באר היטב (עה"ת) שפ

(מכות ט"ז ב') ד"ה ריסק וע"ה מש"ל בספר. ויקרא פי"ז פט"ו בענין נבלת עוף טהור אי חל איסור יוה"כ על איסור נבלה בנתנבלה ביוה"כ למ"ד אין איסור חע"א עי' תוס' (פסחים ל"ו א') ד"ה האוכל נבלה ובכ"ד. דם אין בו משום נבלה וטריפה ומ"ד דדם נבלה מטמא כבשר היינו משום איזו דרשא לענין טומאה כמו"ש התוס' (פסחים כ"ב א') ד"ה והרי דם (כ"ג ב') ד"ה ומה חלב מנחות ק"ד א') ד"ה הואיל אפרוח שלא יצא לאויר העולם כתב הפר"ח בסי' פ"ו ס"ק כ"א דאסיר משום נבלה ואין שחיטה מועלת לו כששחטו לאחר שהוציאו מקליפתו כמו בנפל דבהמה (שבת קל"ז) מיהו קודם שנוצר אחר שהתחיל להתרקם אין בו משום נבלה וגם לא משום דם כמוש"ש בס"ק כ"ב רק מדרבנן משום שרץ כדאיתא (חולין ס"ד) וביצאו לאויר העולם כתב הפר"ח שם דוודאי מהני להו שחיטה להוציא מידי נבלה. שיעור אכילת נבלה למלקות כזית אבל כשלא אכל כזית אף שאכל את כולה פטור כדאיתא (חולין ק"ב ב') ול"ד לעוף טמא ושרץ דחייב משום ברי' כמו"ש בספר ויקרא פי"א פמ"א דנבלה ל"ח בריה כיון דאינה אסורה מתחילת ברייתה (יו"ד סי' ק' ס"א) ע"ש ביצת נבלה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי ב"ש וב"ה אוסרין ומודים בביצת טריפה שאסורה מפני שגדולה באיסור (עדיות פ"ה מ"א) איסורא דב"ה היינו מדרבנן דוודאי אינה נגמרת לאה"מ מפני שגדולה באיסור במס' (חולין נ"ח א') איתא דלמ"ד טריפה אינה חי' ואינה יולדת צ"ל דהיינו בשחלא קמא וצ"ל מפני שגמרה באיסור ואע"ג דפליגי ר"א ור"י בולד טריפה אי עובר ירך אמו הוא ואסור אי לא כמו"ש בספר ויקרא פ"א פ"ב ד"ה מן הבקר מודו בביצת טריפה מ"ט גופה היא (חולין נ"ח א') ולמ"ד טריפה יולדת דמשכחת לה בנטרפה מקודם שטענה הביצים למ"ד זו"ז גורם אסור שפיר ולמ"ד זו"ז גורם מותר מוקמינן לה (חולין נ"ח ב') דספנא מארעא :