באר היטב (עה"ת) לט

שאינו מינו כמו שאינו ומינו רבה עליו ומבטלו ומותר מה"ת הרשב"א הובא ביו"ד סי' צ"ח ס"ב והיכא דליכא במינו רובא היתר ואיכא במינו ואינו מינו ס' וודאי מותר כדמוכח (חולין צ"ז) וכדאיתא ביו"ד שם ואף שטעם האיסור וההיתר דמינו ניכרין היטב בהאינו מינו ואף שהאיסור מרובה מההיתר דמינו כמו"ש מקודם לר' יהודה ואי ליכא ס' בסה"כ אלא שיש במינו רובא נגד איזו חלק מהאיסור ובהאינו מינו ס' נגד המותר מהאיסור צ"ע אי מותר מן התורה ועיין מ"ש מזה (עבודת כוכבים מ' א') ד"ה מחלוקת לטבל בצירן (ע"ג ב') ד"ה ב' כוסות ועיין תוס' (מנחות כ"ב) ד"ה מכאן ועמש"ש במס' (ערלה פ"ב מ"ח) איסור אחד משני טעמים מן התורה המועט מצטרף לההיתר לבטל את האיסור המרובה כמו"ש במס' (ערלה פ"ב) ועמש"ש בדין שני איסורין שטעמן שוה ועיין (עבודת כוכבים ס"ו א' ומש"ש ועיין יו"ד סי' צ"ח) חתיכת איסור שנתבשלה עם היתר דאינו מינו וליכא קפילא אוסרת עד ס' (חולין צ"ו ב') במשנה ובכל הסוגיא דשם מפני שטעם של כזית האסורה מתפשט לכל מה שבקדרה ואי ליכא ס' לבד האיסור יכול להיות דאיכא טעמא וכשהן משערין משערין ברוטב בקופה ובחתיכות ובקדרה א"ד בקדרה עצמה ואיכא דאמרי במאי דבלע קדרה (שם צ"ז ב') ועיין מש"ש בביאור הדבר ויש להעיר בזה א) אפילו לא נתבשלה עם ההיתר בישול גמור רק נפלה לכלי ראשון שאצל האש וסלקוהו מיד ג"כ הדין כן כדמשמע (פסחים ע"ו) דבכה"ג לכו"ע החם גבר כדמוכח שבת מ"ב וכמו"ש הש"ך בסי' צ"ב ס"ק ל"ג והט"ז (שם ס"ק כ"ה) ואפילו הוציאו צונן כמו"ש (פסחים ע"ו) מיהו נראה דמן התורה א"צ ס' רק סגי באומד יפה. ב) אם החתיכת איסור לא נתחבה כולה רק מקצת ממנה אי צריך לשער נגד כולה ואי נאסרת בכולה עמ"ש (פסחים ע"ו) ועיין ח"ד סי' צ"ד ס"ק א' בביאוריו ג) אם ח' ההיתר מקצתן חוץ לרוטב אי מצטרפין לבטל עמ"ש (חולין צ"ז ב') ד"ה ובחתיכות ד) אין הח' מצטרפות לבטל רק בענין דאיכא בישול גמור כמו"ש חולין שם. ה) אף באיסור צלול שנפל לקדרה שיש בה רוטב וחתיכות מצטרפין הח' לבטל אף שרוטב ההיתר אינו רק מעט כדמשמע מלשון הש"ס חולין שם וזו היא שקשה בדיני התערובות ו) אם עצמות האיסור ועצמות ההיתר מצטרפין לבטל כמו כל ח' היתר עי' חולין צ"ט ועי' יו"ד סי' צ"ט ומ"ש חולין שם ז) אם סלקו האיסור ונפל לקדרה אחרת עיין חולין שם ומש"ש ח) חם לתוך צונן וצונן לתוך חם ודין כלי שני ושלישי כ"ז שהיד סולדת בה עמ"ש (פסחים ע"ו ויו"ד סי' ק"ה). ט) כשם שח' אסורה אוסרת עד ס' כנ"ל כמו כן כלי אסורה אוסרת עד ס' נגד האיסור שבלעה (חולין צ"ו ועי' יו"ד סי' צ"ג ועי' מ"ש חולין שם) במה כל הדברים אמורין בבישול דהיינו ע"י רוטב אבל בצלי' כחוש אינו אוסר רק כדי נטילה ושמן אוסר עד ס' (חולין צ"ו ב' זבחים צ"ז ב') מיהו דם אינו מפעפע למעלה כמו"ש התוס' חולין צ"ו א') ד"ה אפילו מיהו אוסר למעלה כדי קליפה כמו"ש הש"ך ביו"ד סי' ע' ס"ק י' ולענין אי מפעפע לצדדין עמש"ל פרשה ז' פסוק כ"ו היתר בלוע מאיסור אם בלע איסור שמן פסקו ביו"ד סי' ק"ה דאוסר עד ס' ומפעפע מחתיכה לחתיכה אבל אם בלע כחוש פסקו דאינו אוסר כלום בלא רוטב מיהו כלי אף שלא בלעה רק איסור כחוש ג"כ אוסרת דבר גוש (יו"ד שם) מהא דשפודין ואסכלאות של העובד כוכבים והיינו כ"ק וכדי נטילה ואם בלעה שמן הש"ך ביו"ד סי' ק"ה ס"ק כ"ג כתב לאסור עד ס' והמ"א בא"ח סי' תנ"א ס"ק ל"ז כתב דאינו אוסר רק כדי קליפה וכ"ז בכלי ריקנית אבל בכלי שיש בה איסור שמן חם בעין ונגעה מבחוץ בהיתר וודאי אוסרת עד ס' נגד האיסור כלי נאסרת ג"כ מאוכל גוש איסור (יו"ד שם) מיהו מאוכל היתר שבלע איסור פסק הח"ד ביו"ד סי' ק"ה ס"ק ט"ו דאין כלי נאסרת והלכה רווחת שאין כלי נאסרת מכלי אפילו מלאה איסור ואפי' איסור שמן (יו"ד שם) ויש בדיני הצליה דינים הרבה עיין יו"ד סי' ק"ה ומ"ש רולין שם בביאור כל פרטי דינים אלו מליח הרי הוא כרותח דצלי כבוש ה"ה כמבושל בקדרה (חולין קי"א ב') והסכמת הפוסקים דמ"מ א"צ רק כדי קליפה ולא כדי נטילה ושני מיני כבישה הן כבוש בציר מלוח ששיעורו בכדי שיעמוד ע"ג האור ויתחיל להרתיח וכבוש בצונן צלול שנחלקו הפוסקי' בשיעורו י"א מעל"ע וי"א ג' מעל"ע ויש בזה דיני' הרבה מבוארין ביו"ד סי' ק"ה ובספרי חולין שם ושם נתבארו ג"כ דיני הכלים ע"י כבישה ומליחה איסור שנפסל מאכילת אדם סרוח מעיקרו היינו קודם שנעשה איסור כגון בנבלה ובו"ח לכו"ע מותר מן התורה ואם נפסל לאדם אחר שנעשה איסור לר"מ ה"ה באיסורו (עבודת כוכבים ס"ז ב') . ונראה דמודה בנפסל לכלב דהוה ליה כעפרא בעלמא ור"ש מתיר מן התורה בנפסל לאדם שם והכי קיי"ל דנבלה שאינה ראויה לגר אינה קרויה נבלה ואפילו לא נפסל לאדם רק שנתערב בהיתר ומחמת שהיא לפגם קצת לא ניחא ליה בהתערובות האיסור משום קצת קלקול ההיתר הדין כמו בנפסל לאדם כשהיא בעין וה"ט דקדרה שאינה ב"י מותרת כמו"ש הר"ן הבאתיו (עבודת כוכבים ס"ח) בד"ה שאינה ראויה לגר ועיין תוס' (עבודת כוכבים שם) בנידון קדרה בת יומא אי לא פגמה כלל או דאף דפגמה פורתא מ"מ אוסרת מן התורה ועיין מש"ש די"ל דליכא בזה רק איסור עשה כלי איסור שאינה בת יומא שהשתמשו בה דבר חריף חורפיה משוי ליה לשבח (עבודת כוכבים מ"א) ויש בכל זה דינים הרבה עיין יו"ד סי' ק"ג ק"ד ק"ז קכ"ב ובספרי מבוארין במס' (עבודת כוכבים ל"ט א') ד"ה מחליא ס"ז א' ד"ה כמו שהשביח (שם ב') ד"ה לא"ת אלא קדרה ב"י ס"ח א' ד"ה שאינה ראויה לגר (שם) ד"ה דהא ממאס מאיס ע"ו א' ד"ה גזירה שאינה בת יומא:

דיני ספיקות דאיסור והיתר ע"י תערובות יתבארו בפרשת משפטים בדיני רובא וביו"ד סי' ק"ד וסי' ק"ט ובספרי (חולין צ"ט) ד"ה ולבטל ברובא ושם יתבאר ג"כ אי ס"ל לר"י דמין במינו לא בטל אף בתערובות דיבש ביבש או דבזה מודה דבטל ברובא ועיין תוס' (מנחות כ"ב ב') ודשלא ע"י תערובות דיני כל דפריש מרובא פריש ודיני קבוע ושארי כל עניני ספיקות מבוארין ביו"ד סי' ק"י וסי' קי"א ובספרי במס' (כריתות