באר היטב (עה"ת) שמו

מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים פי' ול"ה ככל חובת הגוף שנוהג בין בארץ בין בחו"ל הא ברייתא מייתינן לה במס' (גיטין ל"ו א') לענין זה דלרבי שמיטת כספים בזמה"ז דרבנן ובמס' (מ"ק ב' ב') מייתינן לה לענין זה דלרבי שביעית בזמה"ז אף לענין שמיטת קרקע ל"ה רק דרבנן דהא דאמר רבי בזמן שאי אתה משמט קרקע ע"כ בזמה"ז דמה"ת ליכא שביעית ופירש"י במס' גיטין שם דטעמי' דרבי בהא דאין שביעית בזמה"ז מה"ת היינו עפ"י הא דאיתא בירושלמי מנין שאין שמיטה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר וזה דבר גו' אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית וצ"ל דרבי תרתי דרש שוב הקשו ע"ז מהת"כ דאיתא שם דשביעית נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג וכתב דתנאי היא והסוגיא דערכין נ"ב דמנו יובלות לקדש שמיטין היינו כההיא ברייתא דת"כ הנ"ל ועי' תוס' ערכין שם) תניא ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב כשחרב הבית בראשונה מוצאי שביעית היתה פי' שנה ראשונה לשמיטה כו' וכן בשני' (ערכין נ"א ב') ביאור זה בענין הבית ראשון לרבנן דאמרי שנת החמשים אינה מן המנין אתי שפיר אף את"ל דלא נתבטל מנין השמיטות ע"י גלות שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה דמשכבשו וחלקו עד חורבן בית ראשון הי' 836 שנים כנ"ל הוצא מהם ששה עשר יובלות פש להו 36 הוצא מהן 5 שמיטות 35 שנים פש לך חד ולר' יהודה דס"ל שנת החמשים עולה לכאן ולכאן צ"ל דהנך שנין דאגלינהו סנחריב לא חשבו מה"ת דס"ל דכיון דליכא יובל ליכא שמיטה אף לר' יהודה דמה יובל אין נ"מ למנין השמיטין וכשחזרו התחילו למנות שמיטין ויובלות ושהו 36 שנים כנ"ל ונמצא שהי' החורבן במוצאי שביעית ונמצא שחורבן הבית ראשון הי' בשנת הת"י לבנינו כמו"ש התוס' (ערכין י"א ב') וצריכין לומר שגלות בבל הי' ד שנים לבד שנת החורבן ואהא דקתני וכן בשני' מקשינן (ערכין י"ב ב') מכדי בית שני כמה קם ת"כ שנה וא"כ בשלמא לר' יהודה שפיר דהבית חרב בשנת תכ"א לבנינו כמו"ש התוס' שם ד"ה ה"ל בשיתא אבל לרבנן פש להו שיתא ה"ל בשיתא בשבוע פירש"י ותוס' בשיתא בשבוע כלו הת"כ שנים ונמצא שחרב הבית בשביעית עצמה ומסיק רב אשי (שם י"ג א') דשית שני עד דסליק עזרא וקידש לא קא חשיב ונמצא ששנת ת"כ לבנינו היתה שנת 414 מהתחלת מנין השמיטות וכי חרב בשנת תכ"א כנ"ל אשתכח דבחד בשבוע חרב דהיינו במוצאי שביעית ויש לעיין דמלשון המקשה בהא דחורבן בית שני הוה בשיתא מוכח דבבנין בית שני הותחל מנין שמיטין ויובלות מחדש וכן מוכח מפירוקא דרב אשי ואמאי הא למ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא לפי הסוגיא דילן דמנו יובלות לקדש שמיטין הא לא נתבטל כלל מנין השמיטין והיובלות בגלות בבל ולפי חשבון זה שנת ת"כ לבית שני היה בחמשה שהרי משהתחילו למנות שמיטין ויובלות עד שנת ת"כ לבית שני היה 426 + 410 + 70 + 420 = 1326 ונ"ל דהיינו משום דר' יוסי ס"ל במס' (יבמות פ"ב ב' נדה מ"ו ב') ירושה ראשונה ושניה יש להן שלישית אין להן דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד וקדושה שניה קדשה לעתיד ולכך בחורבן בית ראשון בטלה קדושת הארץ לגמרי ויש לבאר א) לרבנן דשנת חמשים אינה מן המנין ושביעית נוהגת מה"ת אף בזמן שאין היובל נוהג מנינן יובלות כדי לקדש שמיטין ולא מצינו שום סברא לומר דמה"ת מנינן אז שמיטין בלא יובלות ב) למ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא למ"ד דשביעית נוהגת אף כשאין היובל נוהג ומנינן יובלות לקדש שמיטין לרבנן דר' יהודה לא נתבטל כלל המנין שהותחל אחר שכבשו וחלקו בימי יהושע מיהו לר' יהודה כיון דלאחר חורבן הבית הראשון לא מנו יובלות כלל יש לומר דכי חזרו אח"כ שהוכרחו להתחיל מחדש ליובלות ולכך הוכרחו ג"כ להתחיל מחדש מנין השמיטין כמוש"ל ג) לרבי שאין שביעית נוהגת מה"ת בזמן שאין היובל נוהג או למ"ד דקדושה ראשונה וכן שניה בטלו ורק מדרבנן נוהגת שביעית בזמה"ז י"ל דאף לרבנן דר' יהודה לא גזרו רק למנות שמיטין גרידא בלא יובלות וידובר להלן ד) כשמונין שמיטין בלי יובלות אין חילוק בין כשמתחיל המנין מתחילת חורבן בבל בין כשמתחיל מתחילת בית שני בין כשמתחיל מחורבן בית שני דחורבן בבל שהוא 70 ובית שני שהוא 420 כ"א מהם עילה בשבעה שבעה. ה) לפי הסברא שכתבו התוס' כנ"ל דנהג יובל בבית שני הותחל מנין השמיטין בני יובלות מדרבנן כנ"ל מחורבן בית שני ולפי הסברא דלא נהג לר' דאין שביעית נוהגת כשאין יובל נוהג נראה דהותחל המנין מתחילת הבית שני קודם שעלה עזרא כיון דגם אח"כ לא הוה רק מדרבנן ואין נ"מ בזה כלל כמו"ש ו) לר' יהודה דשנת חמשים עולה לכאן ולכאן למ"ד שביעית נוהגת אף כשאין היובל נוהג למ"ד קדושה ראשונה בטלה הותחל מנין השמיטין משנה דסילוק עזרא כנ"ל ז) שנת ארבעה אלפים ואחת למנין שאנו מונין דהיינו למולד בהר"ד דהיינו ארבעה אלפים ליצירה שהיתה 172 לחורבן בית שני 552 לשטרות כנ"ל בתחילת ענין השביעית לפי הסוגיא שלנו לר' יוסי לרבנן דשנת חמשים אינה מן המנין דנראה דכוותייהו קיי"ל לגבי ר' יהודה היתה שנה ראשונה לשמיטה הששית ליובל הי"ב למנין שהותחל כשעלה עזרא ושנת 4936 למולד בהר"ד דהיינו 4935 ליצירה שהזכירה הרמב"ם שהיתה 1107 לחורבן דהיינו 1487 לשטרות היתה שנת השמיטה 21 ביובל השלשים ואחד כמו"ש הרמב"ם ולמ"ד קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא לפי הסוגיא שלנו דשביעית נוהגת אף בזמן שאין היובל נוהג ומנו יובלות לקדש שמיטין שנת ארבעה אלפים לאדה"ר היתה שנה ששית לשמיטה השביעית ליובל השלשים ושנת 4935 לאדה"ר הנ"ל היתה שנה חמישית לשמיטה החמישית ליובל המ"ט וסו"ד זה יתבאר עפ"י הסוגיא דעבודת כוכבים ט' ב' דאיתא שם האי מאן דלא ידע כמה שנין בשבוע הוא עומד נטפי חד