באר היטב (עה"ת) שמא

כדמוכח (שביעית פ"ז מ"ג) פירות שביעית אין נותנין אותן לא לבייר פי' חופר בורות מים ולא לבלן ולא לספר ולא לספן אבל נותן הוא לבייר לשתות פי' כשחופר לשם מים לשתיה ורישא בחופר לכביסה ורחיצה ולכולן הוא ניתן מתנת חנם (שם פ"ח מ"ב) אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן אין מביאין קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית ואם הביא יאכל כנגדן (שם פ"ח מ"ח) הא דקתני בזה דמי שביעית משום דתקנתא דיאכל כנגדן לא הוה רק בדמי שביעית דפירי עצמו לעולם אסור כנ"ל יש לתמוה דהא לפו"ר ה"ל דרך חילול וקשיא לר"א דלעיל ואע"ג דהברייתות חלוקין בזה מ"מ היה להם להש"ס להביא מתניתין ונ"ל דצ"ל דכיון שהפירות נכנסין לקדושת שביעית ע"י מקח וממכר אע"ג דנ"ה דרך מקח וממכר של הדמי שביעית שפיר דמי. אין סכין כלים בשמן של שביעית ואם סך יאכל כנגדו (שם) עור שסכו בשמן של שביעית רא"א ידלק וחכ"א יאכל כנגדו (שם מ"ט) כתבו, המפרשים דהא דקתני לעיל כלים שסך בשמן של שביעית יאכל כנגדן היינו דלא כר"א אנא כחכמים ולפי ענ"ד נ"ל דהתם בסתם כלים שאין בולעין בצונן ויש לעיין מאי מהני יאכל כנגדן לפירות שביעית הא פירי עצמו לעולם אסור ואשר י"ל בזה א) דהיינו בשמן שקנאו בדמי או בפירות שביעית והא דידלק לר"א צ"ל דחשיב כמו דליתי' בעינא ול"מ לי' פדיון כמו"ש הר"ש במס' מע"ש פ"ב מ"א ועי' פסחים כ"ו א' ועמ"ש בספרי עוד"ד במס' מע"ש ובמס' פסחים שם ב) נ"ע כפשטא דמילתא דהיינו בשמן של שביעית עצמו וטעמייהו דחכמים דלא ידלק משום דמה"ת חשוב כמבוער ויאכל כנגדו היינו משום שלא יהא חוטא נשכר אין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה יותר ממזון שלש סעודות ואם מסר יאמר הרי מעות הללו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי ובא ואוכלן בקדושת שביעית (סוכה צ"ט א' ב') ועמש"ל בענין דיאכל כנגדן התוס' שם בד"ה מעות הללו הקשו למ"ד (ב"ק ס"ח) גבי כרם רבעי שאינו יכול לחלל מה שביד חבירו וע"ש מ"ש בזה ולפי ענ"ד לק"מ דהתם היינו רק כשא"א לחלל בתורת שליחות כמו"ש התוס' קדושין נ"ו א') ד"ה מתקיף ודלא כהתוס' (ב"ק ס"ח ב') ד"ה הוא דאמר כצנועין הניחו שם בתימא ובספרי עוד"ד שם הקשיתי ע"ד התוס' דקדושין שם ותירצתי ב"ה בטוב טעם ואין דרכי להאריך בענין המתגלגל בענין אחר בד"א בלוקח מן המופקר כלומר בד"א שמותר ליקח פירות שביעית ממי שלקטן כשיודע שזה שלקטן לקטן מן המופקר אבל בלוקח מן המשומר אפי' בכחצי איסר אסור (סוכה נ"ט א' ב') ומוכח מזה דגם מה שגדל בשביעית במשומר מותר אפילו מדרבנן רק לקנות מזה שגידל במשומר אסור מדרבנן כדמוכח בכ"ד וע"ש תוס' שהאריכו בזה והביאו די"א דבמשומר אסור מה"ת מי שיש לו סלע של שביעית וביקש ליקח לו חלוק כיצד יעשה ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי בסלע פירות ונותן לו וחוזר ואו"ל הרי פירות הללו נתונים לך במתנה והוא אומר לו הא לך סלע זו במתנה והלה לוקח בו מה שירצה (סוכה מ"א א') רי"א ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה רש"א כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספיחין אסורין (שם פ"ט מ"א) והקשו הראשונים דהא במס' שביעית מבואר בכ"ד דירק מותר לכו"ע וקשיא לחכמים ועי' (פסחים נ"ב ב') בפני אכיל כו' עוד הקשו דבמס' פסחים נ"ב איתא דינא דספיחים לר"ש בהיפוך והכי איתא שם תניא רש"א כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכ"א כל הספיחין אסורין ותרווייהו אליבא דרע"ק דארע"ק הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו גו' מכיון שאין זורעין איך אוספין מכאן לספיחין שאסורין מה"ת ובכרוב במאי פליגי מ"ס גזרינן כרוב אטו ספיחין דעלמא ומ"ס לא גזרינן ובביאור כ"ז שיטה א) היא שיטת ר"ת והר"ש במשנה זו דהתם במס' פסחים איירי בגדלו בשביעית ואסורין מה"ת לרע"ק כדבעינן למימר קמן והכא בגדלו בששית ונכנסו לשביעית דמשום איסור ספיחי שביעית ליכא אף בנגמרו בשביעית רק דהפלוגתא היא אי צריך לנהוג בזה קדושת שביעית והא דקיי"ל ירק בתר לקיטה נ"ל כמו"ש הר"ש בלשון שמא דבנגמר לגמרי בששית עד שאינו גדל עוד כלל בשביעית לא אזלינן בתר לקיטה. והכא איירי שנגמרו לגמרי בששית אם צריך לנהוג קדושת שביעית בספיחין אלו מדרבנן או לא דבספיחי כרוב החמירו לכו"ע שמא יביא מן האיסור ובשארי כל הספיחין דבכה"ג פליגי במתניתין והא דמשמע בכ"ד דירק נאכל בקדושת שביעית היינו בנזרע בששית ונגמר בשביעית כמו"ש בגליון רעק"א דמשום ספיחין ליכא כמו"ש ומשום קדושת שביעית וודאי איכא ועי' תוס' ור"ש שם שהאריכו בזה ואני לא כתבתי בזה רק מה שראיתי יותר נכון לפי שיטה זו שיטה ב) בספר ש"א בשם החסיד כתב דחכמים דפליגי אדרע"ק (פסחים שם) ס"ל ספיחין מותרין אף מדרבנן לאכול בקדושת שביעית ופלוגתא דהכא אליבא דרבנן דרע"ק לענין לוקח מע"ה משום חשש משומר ויש לבאר בזה לשתי השיטות הנ"ל א) איסור ספיחין דשביעית לרע"ק היינו מה"ת כדמוכח (פסחים שם) והיינו קודם זמן הביעור כמו"ש התוס' שם ואילנות לא מקרי ספיחים כדמוכח מהתוס' שם וכמו"ש הר"ש והתוס' תענית י"ט ב' ד"ה ארשב"ג וכרוב דומה בדין זה מה"ת לאילן כמו"ש התוס' שם ויש לעיין קצת הא בקרא כתיב ספיחי קצירך גו' ענבי נזירך גו' וכיון שאנו מפרשין ענבי נזירך לא תבצור היינו לא תבצור בתורת שלך פי' בלא הפקר א"כ גם פי' ספיחי קצירך ל"ת ג"כ וודאי הכי הוא מיהו באמת לק"מ דקצירך שהספיח ממנו היינו קציר ששית שבוודאי היה שלך וכיון דלא כתיב שלך בספיח גופי' הפי' הוא לא תקצור כלל אבל ענבי נזירך דלשון שלך דכתיב בהו קאי על אותן הענבים עצמן כלומר הענבים הנזורים מב"א לך בשביעית לא תבצור היינו לא תבצור בתורת שלך אבל רשאי לבוצרן בתורת הפקר ב) כתב הר"ש בזה דלרע"ק בתבואה ליכא דין ביעור כלל וכן בירק