמם דהא וודאי לא זממו לחייבו כרת שהוא בי"כ ועוד דוודאי לא חמירי מרוצח בידים דלית ביה כרת ויש עוד חייבי מיתה בידי אדם וחיובן רק בשעת מעשה בלי מיתה מיוחדת והן 1 הבא במחתרת ע"י הבעלים 2 הגונב את הקסוה 3 מקלל בקוסם 4 בועל בת עובד כוכבים דקנאין פוגעין בו (שם פ"א ב')

(ג) הכהן המשיח. אין בין כ"ג משיח לכ"ג מרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות (הוריות י"א ב') מיהו ר"מ פליג עלה וס"ל דמרובה בגדים ג"כ מייתי פר (מגילה ט' א') כ"ג משיח שעבר בין שחטא ואח"כ עבר בין שעבר ואח"כ חטא מביא פר (הוריות ט' ב') ואפילו בכ"ג שנפסל לשעה ומינו אחר תחתיו וחזר הראשון לכשרותו ולעבודתו השני ג"כ תורת כה"ג עליו ור' יוסי פליג בזה (הוריות י"ב ב') וע"ש דאף בעבר מחמת מום דינו ככ"ג חטא עד שלא נתמנה ונתמנה ה"ה כהדיוט רש"א נודע לו עד שלא נתמנה חייב נודע לו משנתמנה פטור (שם י' א') ומוכח (כתובות מ"ה) דהיינו פטור לגמרי ופירש"י שם דר"ש פוטר אף בעבר ואח"כ חטא ועמש"ל בדין הנשיא משיח וציבור פטורין מאשם תלוי (שם ז' א') בגמ' ט' א' במשנה

שם לאשמת העם היינו בהעלם דבר כמו בציבור שטעה בהוראתו (הוריות ו' ב') אבל בשגגת מעשה פטור מכלום (שם י"א א') מעם הארץ פרט למשיח ודיני הע"ד שלו כמו בהע"ד של ציבור ובעינן ג"כ שיהיה ראוי להוראה (שם ז' א') הורה עם הציבור בדבר אחד מתכפר עם הציבור הורה הוא בע"ז והן בשארי מצות מתכפר בפני עצמו (שם א' ב') הוא בחלב המכסה את הקרב והן בחלב שעל הדקין מהו ואת"ל שם חלב אחד הוא. הוא בחלב והן בדם מהו תיקו שם: שם והקריב על חטאתו אשר חטא אמר ה"ז חטאת ה"ז אשם אעפ"י שהיה חייב חטאת ואשם ל"א כלום עד שיאמר ה"ז חטאתי ה"ז אשמי (נדרים ו' א') והיינו לר' יהודה דבעי ידים מוכיחות שם :