באר היטב (עה"ת) שמד

משמע מדבריהם דיכול להכניס הכל לביתו ולאכול עד שיכלו ויותר נ"ל לפי ענ"ד דאין רשאי להכניס בבת אחת רק כדי מזון ג' סעודות לכ"א מבני הבית כנ"ל ובסמוך ידובר עוד מנידון ענין האוצר שהבאתי מקודם ומקודם אשובה לביאור המשנה והגיע זמן הביעור מחלק מזון ג' סעודות לכ"א אם נאמר דהיינו שכבר בא ועבר זמן הביעור צ"ל דעשירים דינם כעניים בהני ג"ס לר' יהודה ובדברי ר' יוסי הגירסא בהכרח כמו שלפנינו אחד עניים והחד עשירים אוכלין לאחר הביעור ולפי הגירסא דאין אוכלין צ"ל דהחלוקה דמזון ג"ס היינו שיאכלם קודם שיכלה לחי' מן השדה לגמרי וזמן הביעור קרי יום א' קודם שיכלה לחי' לגמרי וכבר כתבתי דהעיקר כה גירסא שלפנינו עניים אוכלין אחר הביעור התוי"ש הביא בשם הכ"מ בשם הרמב"ן דעניים היינו שהפירות שלהם משדות אחרים ועשירים היינו שהפירות שלהן משדות שלהן ולפי ענ"ד עשירים אף בשל שדות אחרים דינם כעשירים כמו בלשו"פ מיהו נראה לי דעשיר דהכא לאו היינו עשיר בממון אלא עשיר בתבואה ופירות וא"י מנ"ל להרמב"ן לחלק בין שדות של עצמם לשדות אחרים כיון דכל השדות הפקר הן בשביעית בירושלמי איתא תני רש"א אוכלין מן האוצר אחר הביעור והיה נ"ל לפי ענ"ד דכשהגיע זמן הביעור לאחר שמחלקין הג"ס כנ"ל מכניסין הכל לאוצר שבעיר תחת יד ב"ד והר"ש הביא מהתוס' דב"ד היו עושין אוצר קודם הביעור ופליג אר' יוסי דר"י ס"נ דעשירים אוכלין לאחר הביעור אף שלא מן האוצר במקום דליכא ב"ד ואוצר ור"ש ס"ל דדווקא מן האוצר אוכלין מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית משתרד רביעה שניה (שם פ"ט מ"ז) דכיון דאלו היה בשדה מה שהכניס כבר היה מתקלקל פקע איסור הפסד שביעית מיהו צ"ע לפי ענ"ד באוכלי אדם . ת"ר אוכלין בענבים עד שיכלו דליות של אוכל אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן אוכלין בזיתים עד שיכנס אחרון שבתקוע רא"א עד שיכלה אחרון של גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני אמר ר"י לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר כו' אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין ורמינהו אוכלין בענבים עד הפסח בזיתים עד עצרת בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים וא"ר ביבי ר' יוחנן תרתי בתרייתי מחליף אידי ואידי חד שיעורא הוא ואב"א הא קתני בהדיא אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן (פסחים נ"ג א') אוכלין בענבים עד הפסח לאו היינו דשביעית אלא דשמינית שהרי באילן בתר חנטה אזלינן וזמן הבציר הוא תשרי כמו"ש התוס' ר"פ חזקת הבתים וא"כ וודאי ענבים שגדלין בשביעית נכנסין לשמינית ועי' תוס' (ר"ה ט"ו א') ד"ה שאין לך דבר ועי' ר"ש שביעית פ"ט מ"א) וזיתים מאוחרין לענבים כמו"ש התוס' ר"פ חזקת הבתים וכ"כ הרע"ב (שביעית פ"ח משנה ט') ע"ש ועי' תוס' (פסחים נ"ב ב') בענין ספיחים וא"כ חנוכה ופורים דגרוגרות ותמרים היינו ע"כ קודם לענבים וזיתים דוודאי אין נמשכין לתשיעית וגם שהתאנים קודמין לענבים כמו"ש התוס' והא דנקט חנוכה ופורים לבתר פסח ועצרת נ"ל משום דניחא ליה לתנא למתני בתחילה ענבים וזיתים שהן היותר חשובין שבפירות האילן ואר"ב ר"י תרתי בתרייתי מחליף פירש"י ה"ג ואר"ב כו' שאין זה שייך לא לקושיא ולא לפירוקא ויותר נ"ל לפי ענ"ד דצ"ל אר"ב כו' ותירוצא הוא דהקושיא לא היתה רק מהא דבהא ברייתא זמן תמרים מאוחר מזמן תאנים והש"ס ידע דזמן גרוגרות דברייתא קמייתא הוא מאוחר מזמן תמרים דההיא ברייתא ועלה מתרץ אר"ב ר"י תרתי בתרייתי מחליף ואידי ואידי חד שיעורא מיהו לפי"ז בלתי מתחוור כלל פירוקא דאב"א דלפי האב"א משמע דכל שיעורי דברייתא בתרייתא היינו בסתמא דמלתא וכל הני שיעורי דברייתא קמייתא מאוחרות הן ובידוע איירי דבידוע שיש מאוחרות מאלו אוכלין עליהן והנ"ל דתרתי קשיא להו חדא כמו"ש ואידך דמשינוי לשון הזמנים משמע דלאו חד שיעורא הוא וקשיא אכולהו כפירש"י ומתרצינן אקושיא קמייתא ר"י תרתי בתרייתי מחליף ומנידון קושיא השני' מתרצינן אידי ואידי חד שיעורא ואב"א היינו עוד תירוץ אחר אקושיא שניה מיהו איני נח בזה דמ"ש בביאור קושיא הראשונה אינו מרווח ביותר קשה לי דהא תמרים חשיבי מתאנים כדאיתא (ברכות מ"א ב') והא דמספקינן במס' (עירובין כ"ט ב') אי גרוגרות עדיפי מתמרים נ"ל משום דגרוגרות שהן יבשין י"ל דעדיפי דקב גרוגרות יבשין אית בהו טפי טובא קודם שיבשו ועי' (דמאי פ"ה מ"ה) בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל דקתני תמרים מקודם וא"כ קשיא כיון דלפי מאי דמפיך ר"י תרתי בתרייתי דברייתא בתרייתא זמן תמרים קודם לזמן גרוגרות א"כ אמאי נקט בברייתא קמייתא תמרים בתר גרוגרות והנ"ל לפי ענ"ד דצ"ל בברייתא בתרייתא בתמרים עד החנוכה בגרוגרות עד הפורים והשתא א"ש טפי קושיא קמייתא דמלשון קמייתא דנקט תמרים בסוף מוכח דזמן תמרים מאוחר מזמן גרוגרות וקושיא שניה היא כמו"ש מקודם ומתרצינן ר"י תרתי בתרייתי מחליף אקושיא ראשונה ותרי פירוקי אקושיא שני' ולפי כ"ז לפי מאי דמחליף ר"י הזמנים הן בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים וא"ש דנקט תמרים בסוף משום דזמנן מאוחר ולפי כ"ז א"ש לשון פסק הרמב"ם שלפנינו שפסק בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים כמו שלפנינו בברייתא הכובש שלשה כבשים בחבית אחת רא"א אוכלין על הראשון ר' יהושע אומר אף על האחרון רג"א כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית והלכה כדבריו רש"א כל ירק אחד לביעור אוכלין ברגילה עד שיכלו סגריות מבקעת בית נטופה (שביעית פ"ט מ"ה) בביאור פלוגתייהו דג' כבשים שיטה א) היא שיטת רש"י ותוס' דראשון היינו שכלה ראשון מן השדה ואחרון היינו שכלה באחרונה מן השדה ופלוגתייהו דר"א ס"ל דאוסרין זא"ז ע"י תערובות הטעמים בכדי