באר היטב (עה"ת) שעט

מדהוצרך עזרא לקדשו ועוד דא"כ לא היה אפשר להקריב בו קרבנות שלא קרבו בבמת ציבור לכמה תנאי כדבעינן למימר קמן מיהו קשה למה לא יכלו לידע מקום המזבח עפ"י הידיעה ממרחק המזבח מהבית ואולי משמע להו להש"ס מקראי דעזרא ג' דבנו המזבח בלי התחקות על יסוד הבית אר"א ראו מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול מקריב עליו קרבנות ר"י נפחא אמר אפרו של יצחק ראו (שם) ר"ש בן נחמני אמר מכל הבית כולו הריחו ריח קטורת ומשם הריחו ריח אברים ארבב"ח א"ר שלשה נביאים עלו עמהם כו' ואחד שהעיד על מקום המזבח ועי' מס' מדות פ"ג דבני הגולה הוסיפו על המזבח ד' אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב שבתחילה לא היה רק כ"ח על כ"ח והובא זבחים ס"א ב') גלגל נוב וגבעון נקראו במות גדולות (זבחים קי"ב ב') מה היו קרבין בבמות ר"מ וחכמים אומרים כל נידר ונידב היה קרב בבמה קטנה ושאינו נידר ונידב היינו חטאות אשמות עולת מצורע זב וזבה ויולדת לא היו קרבין כלל אף בבמה גדולה (זבחים קי"ז א') וכפי' רש"י שם לפי הגי' דלהלן שם נדרים ונדבות נקראים בגמ' שם ישרות עפ"י לשון הכתוב איש כל הישר גו' וכן חטאת ואשם נזיר לדידהו לא קרב בבמה גדולה ובעולה ושלמים דנזיר ובמנחות פלוגתא דר"מ וחכמים אי קרבין בבמה קטנה וגדולה או לא (שם ע"ב) ר' יהודה אומר בבמה גדולה היו יחידים מקריבים חובות ג"כ כמו באוה"מ שבמדבר (זבחים קי"ז ב') ולדברי כולם בציבור היו מקריבין בבמה גדולה כל מה שהיו מקריבין במשכן (שם קי"ז א') בדברי חכמים ומשמע דגם ר"מ ס"ל הכי רש"א אף הציבור לא הקריבו בבמה גדולה אנא פסחים וחובות שקבוע להם זמן לאפוקי פר הע"ד ושעירי עבודת כוכבים וכן שעירי הרגלים שהן חטאות לא קרבו א"ר ששת לדברי האומר אין מנחה בבמה אין עופות בבמה (זבחים קי"ט ב') ונידון איך ס"ל לר"ש ביחיד לענין עולות ושלמי נזיר ומנחה עי' תוס' זבחים שם ד"ה רש"א ובמס' מגילה ח' ט' ובמס' (פסחים ל"ח א') ד"ה ז"א בדין קדושת הבית והמזבח לאחר החורבן כבר הבאתי בכ"ד פלוגתא דתנאי דבכ"ד בקדושה ראשונה אי קדשה לעתיד לבוא ור' יוסי ס"ל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא וקדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא ועמ"ש בספר במדבר פרשה ה' פסוק ב' ונ"מ בזה בענין דידן . א) דלמ"ד קדשה לעתיד לבוא מותר אח"כ לבנות בית ומזבח במקומן ולעבוד בהן כל העבודות ובונין מזבח ומקריבין אף בלא בית וא"צ שום קידוש ועזרא שקידש זכר בעלמא הוא דעביד כמוש"ל בספר במדבר פ"ה פ"ב ומ"ד לא קדשה לעתיד לבוא צריך לקדש מחדש ואין בונין מזבח בלא בית והקידוש סגי באחת מכל אלו השנויין בריש מס' שבועות כמו"ש בספר במדבר שם ב) לענין אם יש אחריה היתר במות לפי הנראה לפו"ר מסוגית הש"ס (מגילה יו"ד א' זבחים ק"ז ב') וכפירש"י שם ושם קי"ט א' תליא ג"כ בפלוגתא זו מיהו התוס' מגינה שם ובמס' (זבחים ס' ב' ס"א א') כתבו דר' יצחק קודם חזרה (מגילה שם) הוה ס"ל דתליא בפלוגתא זו ולבתר חזרה ס"ל דלכו"ע אין אחריה היתר במות אלא דחיובא ליכא למ"ד לא קדשה לעתיד לבוא כיון דאיני ראוי לפתח אוה"מ כלל כיון דאי אפשר לבנות מזבח ולהקריב עליו בלא בית וקידוש מחדש כנ"ל לעולם זאת על ישראל (ד"ה ב' י"ב) א"ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שלהי מס' מנחות ועי' תוס' שם ור"י אמר אלו תלמידי חכמים העוסקים בהל' עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה מקדש בימיהם אר"ל מאי דכתיב זאת התורה לעולה ולמנחה גו' כל העוסק בתורה כאלו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה א"צ לא עולה ולא מנחה כו' א"ר יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת זאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאלו הקריב אשם (שם) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים כו' א"ל קחה ני עגלה גו' א"ל רבש"ע תינח בזמן שבהמ"ק קיים כו' א"ל כבר תיקנתי להם סדר קרבנות כ"ז שקוראין בהם מעלה אני עליהם כאלו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם (מגילה ל"א ב') עובדי כוכבים רשאין להקריב בבמה בזמה"ז (זבחים קט"ו ב' קי"ו ב') ומה הן מקריבין בבמה מבואר שם דהיינו כמוש"ל בזה בדיני דקודם הקמת המשכן ע"ש אמר רב אחא ב"י אמר רב אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן אמר רבה ולאורינהו שרי אמי' דשבור מלכא שדרה קורבנא לקמיה דרבא וא"ל אסקה לש"ש א"ל לרב ספרא ולרב אחא בר הונא זילו ודברו תרי עולמי גילאי פירש"י ב' בחורים בני גילי אחד לנוי וחזו הינא דמסקא ימא שרטון ושקלי ציבי חדתא ואפוקי נורא ממרא חדתא ואסקיה ניהלי' לש"ש כו' (זבחים קי"ו ב') וע"ש ועמ"ש בסדר ויקרא פרשה א' פסוק ז'

פרשה

יד

(כא) לא תאכל כל נבלה. איסור נבלה וטריפה חל על איסור חלב אפילו למ"ד אין איסור חל על איסור (זבחים ע' א' חולין ל"ז א') ולענין אי חל על איסור טומאה ושרצים למ"ד אין איסור חל על איסור עי' תוס' (מעילה ט"ז א') בד"ה א"ר ל"ש כו' שכתבו שם דפלוגתא דאמוראי היא דללוי שם ילפינן טומאה מחלב ולר"א שם לא ילפינן הלכך נבלות דטהורין לא מצטרפי לטמאין לכזית למלקות על אכילה דאף אחצי שיעור ג"כ לא חייל ואין הדין בזה כמו בדין שבועה שלא אוכל נבלה וטרפה עי' (שבועות כ"ג ב') ותוס' שם ד"ה דמוקי איסור נבלה לכו"ע חייל אאיסור טרפה כדמוכח (מעילה שם) וטעמא דמלתא נראה משום דלכו"ע ילפינן טרפה מחלב והרמב"ם בהל' מאכלות אסורות פ"ד הי"ז כתב מפני שהטרפה תחילת נבלה היא וצ"ע לפי ענ"ד ועי'