באר היטב (עה"ת) שעח

והכל היו כשרין להקריב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובע"מ טהורין אבל לא טמאין והכל קרבו עולות (שם קט"ו ב') ושלמים בני ישראל וודאי היו מקריבין כדכתיב שמות כ"ד) ובבני נח פלוגתא (שם קי"ו א') אי מקריבין שלמים ולמ"ד לא קרבו הא דכתיב (שמות י"ח) ויקח יתרו גו' עולה וזבחים צ"ל דיתרו אחר מהן תורה היה ונתגייר (שם קי"ו ב') ובדין ישראל קודם מתן תורה אי היו בכלל בני נח או לא ערש"י שם ועי' בספר הנפלא פרשת דרכים אי צריכין הפשט ונתוח פלוגתא דתנאי (שם קט"ו ב' קי"ו א' (מחוסר אבר פסול (שם קי"ו א') ומשמע שם דהיינו אף בעופות טרפה פסולה (שם קט"ז א') מי היו מקריבין עד שלא הוקם המשכן פלוגתא דתנאי (שם קט"ו ב') אי משנתנה תורה הקריבו כהנים או דעד הקמת המשכן היתה עבודה בבכורים וכן היא סתם מתניתין (שם קי"ב ב') ע"ש משהוקם המשכן נאסרו הבמות (ויקרא י"ז) ועבודה בכהנים קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקלים בכל מחנה ישראל (שם קי"ב ב') במשנה קרבו נסכים במדבר אי לא פלוגתא דתנאי (שם קי"א א') ומה שאמרה תורה ככל אשר אנחנו גו' קאי אלאחר העברת הירדן כפי' רש"י (שם קי"ד א') כדמוכח להדיא שם מהגמ' באו לגלגל לאחר שעברו את הירדן הותרו הבמות והמשכן היה נקרא במה גדולה (שם קי"ב ב') ויתבאר להלן מה היו קרבין בבמה קטנה ובבמה גדולה קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מקום ושם קי"ב ב') כמה שהו בגלגל י"ד שנים היינו שבע שכבשו ושבע שחלקו (שם קי"ח ב') קרבו נסכים בגלגל אי לא תליא בפלוגתא דקרבו נסכים במדבר שדינם שוה לענין זה עי' (זבחים ק"י א' קי"ח א' ב') באו לשילה נאסרו הבמות והא דכתיב ויקח מנוח גו' הוראת שעה היתה (שם קי"ט ב') ולא הי' שם תקרה אלא בית אבנים מלמטה והיריעות מלמעלן במזבח שהיה שם פלוגתא דתנאי ראב"י אומר של אבנים הי' ר' נתן אומר של נחושת היה חלול וממולא אבנים (זבחים ס"א ב') והיא היתה מנוחה שבפרשה זו קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים וקדשים קלים ומע"ש בכל הרואה (שם קי"ב ב') ימי שילה שס"ט שנים (שם קי"ח ב') רש"א נחלה זו שילה תנא דבי ר"י נחלה ומנוחה זו שילה (שם קי"ט א') ופלוגתייהו רק בלשנא דקרא (תוס' שם) ר"ש בן יוחאי אומר נחלה ומנוחה זו ירושלים (שם קי"ט א') אבל בשילה לא נאסרו הבמות שם ב') ודלא כתנאי דלעיל דבשילה נאסרו הבמות באו לנוב וגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל דהא הותרו הבמות ונידון מע"ש עי' תוס' (שם קי"ט א') ד"ה באו לנוב ימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה משנשבה הארון כשמת עלי עד שנבנה הבית בירושלים (שם קי"ח ב' קי"ט א') ויש להסתפק אם בנוב וגבעון היה בית כמו בשילה או המשכן שבמדבר והמזבח נראה דהיה אותו שהיה בשילה ובנוב וגבעון לא היה הארון כדאיתא בקרא ועי' (פסחים ל"ח ב') מה בין במת יחיד לבמת ציבור היינו גלגל נוב וגבעון 1 סמיכה 2 שחיטת צפון 3 מתן סביב 4 כהונה 5 תנופה 6 בגדי שרת 7 כלי שרת 8 ריח ניחוח 9 מחיצה לדמים 10 רחוץ ידים ורגלים ולמ"ד קרבה מנחה בבמה כדלהלן איכא בינייהו ג"כ הגשה דמנחות (שם קי"ג א') במשנה אף כשהיו הבמות מותרות היינו בגלגל ונוב וגבעון מ"מ כל קרבנות ציבור היו קרבין בהבמה גדולה וכן קרבנות שהוקדשו למשכן אין קרבין אלא במשכן (שם קי"ב ב') ואם הקריבן בבמה קטנה פטור (שם) במת יחיד אי טעונה מזבח או בגובה בעלמא סגי פלוגתא דתנאי (שם ק"ח ב') וע"ש 1 דקרן 2 כבש 3 ריבוע 4 ויסוד אין מעכבין לכו"ע בבמה קטנה באו לירושלים נאסרו הבמות היינו כשנבנה הבית ונתקדש במלך ונביא כו' כמוש"ל ספר במדבר פרשה ה' פסוק ב' והיא היתה נחלה לת"ק דלעיל משנבנה מקדש ראשון נגנז אוהל מועד קרשיו קרסיו בריחיו עמודיו ואדניו היכן אר"ח אמר אבימי תחת מחילות של היכל (סוטה ט' א') קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומע"ש לפנים מן החומה (שם קי"ב ב') ירושלים אי נתחלקה לשבטים פלוגתא דתנאי (יומא י"ב) ובכ"ד ובאבות דר"נ פרק ל"ה איתא דדושנה של יריחו נתנו תחתיה שיריחו לא נתחלקה כי אתא ר"ד אמר רבי בשלשה מקומות שרתה שכינה על ישראל 1 שילה 3 נוב וגבעון 4 ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלקו של בנימין שנאמר חופף עליו כל היום כו' (זבחים קי"ח ב') ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי (שם מגילה כ"ו יומא י"ג) ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יוסף לחלקו של בנימין ובה היו סנהדרי גדולה יושבין (זבחים שם) בשינוי לשון מקום הבית כולו ומקום המזבח שבנה דוד ושלמה בירושלים קנה דוד מארונה מלך היבוסי שהי' מיושבי הארץ ההיא ולא נכבש במלחמה ועי' שמואל ב' ה') בענין העורים והפסחים בפירש"י שם ועי' יהושע ט"ו פסוק ס"ג רש"י שם וגבה המעות מכל השבטים (שם קט"ז ב') מקום המזבח הוא המקום שמשם נברא אדם הראשון ובו הקריב אדם הראשון קרבן ובו הקריב קין והבל והוא המזבח שבנה נח כשיצא מן התיבה והוא המקום שבנה בו אאע"ה את המזבח ו עליו את יצחק בנו כן הביא הרמב"ם בהל' בית הבחירה בשם פרקי דר"א ומדרשים ועי' (זבחים ס"ב א') מענין אפרו של יצחק ובו צוה מלאך ה' ע"י גד החוזה לדוד המלך לבנות בו מזבח ויבן בו מזבח ויעל עליו עולות ושלמים ויענהו ה' באש מן השמים מבואר ד"ה כ"א וע"ז המקום אמר דוד זה הוא גו' וזה מזבח לעולה לישראל ד"ה כ"ה וע"ז המקום אמר דוד הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (שם כ"ח) אי נתקדש בימי שלמה כל החצר כולו פלוגתא דר' יהודה ור' יוסי (זבחים נ"ט א' ב') והיינו רק להקטרה אבל לדמים לכו"ע דווקא מזבח בעינן (שם) ובגמ' (זבחים ס"ב א') פרכינן איך בלו עולי בבל את המזבח בשלמא בית מנכרא צורתו פירש"י יסודות החומה אלא מזבח מנא ידעי ואפילו לפי הסברא דבעינן למימר קמן דבחורבן בית הראשון הותרו הבמות נ"ל דמ"מ קשיא להו שפיר דוודאי בית שני לא היה במה