באר היטב (עה"ת) שנב

איצטריך הלל לתקוני שלא בפניו ודלמא בין בפניו בין שלא בפניו מדעתו אין בע"כ לא והלל מאי דאיצטריך לי' תיקן (ערכין ל"א ב' ל"ב א') ועי' תוס' . עיר שגגותי' חומתה פי' שלא הוקפה חומה אלא הקיפוה בתים תכופות זו לזו כחומה ושאינה מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ אינה כבתי ערי חומה (שם ל"ב א') במשנה ת"ר חומה ולא שור איגר פי' שגגותיה חומתה סביב פרט לטבריא שימה חומתה ר"א בר"י אומר אשר לו חומה אעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן (שם) כבר הבאתי בכ"ד פלוגתא דתנאי בענין קדושה ראשונה אי קדשה לעתיד ובענין זה ג"כ איתא (ערכין שם) פלוגתא זו דלמ"ד קדושה ראשונה קדשה לעתיד לביא כל שתעלה לך מסירת מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע ב"נ כל המצות הללו נוהגות בה וכל שלא היקפה מימות יהושע ב"נ אין מצות הללו נוהגות בה דעזרא נא קידש כלים וכל שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע ב"נ אעפ"י שאין נו חומה עכשיו דין ע"ח לה ומ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא עזרא חזר וקידש בתי ע"ח ולפי מה שנראה (שבועות ט"ז) דליכא קידוש רק בשתי תודות צ"ע במה קידשו ערי חומה ועי' תוס' שם ערכין שם ד"ה וקדשו ע"ח ולפי האי תנא ליכא דין ע"ח רק לערים שהיו מוקפין חימה בימי עזרא ומשמע שם לפי ענ"ד דעזרא לא קידש רק אותן שמצא קיימות מימות יהושע ב"נ וכמו שיתבאר להלן וכבר הבאתי בכ"ד דר' יוסי ס"ל (יבמות פ"ב נדה מ"ו) דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד וקדושה שניה קדשה לעתיד לבוא ירושלים אין דין בתי ע"ח נוהג בה דאין הבית חלוט בה (שם) והיינו כמ"ד ירושלים לא נתחלקה לשבטים ועי' (מגילה יו"ד ב"ק פ"ב) אלו הן בתי ע"ח שלש חצירות של שני בתים כו' (שם נ"ב א') פי' ב' בתים לכל חצר תניא ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן (דברים ג') חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכאן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן (שם ל"ג ב') ויש לעיין למה צריך למעט כמו"ש מקודם שור איגר הא לאו היינו הוקף ולבסוף ישב ויש ליישב ת"ר בית אין לי אלא בית מנין לרבית בתי בדים בתי מרחצאות ומגדלות שובכין בורות שיחין ומערות ת"ל אשר בעיר יכול שאני מרבה אף השדות ת"ל בית דברי ר' יהודה רמ"א בית כו' מנין לרבית כו' ואפילו שדות ת"ל אשר בעיר ואנא הא כתיב בית אר"ח אר"ק חולסות ומצילות איכא בינייהו פי' שדות דר"מ היינו רק חולסות ומצולות דלאו בני זריעה נינהו ועומדין לבנין (שם ל"ב ב') בית הבנוי בחומה ר' יהודה אימר אינו כבתי ע"ח רמ"א כותל החיצון הוא חומתו בעא מיני' ר"ה ב"ח מר"ש המוכר בית בע"ח נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין (קדושין כ' ב') והוא הדין דמספקא ליה אי לוה וגואל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים (שם כ"א א')

(לא) ובתי החצרים גו' בתי החצרים ניתנין להם כח יפה שבבתי ע"ח וכח יפה שבשדות נגאלין מיד כל יב"ח כבתי ע"ח ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות (ערכין ל"ג במשנה ולאו דווקא כל י"ב חודש אלא עד היובל כשדות

(לב) וערי הלוים גו' ת"ר גאולת עולם תהיה גו' מה ת"ל לפי שנאמר מספר שני תבואות גו' פי' שאינו רשאי לגאול בשדה קודם שתי שנים יכול אף זה כן ת"ל גאולת עולם תהיה גו' לפי שנאמר והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' ת"ל ג"ע תהיה להם לפי שנאמר וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה גו' יכול אף זה כן ת"נ ג"ע תהיה להם (שם ל"ג ב') בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ע"ח ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין איתן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות (שם) טעמא דמלתא דערי הלוים הם ערי מקלט ובעינן שיהיה שם ישיב לבית מנוס ולא יהיו כרכים גדולים לפי שמתקבצים לשם מכל המקומות ותהיה רגל גואל הדם מצויה בשם ביאור קושיא זו קשה מאד לפי ענ"ד דכיון דאיכא ערי חומה קטנות משלש חצירות של בני ב' ב' בתים א"כ מנ"ל דליכא עיירות בינוניות מוקפות חומה וצ"ל דס"ל דטעמא דאיכא בכרכים גדולים שאינם מוקפין חומה שהרבה ב"א מצויין שם כמו"ש שייך ג"כ במוקפין חומה אף בבינוניות שגם באלו מתקבצין הרבה ב"א ועוד נ"ל דכל העיירות המוקפות חומה הן גדולות הרבה והא דנקטינן לעיל ג' חצירות היינו לבד השדות שבשם ובאריכות הזמן אחרי בנותה היא מתהיה לכרך גדול ומשקינן שם שלפני להן הן ומגרשיהן הן ומגרש הן למסתרינהו קיימי פי' וא"כ וודאי לא נתקדשו כלל בקדושת ערי חומה א"ר אשי איצטריך סד"א אדמסתתרי או מזדבני לחלטו קמ"ל (שם) ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה לוי שירש אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה כו' דברי רבי וחכ"א אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים (שם ל"ג ב') במשנה אלא בבתי ערי הלוים היינו אף שבעה"ב הוא ישראל (שם בגמ')

(לה) גר ותושב וחי עמך. תושב היינו שקיבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים שאנו מצווין להחייתו אעפ"י שהוא אינו מצווה על כך ועי' ב"מ ע"א א' ועמש"ל פי"ט פסוק י"ג ד"ה לא תלין רשב"א אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג (ערכין כ"ט א') דיני מומר אוכל נבלות לתאבון עי' (עבודת כוכבים כ"ו) ועי' יו"ד הל' עבודת כוכבים סי' קל"ח ועי' (גיטין מ"ז א') יו"ד הל' צדקה סי' רנ"א

(לו) אל תקח מאתו נשך ותרבית גו' נתבאר בסדר משפטים שם וחי אחיך עמך שנים שהיו מהלכין בדרך וביד א' קיתון של מים אם שותין שניהם שניהם מתים ואם שותה א' מהם מגיע לישוב דרש בן פטירא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא רע"ק ולמד וחי אחיך עמך