באר היטב (עה"ת) לז

עובי בשר הכסלים בתוך כל הכסלים ואיתא בגמרא (חולין צ"ג א') דחלב שהבשר חופהו מותר שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים אמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל האי תרבא דתותי מתני אסור (שם) ובלשון הרי"ף איתא חיוורתא דתותי מתני אסור והוזכר (שם נ"ה ב') והיינו ג"כ משום חלב הכסלים כדמפרשינן להלן בחלב דקליבוסתא ופרכינן עלה מהא דחלב שהבשר חופהו מותר ומתרצינן בהמה בחיה פרוקי מפרקא ביאור המתנים נ"ל לברור דהיינו הג' חוליות האחרונות שאין בהם צלעות עם הבשר שביניהם דרך הטבור וגם הג' צלעות שהן זה אצל זה בהיקף הבהמה בסופה שהאמצעות מהן מחוברת לחוליא האחרונה מאותן הג' חוליות הנ"ל ונקראת עוקץ קליבוסת הענקא כמוש"ל פרשה א' פסוק וא"ו כנ"ל בזה והבשר שביניהן על הבני מעים והא דאיתא (זבחים י"ח ב') אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן הן אלא כנגד אצילי ידיהן ופרש"י על צלעותיהם כנגד המרפק נ"ל דאצילי ידיהם היינו מה שאנו קורין אוילין בויגין והיינו הפרק שבין ב' צלעות היד ופי' למטה ממתניהם היינו מתחילת מתניהן ולמטה ופי' למעלה מאציליהן היינו ג"כ מתחילת אציליהן ולמעלה והיינו כשיעור כמה אצבעות לפני סוף העצם והא דתנן (סנהדרין מ"ה א') נהפך על לבו הופכו על מתניו נ"ל משום דחוליות השדרה שלמעלה מהמתנים בולטות עפ"י רוב וכשהוא שוכב ופניו למעלה עיקר שכיבתו על המתנים ששם העצמות והחוליות אינם בולטים ופי' תרבא דתותי מתני לפי' רש"י נ"ל דהיינו החלב שמתפשט לתוך בשר הכסלים דהמתנים הם ג"כ בכלל כסלים כמו"ש והיינו שבשר המתנים מכסהו ומתרץ דבאמת מעט מזה החלב המכוסה בבשר לאחר שחיטה הוא מגולה כשהבהמה חיה ואותו המעט הוא שאסור ונראה שג"כ קרב למזבח ויותר נ"ל לפענ"ד כמו"ש שנראה מהרי"ף והרמב"ם דהיינו חיוורא דתותי מתני והיינו תרבא דקליבוסתא דלהלן שם וביאור תרבא דקניבוסתא כתב הרי"ף דהיינו היכא דלייפין אטמתא דהיינו מקום חיבור הירכים וכ"כ הרמב"ם חלב שבעיקרי הירכים וכבר כתבתי שקליבוסת הוא העוקץ שהוזכר במס' תמיד ונקרא הענקא שהזכרתי מקודם בזה והחלב שבשם הוא מכוסה לאחר שחיטה בבשר שני הירכים שמתדבקין זה לזה לאחר שחיטה וגם פירש"י בתרבא דקליבוסתא הוא כענין זה

שם היותרת על הכבד גו' בביאור היותרת כתב הרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים דהיינו אצבע הכבד שהוזכר במס' תמיד שהבאתי בפרשה א' פסוק ו' אבל תרגום אונקלוס ויונתן חצרא דכבדא והיא המחיצה שבין הריאה להכבד ובני מעיים וכן פירש"י בחומש ובגמ' (חולין מ"ו א') וכן נראה מהתוס' חולין צ"ב ב') ד"ה אמר אביי שפלפלו (שם) מנידון החלב שעל היותרת ואצבע הכבד אין עליו שום חלב ונ"ל דגם הרמב"ם מפרש כן אלא דס"ל דאצבע הכבד מניח מחובר לחצר הכבד וזהו שכתוב בהל' מעה"ק (שם) שנוטל מהכבד מעט ועמש"ל (פרשה א' פסוק ו') ודין חלב היותרת לענין אכילה יתבאר להלן (בפרשה ז') דלענין הקרבה אין נ"מ דוודאי קרב עם היותרת כל אלו נקטרין כאחת (פסחים ס"ד) ונקראין אימורין ועי' מ"ל בהל' מעה"ק (פ"א הל' י"ח) בביאור שם זה ולפי ענ"ד הפי' האימורין בפרשה להקטרה

(ט) חלבו האליה גו' לעומת העצה גו' כתב הרמב"ם בהל' מעה"ק פ"א הל' י"ח עם החוליות מהשדרה עד מקום הכליות וצ"ל דהיינו עצם העוקץ שנקרא קליבוסת שנקרא הענקא עם עוד חוליא אחת או יותר והכ"מ כתב מהח"ל שנכנס לפנים מהעצה ועי' (זבחים כ"ח א') מנידון עור שתחת האליה ועמ"ש מזה בדיני פיגול. עור האליה אי כאליה דמי או לא פלוגתא דאמוראי (זבחים כ"ח א') ועי' מש"ל בדיני פיגול

(יז) כל חלב וכל דם לא תאכלו דינים השייכים לחלב ביחוד ולדם ביחוד נבאר להלן (בפרשה ז') ובכאן נבאר הדינים השייכים לשניהם והשייכים לכל מאכלות אסורות א"ר אבהו אר"י כ"מ שנאמר לא יאכל לא תאכל נא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט בנבלה דברים י"ד) וחזקי' פליג וס"ל דרק במקום דכתיב לא יאכל משמע אכילה והנאה (פסחים כ"א ב') ובכ"ד ומסקנא דסוגיא (שם) דלא פליגי רק בחולין בעזרה וחלב מותר בהנאה לכ"ע כדלהלן (פרשה ז' פסוק כ"ח) ודם משום דאתקש למים וכן בשארי איסורין אית בהו דרשות להיתר הנאה (שם) אי לוקין על האכילות שלא כדרך אכילתן עי' (פסחים כ"ד ב') ויובא בסדר קדושים בדיני ערלה החלב והדם חייבין עליהן כרת כדלהלן (שם) תניא א' חייבי כריתות וא' חייבי מיתות ב"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים דברי ר' ישמעאל רעק"א חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות ארבעים שאם עשה תשובה ב"ד שלמעלה מוחלין לו חייבי מיתות ב"ד אינן בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב"ד שלמטה מוחלין לו ר' יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות מכות י"ג ב') ופירש"י ותוס' דה"ה בכל חייבי כריתות וע"ש בגמ' בביאור הא דחייבי מיתות ב"ד ישנן בכלל מלקות ארבעים אם היינו דעבדינן תרווייהו מלקות ומיתה אי דהיינו בלא התרו בו למיתה רק למלקות וכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתם (שם כ"ג א') ומשמע דהיינו אף בלא תשובה חייבי כריתות א"צ התראה (שם י"ג ב') והיינו לחיוב כרת חיוב האכילה היא הבליעה (כתובות ל' ב') ועי' ר"ש (תרומות פ"ח מ"ב) ויובא להלן פרשה כ"ב פסוק י"ד שיעור האכילה בכזית פשוט בכ"ד ואף שיעור הדם ג"כ לפו"ר בכזית כדמוכח (כריתות כ"א ב') בהא דאר"י א"ר דם שרצים לוקין עליו בכזית (ושם כ"ב ח') דדם דלב בהמה דאית בי' כזית חייבין עליו וכן משמע מלשון אכילה דבדם מיהו במס' (יבמות קי"ד ב') איתא דבדם אינו חייב רק ברביעית וצ"ל שיש חילוק בין קפוי לצלול וניגר ועי' (מנחות ק"ד א') דרביעית דם שנקרש יעמוד על כזית ועי' (חולין פ"ז ב') בצלילתא דדמא שיעור הרביעית אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע (פסחים ק"ט