באר היטב (עה"ת) שסה

ור"ש שהוזכרו שם במשנה לפני זה ופליגי אר"מ וס"ל דבא' בתשרי ר"ה למעשר בהמה ובן עזאי מספקא ליה אמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממ"נ אי באחד באלול ר"ה דאלול ודתשרי מצטרפין דאב פטורין אי באחד בתשרי ר"ה דאב ודאלול מצטרפין ודתשרי פטורין מאי אמרת לצטרפי לגורן אחר עשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק (שם) ולא עשירי ספק דהא הני דתשרי ספק נפטרו ספק לא נפטרו פשיטא מ"ד לגזור דלמא אתי למשקל מהנך קמ"ל (שם) צ"ע מאי גריעותא דשקיל מהנך מאינו מעשר כלל וצ"ל דבכה"ג שמתחיל לעשר נתחייב גברא במעשרן וה"ל כגוזל ממון הקדש מה"ת מעשר בהמה אינו טובל ומותר לשחוט קודם מעשר וחכמים אמרו שלש גרנות למעשר בהמה שעד שלא הגיע זמן הגורן מותר לשחוט הגיע הגורן לא ישחוט ואם שחט פטור (שם נ"ז ב') במשנה וע"ש מזמני הגרנות ולקמן ידובר מדיני מכר אחר שהגיע זמן הגורן מעשר בהמה מצטרף כמלא רגל בהמה רועה וכמה היא רגל בהמה רועה ט"ז מיל היו בין אלו לאלו ל"ב מילין אין מצטרפין היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע (בכורות נ"ד ב') במשנה בטפי מט"ז מילין אין מצטרפין והא דנקט ל"ב מילין אין מצטרפין משום הא דמסיק היה לו באמצע כולן מצטרפין כיון דהאמצעים ראויין להצטרף עם כ"א שמשתי הקצוות וכמה א"ר חמש מכאן וחמש מכאן וחמש באמצע דהני חמש חזיין להכא ולהכא פי' ויכול ליקח למעשר מכל איזה שיזדמן והמותר יצטרפו לגורן אחר היה לו תשעה מכאן ותשעה מכאן ואחד באמצע ג"כ מצטרפין (שם נ"ה ח') אר"פ ולשמואל אפילו רועה מצרפן ואפילו כליו של רועה מצרפן בעי רב אשי כלבא דרועה מאי כו' (שם) רמ"א הירדן מפסיק למעשר בהמה (שם נ"ד ב') במשנה א"ר אמי לא שנו אלא שאין שם גשר אבל יש שם גשר מצרפן מיתיבי היה לו בשני עברי הירדן כו' אין מצטרפין ואצ"ל חו"ל וארץ והא חו"ל וארץ כמקום שיש שם גשר דמי וקתני אין מצטרפין ועוד מקשינן שם בתר הכי לר' אמי לתני לכולהו נהרות אלא כו' ה"ט דר"מ דא"ק והירדן יגבול אותו לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפ"ע ומסקינן שם דפלוגתא דתנאי היא ע"ש א"ר יוחנן אין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה (שם) ומסקינן שם דהיינו למעשר בהמה ויתבאר בסמוך תניא נמי הכי ירדן יוצא ממערת פמיוס ומהלך בימה של סובכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול נ"ל פי' למטה מן הארץ ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה (שם) עליונו של נהר נקרא מקום מוצאו ותכלית תחתיתו היינו במקום שנופל לו הים כי הרי כל הנהרות נמשכין ממעלה למטה התחלת הירדן היא צפונית מזרחית א"י ומתחיל בשלשה מקומות בחלקו של נפתלי הראשון במקצוע צפונית השני במרחק ערך שעה מהראשון לצד מערב השלישי כערך שעה לצד מערב מהשני וכערך ד' שעות ממנו לצד צפון חוץ לכיבוש יהושע בתוך גבול דאלה מסעי ושלשה אלה נמשכין לדרום כמעט בלי התקרבות זל"ז ונכנסין בים סובכי ונקרא ג"כ ים סומכי והוא מי מרום במזרח נפתלי ומשם יורד לדרום נוטה קצת למזרח עד שנכנס לים טבריא הוא ים כנרת מזרח לזבולון ויששכר והירדן הולך בו ואינו מתערב בו ויוצא ממנו ויורד לדרום עד שנופל לים המלח וחמשה נהרות נופלין לתוכו לצד מזרח שלו וארבעה נהרות נופלין לתוכו לצד מערב שלו והאחרונה שבאותן התשעה היא האחרונה מהחמשה נהרות שנופלין לצד מזרח שלו והוא נופל ערך פרסה למעלה מיריחו והים המלח ארכו מצפון לדרום ופי' בית יריחו נ"ל דהיינו המקום שמיריחו ולמעלה לצפון עד מקום נפילת הנהר האחרון ששם הוא מתרחב משלמעלה מזה ומשם עד ים המלח יש לו דין ירדן לחלק בין עבר הירדן המזרחי לעבר הירדן המערבי ועי' תוס' שהאריכו בזה הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן 1 הכלאים 2 טריפה 3 יוצא דופן 4 מחוסר זמן 5 והיתום איזה הוא יתום כל שמתה אמו או שנשחטה ואח"כ ילדה ר' יהושע אומר אפילו נשחטה אמו והשלח קיים אין זה יתום (בכורות נ"ז א') במשנה כל שמתה אמו כו' עי' (ערכין ז' א') ומש"ש בספרי עוד"ד והשלח קיים פי' כשנולד כ"ז שעדיין היה העור קיים לא מקרי יתום וע"ש בגמ' בע"מ נכנס להתעשר וחל עליו דין מעשר כדכתיב לא יבקר בין טוב לרע (בכורות שם בגמ') ת"ר הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר וטומטום ואנדרוגינוס כולן נכנסין לדיר להתעשר ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר (שם) ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש מחוסר זמן פי' קודם שראוי להקרבה נכנס לדיר להתעשר (בכורות כ"א ב' נ"ו ב' נ"ז ב') הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה (שם נ"ה ב') במשנה מכר וחזר ולקחו כבר נפטר בלקוח (שם נ"ו א') בגמ' ונידון דין המכירה לפני זמן הגורן ואח"כ עי' (בכורות נ"ז ב') במשנה ומש"ל לענין שחיטה לקח עשרה עוברין במעי אמן נכנסין לדיר להתעשר (בכורות נ"ו א') ולא מפטר משום לקוח כיון דאין ראויין להתעשר בשעת לקיחתן לקחן מחוסרי זמן למ"ד מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר מפשר משום לקוח (שם) השותפין פטורין ממעשר בהמה אבל מה שנשאר ליורשים ממורישם בשותפות חייבין דכולהו כ"ז שלא חלקו ה"ל כחד במקום מורישן וירושה חייבת במעשר בהמה חלקו וחזרו ונשתתפו פטורין (בכורות נ"ו) במשנה בשינוי לשון ומתבאר שם מהגמ' כמו שיובא להלן דבקודם שנשתתפו ג"כ פטורין משום דאין ברירה וה"ל לגבי כל חד מינייהו כלקוח א"ר ענן ל"ש אלא שחלקו גדיים כנגד תיישים כו' אבל חלקו גדיים כנגד גדיים כו' אומר אני זה חלקו המגיעו משעה ראשונה ור"נ אומר אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים אין אומרין כו' ור"א אומר ל"ש אלא שחלקו תשעה כנגד עשרה כו' ור' יוחנן אומר אפילו חלקי תשעה כנגד תשעה כו' (שם) ועי' (דמאי פ"ו מ"ח קדושין י"ז שם כל אשר יעבור גו' באיזה צד מעשרין כלומר כיצד מעשרין כונסן לדיר ועושה