באר היטב (עה"ת) שעב

ונראה מהרמב"ם שהנזירה מניפה גם הזרוע והא דקתני שהסוטה והנזירה מניפות מנחותיהן ולא קתני סתם מניפות י"ל משים דבסוטה ליכא רק מנחה ועוי"ל דלרבותא נקט מנחה אע"ג דכל המנחות אין טעונות תנופה. (כ) והניף אותם גו' צ"ע מה שלא הוזכרו בזה האימורין וחזה ושוק שבכל השלמים ואולי מניפן בפ"ע וברמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ט ה"ט כתב שמניף את הכל ביחד: שם ואחר ישתה גו' פלוגתא

דתנאי (נזיר מ"ז א') אי אחר מעשה אחד או אחר מעשה כולם ושקלא וטריא בגמ' שם אי תנופה מעכבת: פרשה

טו

(ד) והקריב המקריב גו' כל הקרבנות ציבור והיחיד טעונין מנחות ונסכים חוץ מן הבכור המעשר והפסח החטאת והאשם אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונין מנחות ונסכים (מנחות צ' ב') ומשמע להדיא שכולן בשיעור האמור כאן חוץ מכבש העולה של מנחת העומר שמנחתו כפולה (שם פ"ט א') ואעפ"י כן אין שמנו ונסכו כפול עולת העוף אינה טעינה מנחות ונסכים מבואר בפרשה יורש מביא נסכים מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום (מנחות ד' ב' ק"ז ב') אדם מביא זבחו היום ונסכו עד יו"ד ימים (מנחות ט"ו ב') ופשוט היא דמנחת הנסכים בכלל הנסכים מנחות ונסכים הבאין עם הזבח אין קרבין אלא ביום ואין קדושין בכלי אלא ביום (מנחות כ"ו ב' תמורה י"ד א') וע"ש ב' דנסכים הבאין בפ"ע קרבין בלילה מנחות ונסכים מועלין בהם משהוקדשו (מעילה יו"ד א') ויש להן פדיון עד שיוקדשו בכלי (מנחות ק' ב' קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בט"י ומחו"כ ובלינה (מעילה יו"ד א') במנחות הבאות עם הזבח דעת רש"י (מנחות ע"ט א') לחד פירושא דאין נפסלות בלינה עד שישחט עליהם הזבח ועי' תוס' (שם ט"ו ב') ד"ה אפשר לשנותן ולענין פסול יוצא אי מהני קידוש כלי עי' תוס' (מנחות ט' א') ד"ה ורשב"ל אמר חייבין עליהם משום נותר וטמא אבל מעילה אין בהם (מעילה שם) וכן הדין בקומץ ולבונה ומנחת כהנים (מעילה שם) אימתי הנסכים נקבעין להזבח שלא יוכל עוד להביאן לזבח אחר עי' (מנחות ט"ו ב' ע"ט א' ב') ומש"ש בספרי עוד"ד וכיון שהוקבעו לאותו זבח נפסל הזבח קידם זריקה בענין שאינו זורק הדם נפסלין המנחות והנסכים דליכא זריקה להתירם ועמש"ל בדיני תודה ובדיני שתי הלחם מיהו בקרבנות ציבור אמרינן שם דלב ב"ד מתנה עליהם להביאן לזבח אחר זבוח באותה שעה: שם מנחה סלת גו' מנחת נסכים אינה טעונה לבונה (מנחות נ"ט א') ואינה טעונה הגשה (שם ס"א א') טעונה מלח (שם כ"א ב') וכולה למזבח (שם ע"ד ב'): שם בלול גו' אר"ל אומר הי' ר' יוסי מנחת נסכים מגבלה במים והיא כשרה ולפיכך חייב על חימוצה ורע"ק ס"ל דנפסלת בזה ולכך אינו חייב אח"כ על חימוצה (מנחות נ"ז ב')

(ה) ויין לנסך גו' הדלה גפן ע"ג תאנה יינו פסול לנסכים דנשתנה ריחו (בכורות י"ז א') היכן מנסכים היין הרמב"ם ז"ל כתב על יסוד המזבח ונראה דהיינו יסוד דרומי שלשם נשפכין שירי הדם והראב"ד ז"ל כתב דהיינו בספל שהיה בקרן מערבית דרומית אצל הספל שהיה מיוחד לניסוך המים בחג כמוש"ל בסדר אמור וכן מוכח להדיא (סוכה מ"ח א') במשנה בשעת הניסוך היה השיב כיצד שחה לנסך הניף הסגן בסודרין הקיש בן ארזא בצלצל דברו הלוים בשיר (תמיד פ"ז) אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה (ערכין י') אין פוחתין מתשעה כנורות (שם י"ג א') אין פוחתין מי"ב לוים שנים לשני נבלים תשעה לכנורות וא' לצלצל (שם ב') הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם על כל פרק תקיעה והשתחוי' (תמיד שם) תשעה תקיעות היו תוקעין לתמיד של שחר וכן לתמיד של בה"ע ופשוט דהיינו ג"פ תקיעה תרועה תקיעה כמו בר"ה ובשבתות ר"ח ויו"ט תשע למוספין (סוכה נ"ג ב') אין שירה אלא על קרבן ציבור שקבוע לי זמן (ערכין י"א ב') במסקנת הגמ' אי עיקר שירה בכלי לענין אי דוחה שבת עמש"ל פכ"ג פ"מ השיר שהיו אומרים בחול בשבת ר"ח ויו"ט בתמידין ומוספין עי' (ר"ה ל"א א') מקום השיר אצל המזבח עי' (מדות פ"ב מ"ו) מעלה היתה שם כו' ועי' תוס' (סוכה נ"א א') ד"ה שעליהם שיעורי המדות איפה שלשה סאין (מנחות ע"ו ב') הסאה ששה קבין הקב ד' לוגין הלוג ד' רביעיות עשרון היינו עשירית האיפה (מנחות שם) העומר הוא עשירית האיפה תרקב חצי סאה (ב"ב פ"ט ב') ובכ"ד ובלח הין היינו חצי סאה שלשה קבין (ב"ב שם) שתי מדות של יבש היו במקדש עשרון וחצי עשרון רמ"א עשרון אחד גדוש שבו היה מודד לכל המנחות ואחד מחוק לחביתי כה"ג (שם פ"ז א') שבע מדות של לח היו במקדש 1 הין 2 חצי הין 3 שלישית ההין 4 רביעית ההין 5 לוג 6 וחצי לוג 7 ורביעית. ר"א בר"צ אומר שנתות היו בהין כו' רש"א לא הי' שם הין וכי מה היה הין משמש את מי אביא תחתיו אלא מדה יתירה של לוג ומחצה היה שם שבו היה מודד לחביתי כה"ג לוג ומחצה בבוקר ולוג ומחצה בה"ע (שם פ"ז ב' פ"ח א') הוסיפו על המדות ונעשו משש מדבריות חמש ירושלמיות (מנחות ע"ו ב') משש ירושלמיות נעשה חמשה ציפוריות (עירובין פ"ג א')

(יד) וכי יגור גו' ועשה אשה גו' גר אינו נכנס לקהל עד שיביא קרבן ומה הוא קרבנו או עולת בהמה אחת או שתי תורים או שני בני יונה שניהם עולות ואחר שחרב הבית אין הקרבן מעכב דכתיב לדורותיכם (כריתות ח' ב' ט' א')

(כב) וכי תשגו גו' בשגגת עבודת כוכבים הכתוב מדבר (הוריות ח' א') דבשארי מצות ב"ד מביאין פר לחטאת ובעבודת כוכבים מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת וכל הדינים בזה כמו בהע"ד של כל המצות הנ"ל בסדר ויקרא: