באר היטב (עה"ת) שסא

(טז) ואם משדה אחוזתו גו' ת"ר מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה ת"ל ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצאה זו שראויה להיות שדה אחוזה דבר ר' יהודה ור"ש רמ"א מנין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואח"כ הקדישה מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה ת"ל ואם משדה מקנתו גו' שדה שאינה שדה אחוזה יצאה זו שהיא שדה אחוזה לימא בהא קא מפלגי דרמ"ס קנין פרות כקנין הגוף דמי פירש"י ולמת אביו ואח"כ הקדישה נמי אצטריך קרא ור"י ור"ש סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. ארנב"י בעלמא לר"ש ור"י קנין פירות כקנין הגוף דמי הכא קרא אשכחו ודרשי לכתוב רחמנא אם משדה מקנתו אשר לא שדה אחוזתו כו' מאי משדה אחוזתו שדה שאינו ראוי' להיות שדה אחוזה ערכין כ"ו ב' כ"ז א' גיטין מ"ח א') וע"ש ובמשנה גיטין שם איתא בשינוי לשון:

שם זרע חומר שעורים גו' לא כור זרע ולא כור תבואה מפולת יד ולא מפולת שוורים תני לוי לא מעובה ולא מודק אלא בינוני (ערכין כ א') שדה מה ת"ל לפי שנאמר זרע חומר שעורים אין לי אלא שהקדיש בענין זה מנין לרבות לתך פי' חצי כור חצי קד סאה תרקב פי' תרי וקב היינו שלשה קבין דהיינו חצי סאה וחצי תרקב דהיינו קב וחצי ת"ל שדה מ"מ (ערכין כ"ה א') בית סאה היינו חמשים אמה על חמשים אמה (ערכין כ"ג) ובכ"ד והא דלא קתני ג"כ פחות מחצי תרקב אין זה משום דבפחות מזה אינו נגאל רק בשויו או לא קדיש כלל דבהדיא מוכח שם מקושיית הש"ס מברייתא זו אמתניתין דשם דבכ"ש ג"כ הדין כן אלא משום דממילא מובן דה"ה פחות מכן אחד המקדיש בחולת המחוז ואחד המקדיש בפרדיסאות סבסטי נותן זרע ח"ש בחמשים ש"כ ערכין י"ד א') אמר ר"פ הקדיש ירשין פי' שאינם ראויין לזריעה פודן בשויין מ"ט בית זרע אמר רחמנא והני לא בני זרע נינהו כו' לא גאלה זוכה ביובל שדה א"ר כל דהו (שם ב') היו שם נקעים עמוקים יו"ד טפחים או סלעים גבוהין י"ט אין נמדדין עמו פחות מכן נמדדין עמה (שם כ"ה א') במשנה ומפרשינן שם דאיירי בנקעים מלאים מים דלאו בני זריעה נינהו דוייא דסלעים מיהו פחות מכן נמדדין עמה נגנאי דארעא מיקרו שדרי דארעא מיקרו היו נקעים עמוקים י"ט שאין בהם מים או מקומות גבוהין י"ט שראויין לזריעה נראה דפודה אותן לפי חשבון זרע ח"ש בחמשים ש"כ וא"כ אין ל בין נמדדין עמה לאין נמדדין עמה ועפירש"י שם וע' רמב"ם המקדיש את השדה הקדיש את כולה רש"א לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה פי' אבל לא שארי אילנות (ב"ב ע"א) הקדיש את כולה היינו כל הני חשיב שם דלא מכר במכר ופלוגתייהו דרבנן סברי מקדיש בעין יפה מקדיש ור"ש ס"ל בעין רעה מקדיש א"ר הוא הקדיש שדה מלאה אילנות כשהוא פודן פודה את האילנות בשויין פי' כמו שהן שוין ע"מ שיתקיימו בשדה ל זמן שלא יתייבשו רק שלא יטע אחרים במקומן וחוזר ופודה קרקע בית זרע ח"ש בחש"כ אלמא קסבר ר"ה מקדיש בעין יפה מקדיש פירש"י על דעת כן הקדיש שיפדה האילנות בפ"ע והקרקע בפ"ע איתיבי' ר"נ לר"ה אחד המקדיש כו' ואחד המקדיש בפרדיסאות סבסטי כו' א"ל ראוי' לפרדיסאות קתני איתיבי' בית זרע אין לי אלא בית זרע שדה גפנים שדה קנים שדה אילנות מנין ת"ל שדה מ"מ א"ל ה"נ פודה וחוזר ופודה איתיביה הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה הרי זה הקדיש את הקרקע ואת האילנות שביניהן כשהוא פודה פודה בית זרע ח"ש בחש"כ פחות מכן או יתר ע"כ ביאור זה יובא בסוף הסוגיא או שהקדישן בזא"ז ה"ז לא הקדיש לא את הקרקע ולא את האילנות שביניהם ולא עוד אלא אפילו הקדיש אילנותיו ואח"כ הקדיש הקרקע כשהוא פודה פודה את האילנות בשויין וחוזר ופודה בית זרע ח"ש בחש"כ כו' הא מני ר"ש היא דאמר מקדיש בעין רעה מקדיש כנ"ל ופרכינן אי ר"ש ליזל בתר פדיון כו' דתניא מנין ללוקח שדה מאביו כו' הבאתי בד"ה שלפני זה וא"כ הקדיש אילנות ואח"כ הקרקע נמי לפרוק האילנות אגב ארעייהו ומסקינן דטעמיה דר"ש התם לאו משום דאזיל בתר פדיון אלא דר"י ור"ש קרא אשכחו ודרשי ופי' וגזה"כ הוא בענין דשם (ערכין י"ד א' ב') בביאור פחות מכן הו יתר ע"כ הנ"ל כתבו התוס' (ב"ב ל"ו ב') ד"ה ממטע עשרה לב"ס דקאי ארישא דהא ברייתא דמקמי הכי גרסינן בתוספתא קנה שלשה קנה קרקע וכמה יהיו קרובין זל"ז כדי שיהא הבקר עובר בכליו וכמה יהיו מרוחקין ממטע עשרה לבית סאה פחות מכן או יתר ע"כ כו' לא קנה את הקרקע כו' ושיעור כדי שיהא הבקר עובר בכליו מפרשינן (ב"ב פ"ג א') דהיינו ד' אמות ובביאור שיעורא דעשרה לב"ס דממעט פחות מיו"ד לאו היינו פחות משהו מיו"ד לב"ס אלא ממעט תשעה לב"ס דבזה יהיה בין אילן לאילן לבד מקום האילנות ט"ז אמה ובהכי הוה מפוזרות כדמוכח (ב"ב פ"ב ב' פ"ג א') ועי' רשב"ם שם ד"ה שש עשרה אמות ופי' פחות מכן יהיה לפי"ז היינו כשהקרקע שבין אילן לאילן הוא פחות מכדי שיהא הבקר עובר בכליו ופי' יתר ע"כ היינו שיש שם קרקע בין אילן לאילן יותר ממטע יו"ד לב"ס פי' אלא כמו במטע תשעה לב"ס דלא איירי רק במספרים דשלמים והשתא הא דקתני בברייתא דהקדש הנ"ל פחות מכן ויתר ע"כ כו' ג"כ הכי מתפרש כמו"ש התוס' שם ל"ו שם ועמש"ש בספרי עוד"ד (ב"ב ל"ו ב') ד"ה ממטע ושם פ"ב ב' ד"ה ועד ששה עשר. המקדיש שדה מקנה פלוגתא דר"א ות"ק דילי' (ערכין י"ד א') במשנה דת"ק ס"ל נותן שוי' ור"א ס"ל אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה נפדה בית זרע ח"ש בחמש"כ מה בין שדה מקנה לשדה אחוזה פי' לענין דין פדי' בזולת דין יציאה ביובל דלהלן שדה אחוזה נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש (שם) ומפרש שם בגמ' דהיינו לכו"ע בין לר"א בין לת"ק כל פדיון קרקע בשוי' הוא עפ"י שומא דתשעה וכהן ריש מס' סנהדרין

(יז) אם משנת היובל גו' ביאור זה לענין אם יוכל להקדיש בשנת היובל עצמו איתא (ערכין כ"ד ב') דתליא