באר היטב (עה"ת) ד

מצוה וחובה על חכמי ישראל כמו"ש (שבת ע"ה) כל היודע לחשוב תקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר (ישעיה ה') ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו והתועלת מהן גדולה מאד לרומם קרן כלל אחב"י בכל הענינים ולהפיץ יקרת וחשיבת אור התורה שבכתב ושבע"פ על פני תבל ולרגלי מלאכה זו נדרשת ג"כ מלאכת ידיעת איזה לשון מלשונות העמים אשר היא הפרוזדור לטרקלין ידיעת החכמות והמדעים גם נדרשת היא מאד לרגלי מצב המדיני אשר ת"ל נשתנה לטוב על כלל אחב"י אחרי אשר החל אור החכמות והמדעים להופיע ביחד עם אור הצדק והיושר כעל מלכי ושרי כל המדינות ולרגלי המסחור אשר פרץ בדורנו למאד בארץ ממקום למקום וממדינה למדינה ולתכלית זה יש כמה שלימוד לשון אחד אינו מספיק להם לרגלי עסקיהם ומה שאסור משום לא ימיש כדאיתא (מנחות צ"ט ב') נראה לוודאי דהיינו רק ריבוי לשונות ועומק ידיעתן יותר מהנדרש לכל הנ"ל ועכ"פ לימוד לשון המדינה וודאי שהוא חוב גמור על כל אדם ללמוד ממנו עדי יוכל לדבר דבריו עם בני המדינה שתהיה דעתו מעורבת עם הבריות ועתה מה יעשה היהודי ויחיה בידיעת התורה וידיעת הלשונות והמדעים יחד אחרי אשר היהודי בהיותו בלתי יכול לאחר נשואיו הרבה באשר היא יחידי בטרם יכבד עליו עול רחים שבצוארו לא יוכל להכשיר נפשו לצאת ידי שני החיבות הרובצים עליו בחזקה ואני הכותב הכרוך בעקבות רבותי זללה"ה אשר כל ימיהם היו חרדים לטובת כלל אחב"י והרבה ממחשבותיהם תקועים בלבבי בראותי מצב הצר הזה אשר בלי תיקון דבר ועזר בצרה בהכרח ידחה חוב אחד מפני חברו לבי הומה למאד ולו ידעתי כי ידחה חוב ידיעת הלשונות והמדעים מפני חוב ידיעת תוה"ק הגם כי ג"ז לא טוב לעת כזאת עכ"ז הייתי מחריש והייתי משום תקותי כי אך בבוא לציון גואל יתן ה' לבני ישראל חכמה ודעת מפיהו גם בידיעת תוה"ק גם בידיעת כלל נפלאותיו הטמונים ומסותרים בכל חלקי ברואיו אבל כאשר לפי הנראה גברה אהבת החדשות על הישנות והצטרכותן למצב העוה"ז עוזרתה חרדה גדולה נופלת עלי באולי ח"ו יעזבו ב"י ידיעת תוה"ק אשר היא מורשה לנו מאבותינו מימי קדם להצלחתנו לעולם הנצחי ולעוה"ז אשר בצלה אנו חיים וקיימים בכל תוקף כחות הנפשיות הנשגבות הנטועות בנו ג"כ מורשה מאבותינו משנות עולמים אשר בגללם אנו מוצאים חן וחסד בעיני חכמי וצדיקי העמים שבדורותינו אשר בצלם אנו חוסים עמי בינה זאת. לכל אלה אלצני ההכרח להרהיב עוז בנפשי ולהודיע בכלל עם עצתי אשר הכינותי בזה יסוד ועיקר העצה בזה א"א להיות רק במציאות דרך קצרה בידיעת אחד מהשני מיני ידיעות המוכרחות כנ"ל או בכ"א משניהם והנה בידיעות הנתונות בידי חכמי האומות ידוע כי אין לתקן דבר בענין הקיצור כי ידוע הוא כי כל התחקותם במלאכות לימודיהם היא במציאות הדרכים היותר קלים קצרים ומסודרים בטוב טעם מהקודם אל המאוחר כי אין בטבע ידיעות כל החכמות פלפולים וחריפות שונות זולת עצמות המושכלות משא"כ בדרכי לימוד תוה"ק אשר הפלפולים והחריפות שונות סבוכים ומסיתרים בהם דרך כמעט כל חכמינו בדורות האחרונים היא אך להגדיל תורה ולהאדירה וכמעט אין שים אחד מחכמי ישראל משים דעתו ולבו לקצר רק להאריך. ולכל זה ולהנזכר מקודם אשר לימוד התלמוד כולו אינו עולה בידי הרבה מהראויין לכך כנ"ל הדבר מבורר כי בזה הוא מקים תיקון הדרך הקצרה היינו שאנו צריכין לתקן לנו דרך קצרה אשר הידיעה שע"י תספיק לנער ב"י אשר חלק ה' להם בבינה כשיעור הראוי להם עצהיו"ט בכל מקצועות התורה ושיהיה ג"כ לתועלת להרבה מהלומדים החשובים כנ"ל ואף להרבה מחכמי ישראל אשר יוכלו לחזור על לימודיהם בכל. מקצועות התורה בדרך קצרה ג"כ בזמן לא כביר בטוב טעם ודעת נוסף על הלימוד וחזירתו בש"ס ופוסקים כסדר ובכלל זה יהיו גם חידושים וביאורים בכ"ד אשר עדנה לא נתבארו כ"כ בטוב במפרשים ופוסקים הנצרכים בהכרח אולם איך ימה תהיה הדרך הקצרה בלימוד תוה"ק בזה יש לנו נדון ולדקדק הרבה כי הנה היו גם היו בחכמי עמינו גם מקדם אשר רצו למצוא דרך קצרה כ"א מהם יגע ומצא הנכון לפי דעתו אולם הגם כי בוודאי הגדילו גם הפליאו לעשות עכ"ז עדנה לא תקנו לנו דרך סלולה הנדרשת לנו לעת כזאת עפ"י כל הנ"ל לנערי ב"י וללומדים אשר לימוד התורה איננו עסקם כל הימים ולמען נדע את הדרך אשר נלך בה בענין הנשגב הזה באופן אשר נוכל לקוות להגיע בזה אל המטרה הנדרשת באמת לעת כזאת הנני לבאר בזה ארבע השקפות אשר על פיהן ועפ"י עיקר דבר הקיצור הנ"ל נכונן לנו חוקים ומשפטים אשר יהיו לנו לעינים בדבר הקיצור הזה ואלו הן השקפה הא' בחלקי חכמת