באר היטב (עה"ת) שעז

ויש בה ידיעה בסוף ואי מכפר ג"כ ע"ז ששעירי ר"ח ורגלים מכפרין פלוגתא דתנאי (שבועות שם) ולר' ישמעאל דאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף בר קרבן הוא כמוש"ל פ"ה. שעיר יוה"כ ושעירי הרגלים כפרתן שוה (שבועות ט' א') כל אלו הכפרות היינו לענין עונש של מעלה כל התדיר מחבירו קודם לחבירו (זבחים פ"ט א') במשנה. כל המקודש מחבירו קודם לחבירו (שם במשנה) וע"ש בפרטי הענינים התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא המוספין מעכבין זא"ז (מנחות מ"ט א') במשנה בעי מיניה ר"ח ב"א מר"ח ציבור שאין להן תמידין ומוספין איזה מהם קודם ה"ד אילימא תמידין דיומא ומוספין דיומא פשיטא תמידין עדיפי דה"ל תדיר ומקודש ע"ש פירש"י אלא תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא תמידין עדיפי שכן תדיר א"ד מוספין עדיפי דה"ל מקודש א"ל תניתוה התמידין אין מעכבין כו' ה"ד אי דאי"ל ולקדם פי' שאינו מעכב אם הקריב המוספין מקודם לתמיד והתניא מנין שלא יהא דבר קודם כו' אלא פשיטא דלית ליה ואי דיומי אמאי תדיר ומקודש תדיר עדיף אלא לאו דלמחר כו' אלמא כי הדדי נינהו א"ל אביי לעולם דאית לי' ולקדם ודקא קשיא לך שלא יהא דבר קודם כו' מצוה בעלמא הוא (שם)

(יא) שעיר עזים אחד חטאת גו' יוה"כ שחל להיות ע"ש הבבלים אוכלין אותו חי לערב (מנחות צ"ט ב' במשנה בשינוי לשון:

פרשה כט (ה) ושעיר עזים אחד לחטאת בתוס' (ר"ה ח' ב') ד"ה שהחודש מתכסה בו הביאו בשם הר"ר משולם דשעיר ר"ח אינו קרב בר"ה ובספר הנפלא טו"א כתב דלמ"ד בפ"ק דשביעות דשעיר של ר"ח ושל רגלים אין כפרתן שוה כמוש"ל הא וודאי באין שניהם וגם למ"ד שם דכפרתן שוה אי כסברת הר"ר משולם לשתוק קרא בר"ה משעיר אלא וודאי שני שעירי חטאות באין בר"ה והטעם כמוש"ל פכ"ח פ"ו בשני שעירים דעצרת מיהו לרשב"י דס"ל דשל ר"ח מכפר על הטהור שאכל את הטמא ומוסיף עליו של רגלים שמכפרים ע"ז ועל שאין בה ידיעה כתב די"ל דמקריב של ר"ה ודיו ולפי ענ"ד כיון דלא כתיב מלבד חטאת החודש ע"כ חד שעיר לחטא' הוא דקרב ולמ"ד דכפרתן דשל ר"ח ושל רגלים אינם שוין צ"ל דשל ר"ה מכפר כתרווייהו ומ"ש למ"ד דכפרתן שוה דלשתוק קרא משעיר בר"ה י"ל משום דא"כ היה צריך לפרש מלבד חטאת החודש כמו"ש והעיקר י"ל דאצטריך כדי שיקרב בהדי עולות דר"ה ולא בהדי עולות דר"ח שקודמין לעולת ר"ה משום תדיר כדאיתא (זבחים פ"ט א') ועמש"ל בספר ויקרא פ"ה פ"ח ולפי כ"ז נ"ל דמהראוי לומר בקרבן המוסף כלשון הכתוב בתורה ולא כמו"ש בסידורים:

(ו) מלבד עולת גו'. עולת החודש קודם (זבחים פ"ט א') ועמש"ל פסוק ה' :

פרשה לד (ב) ואת הארץ גבולי השבטים תשעה וחצי עפ"י המבואר בספר יהושע ט"ו עד סוף י"ט עפ"י מה שראיתי בספרי המפה של החכם גדול בתורה וי"ש כמהור"ר יהוסף שווארץ זללה"ה 1 יהודה גבול דרומי שלו הוא גבול דרומי של א"י גבול מזרחי הים המלח גבול צפוני שלו מלשון ים המלח מקצה הירדן והולך למערב דרך קרוב לירושלים עד שמגיע לגבולו של שמעון גבול מערבי מזרח לשמעון למעלה לצד הצפון ולצד הדרום הים הגדול שהוא ים התיכון אולם חלק המערבי אצל הים הגדול הוא ארץ פלשתים נשאר בלי כיבוש (יהושע י"ג) 2 בנימין גבול דרומי שלו צפונו של יהודה מזרחי הירדן מים המלח ולמעלה לצפון גבול צפוני דרומו של אפרים ומנשה גבול מערבי מזרחו של שמעון אפרים 1/2 3 וחצי מנשה מנשה למזרח ואפרים אצלו למערב וגבוליהם גבול דרומי שלהם צפונו של בנימין גבול מזרחי הירדן גבול צפוני יששכר לצד מזרח אשר לצד מערב גבול מערבי מזרחו של דן ולמעלה לצפון יגיעו עד הים הגדול 1/2 4 שמעון בין יהודה לים הגדול גבול מזרחי שלו מערבו של יהודה גבול צפוני שלו דרומו של דן גבול מערבי שלו הים הגדול גבול דרומי שלו צפונו של יהודה 1/2 5 דן דרומי שלו הוא צפונו של שמעון מזרחי מערבי לאפרים צפוני דרומי מחבל נחלת בני אפרים מערבי הים הגדול 1/2 6 יששכר גבול דרומו שלו צפונו של אפרים ומנשה מזרחי הירדן ואפרים ומנשה צפוני שלו דרומו של זבולון ודרומי של אורך הים הגדול שהוא מתארך שם לצד מזרח יותר מארכו בצפון מערבי מזרחי לחבל נחלת בני יוסף 1/2 7 זבולון דרומו צפונו של יששכר מזרחי ים כנרת צפוני שלו דרומו של נפתלי ואשר מערבי שלו הים הגדול 1/2 8 נפתלי גבול דרומי שלו צפונו של זבולון מזרחי ים כנרת (ב"ק פ' א' ב' ב"ב קכ"ב א') ירדן ים של סבכי ושלש התחלות של הירדן הנ"ל בסדר בחקותי בדיני מעשר בהמה צפוני גבול צפוני של כלל ארץ ישראל ולא נכבש רק עד בעל גד תחת הר חרמון אבל כל ארץ הגבלי והלבנון נשאר בלי כיבוש (יהושע י"ג) ובמקום אחד היה נוגע גבול נפתלי ביהודה אצל הירדן (יהושע י"ט ל"ד) וצע"ג ועמ"ש ספר ויקרא בסדר בהר בענין יהודה וגליל גבול מערבי שלו מזרחו של אשר 1/2 9 אשר דרומי שלו צפונו של זבולון מזרחי שלו מערבו של נפתלי גבול צפוני שלו גבול צפוני של כלל א"י בצד המערב ולא נכבש רק עד צידון (יהושע י"ג) מערבי הים הגדול:

ספר דברים פרשה יב (ח) לא תעשון גו' כל הישר גו' עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות (זבחים קי"ב ב' קט"ו ב')