באר היטב (עה"ת) שסו

להם פתח קטן כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחת אמותיהן מבחוץ והן מבפנים וגועות ויוצאות לקראת אמן ומונה א' עד עשרה והיוצא בעשירי סוקרו בסקרא ואומר ה"ז מעשר לא סקרו בסקרא לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצין או עומדין הרי אלו מתעשרין היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד פירש"י שנטל אחד מכל עשרה בלי מנין וכן מוכח בגמ' אין זה מעשר ר' יוסי בר"י אומר מעשר (שם נ"ח ב') לא קרא שמו עשירי מנין ת"ל יהיה קודש מ"מ (שם בגמ') אמר רבא עשירי ממילא קדוש (שם נ"ט א') פירש"י אעפ"י שלא יצא ולא מנאו רק שנשתייר בדיר וכן מוכח שם בגמ' אמר ר' יוחנן מנאן זוגות זוגות קנטרין קנטרין פירש"י מאות מאות עשירי למנינו קדוש למנינו מאי רב מרי אמר למנין שלו הוא קדוש רב כהנא אמר למנין בהמות הוא קדוש שם ס' א') מלתא דר' יוחנן משמע להדיא דהיינו שגם מנין העשירי היה שוה להתשעה מנינים שמנה מקודם ופלוגתייהו דר"מ ור"כ לפי הנראה שם בגמ' היינו במנה ד"מ ד' זוגות ואח"כ אחד וקראו חמישי ואח"כ אחד וקראו ששי דלמ"ד למנין שלו קדוש האי אינו קדוש כיון דל"ה עשירי במנין שלו דאיהו יציאות מנה ולמ"ד עשירי לבהמה קדוש וידובר בסמוך מנאן למפרע פי' עשירי תשיעי שמיני עד שאמר על העשירי אחד עשירי שבמנין קדוש ופרכינן שם מינה למ"ד למנין שלו הוא קדוש דהכא במנין שלו הח אחד קרי ליה ומתרץ רבא הואיל ואיתי' במנינא דפרסאה דקרי לעשרה חד פי' חד עשירית. אמר רבא מנין הראוי פוטר (שם נ"ט ב') ומסקינן שם תניא כוותי' דרבא היו לו יו"ד טלאים והכניסן לדיר ומנה חמשה ומת אחד מהם אם מן המנויים מת מונה ומשלים עליהם ואם משאינן מנויים מת מנויין פטורין פי' משום שנפטרו במנין הראוי ושאינם מנויין מצטרפין לגורן אחר ואמר רבא היו לו י"ד טלאים והכניסן לדיר ויצאו ששה בפתח זה וארבעה בפתח זה וארבעה נשתיירו שם אותם ארבעה אם בפתח הששה יצאו נוטל אחד מהם והשאר פי' הארבעה שיצאו בפתח השני מצטרפין לגורן אחר דלא נפטרו במנין הראוי דהא באותה שעה לא נשתיירו ששה בדיר להשלים אותו המנין ואם לאו פי' שיצאו הארבעה האחרונים בפתח שיצאו ארבעה הראשונים להם ששה פטורין פי' שנפטרו במנין הראוי וארבעה ארבעה מצטרפין לגורן אחר יצאו ארבעה בפתח זה וששה בפתח זה ונשתיירו שם ארבעה אם אותן הארבעה בפתח הששה יצאו נועל מהם אחד והשאר פי' הארבעה הראשונים פטורין שנפטרו במנין הראוי ואם לאו פי' שיצאו בפתח הארבעה הראשונים ארבעה וששה פי' ארבעה הראשונים וששה הראשונים פטורין וארבעה פי' שיצאו באחרונה מצטרפין לגורן אחר יצאו ארבעה בפתח זה וארבעה בפתח זה ונשתיירו שם ששה אם אותן ששה יצאו בפתח אחד נוטל מהם אחד והשאר פטורין ואם לאו פי' שיצאו בפתח שלישי או שנשתיירו בדיר ארבעה פטורין פי' שתי הכתות הראשונים של ארבעה ארבעה פטורין שנפטרו במנין הראוי וששה מצטרפין לגורן אחר (שם) ופשוט הוא דאם הששה האחרונים יצאו בשני פתחים הראשונים כל אלו שיצאו בפתח אחד מהשני פתחים הראשונים קודם שיצא מהם אחד בפתח שני פטורין משום מנין הראוי ואמר רבא היו לו ט"ו טלאים לא יאמר אברור עשרה פי' ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד והשאר פטורין אלא כונסן לדיר ומוציא עשרה ונוטל מהם אחד והשאר מצטרפין לגורן אחר והתניא היו לו י"ט טלאים כו' והשאר פטורין תרגמא ר"ה כו' בדיר שיש לו שני פתחים ויצאו ע' בפתח זה וט' בפתח זה דההוא חד חזי להכי ולהכי ונפטרו כולם במנין הראוי (שם ס' א') קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו העשירי מעשר והי"א קרב שלמים ועושה תמורה דר"מ א"ר יהודה וכי יש תמורה עושה תמורה פי' דס"ל דטעות מעשר הוה תמורה אמרו משום ר"מ אלו היה תמירה לא היה קרב (בכורות ס' א') במשנה לא היה קרב פי' דתמורת מעשר אינה קריבה כמו שיתבאר להלן ור"י צ"ל דס"ל שדין תמורת מעשר כדין תמורה בשארי קרבנות וכן מפורש בגמ' (שם ס"א א') ועי' גמ' (שם ס') דדרשינן קדישה דכולהו תלתא מקרא קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר מקודש זה הכלל כל שלא נעקר שם עשירי ממנו פי' מהעשירי אין אחד עשר מקודש (שם במשנה) ר"א ברש"א לעולם אין אחד עשר מקודש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי (שם ב') אבל בהא דלעיל דקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי"א עשירי אין י"א קדוש ומפרשינן שם בגמ' טעמיה דס"ל כר"י הנ"ל דטעות מעשר תמורה וס"ל דאין ממירין וחוזרין וממירין בבהמה אחת ובביאור זה כתבו התוס' פי' א) דל"ד שישתוק בתשיעי אלא כל שלא קראו עשירי דכשקראו עשירי ה"ל גביה די"א טעות שני ולא קדיש אבל כשקרא לתשיעי תשיעי וקרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי קדושין העשירי והי"א דאין כאן רק טעות אחד בזולת המעשר פי' ב) דדוקא שישתוק בתשיעי אבל קרא לו תשיעי כי קרא אח"כ לעשירי תשיעי לאו כלום הוא וה"ל כקרא עשירי וה"ל כמו שלא נעקר שם עשירי מהעשירי ואין אחד עשר קדוש ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אף התשיעי אינו קדוש אלא א"כ נעקר שם עשירי ממנו פי' מהעשירי (שם נ"ט א' ב') קרא לעשירי אחד עשר ולאחד עשר עשירי אין י"א קדוש דברי רבי ר"י בר"י אומר י"א קד ש והתניא כלל אמר רבי כל שלא נעקר שם עשירי הימנו פי' מהעשירי אין י"א מקודש פי' הא בכה"ג דנעקר שם עשירי מהעשירי אחד עשר מקודש ומתרצינן הכא במ"ע כגון דאית ליה בהמות טובא דאמרינן חד עישורא קאמר פי' הא דאמר אחד עשר היינו עשירית אחד דמשום דבעי לממני עוד עשיריות אומר השתא חדא עשירית וה"ל לא נעקר שם עשירי מעשירי (שם ס' ב') אמר רבא יצאו שנים בתשיעי קראן תשיעי עשירי וחולין מעורבין זב"ז עשירי מאליו קדוש לתשיעי תשיעי קרי ליה קראן עשירי עשירי ותשיעי מעורבין זב"ז פי' שהדין בהם כמו תערובות דעשירי עם תשיעי שקראו עשירי מ"ט עשירי קרי להו לתרווייהו