באר היטב (עה"ת) שמ

בן אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים כו' אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית (ר"ה ט"ו א' ב') בנות שוח שביעית שלהן שני' מפני שעושות לשלש שנים ר' יהודה אומר הפרסאות שביעית שלהן מוצאי שביעית שהן עושות לשתי שנים אמרו לו לא אמרו אלא בנות שוח (שביעית פ"ה א') ועי' ברכות מ"ב ב') דבנות שוח היינו תאני חיוורתי ועי' רש"י ותוס' (ר"ה ט"ו א') ושם הובאה ברייתא דר' נחמיה ס"ל דאילן שעושה בריכה אחת לשנה פי' שהפירות שלו נגמרין כאחת כגון דקלים זיתים חרובין לא אזלינן בהו בתר חנטה ופירש"י דאזלינן בהו בתר לקיטה מכיון שנלקטין כאחת שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה לאכול דבר שדרכו לאכול ולסוך דבר שדרכו לסוך וכן בתרומה ומעשר שני כו' קלה מהן שביעית שנתנה להדלקת הנר (שביעית פ"ח מ"ב) והא דכתיב לא תקצור לא תבצור היינו בתורת שלך בלי הפקר ועמש"ל בענין הספיחין ונ"ל דהדלקה מותרת אף בראויה לאכילה דבאינה ראויה לאכילה וודאי דאף בתרומה מותר כלה לחי' מן השדה כלה לבהמה מן הבית (פסחים נ"ב) וזהו עיקר דין ביעור המוזכר בכ"ד ויתבאר להלן והרמב"ן הובא בתויו"ט פ"ט מ"ב נסתפק בזה אי הוה מה"ת אחרון אחרון נתפס בשביעית ופירי עצמו אסור (שם פ"ח מ"ז) יובל היא קודש תהיה לכם מה קודש תופס דמיו אף שביעית תופסת דמיה אי מה קידש תופס דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת דמיה ויוצאת לחולין ת"ל תהיה בהווייתה תהא הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין ונכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בקדושת שביעית ופירי עצמו אסור (עבודת כוכבים נ"ד ב') . א"ר אלעזר אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח וממכר ור' יוחנן אמר בין דרך מקח וממכר ובין דרך חילול כו' ת"כ דר"א ות"כ דר"י כו' (סוכה ט' ב') א"ר אשי מחלוקת בפרי ראשון אבל בפרי שני ד"ה בין דרך מקח וממכר בין דרך חילול (שם מ"א א') ומקשינן שם עליה מברייתא ומסקינן אלא אמר רב אשי מחלוקת בפרי שני אבל בפרי ראשון ד"ה דרך מקח וממכר אין דרך חילול לא (שם) ומבואר שם דמעות שביעית כפרי שני תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצה אותן בחורבה אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה אין עושין זיתים בבד ובקוטב אבל כותש הוא ומכניס לבודידה רש"א אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה (שביעית פ"ח מ"ו) וכתבו המפרשים דהיינו הכל משום שינוי שלא יתנהג במנהג דכל השנים ולפי ענ"ד נ"ל דהיינו שלא יעשה רק מעט מעט ונ"ל דכ"ז היינו רק מדרבנן אבל הרמב"ם כתב דלוקה ע"ז אין מבשלין ירק שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פסול ר"ש מתיר (שם פ"ח מ"ז) דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל מבושל לא יאכלנו חי והיינו משום הפסד דלאכילה ולא להפסד כדאיתא (פסחים נ"ב ב') ומ"מ אינו מטפל לאכול תבשיל שנפסד ופת שעפשה אין שולקין אוכלי בהמה רמב"ם פ"ה מהלכות שביעית מהירושלמי כלל גדול אמרו בשביעית כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא לאדם ואצ"ל לבהמה ושאינו מיוחד למאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם ולא לבהמה וכל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה חישב עליו למאכל אדם ולמאכל בהמה נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה חישב עליו לעצים ה"ה כעצים כגון הסיאה והאזוב והקורנית (שם פ"ח מ"א) תניא אין מוסרין פירות שביעית לא למשרה פי' שריית פשתן ולא לכבוסה ור"י אומר נותנין כו' כמאן אזלא הא דתניא לאכלה ולא למלוגמא לאכלה ולא לזילוף לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטוזין כמאן כר"י דאי כרבנן הא איכא משרה וכבוסה (ב"ק ק"ב ב') מ"ט דר' יוסי אמר קרא לכם לכל צרכיכם ורבנן נמי הא כתיב לכם לכם דומיא דלאכלה במה שהנאתו וביעורו שוה יצאו משרה וכבוסה שהנאתן אחר ביעורן ור"י נמי הא כתיב לאכלה א"ל ההיא מבעיא ליה לכדתניא לאכלה ולא למלוגמא (שם) אין מוכרין אוכלי בהמה ליקח בהם אוכלי בהמה אחרת ואצ"ל שאין מוכרין אוכלי אדם ליקח בהם אוכלי בהמה ואם לקח אוכלי בהמה באוכלי אדם ה"ה כאוכלי אדם ואין עושין מהם מלוגמא לאדם רמב"ם מהתוספתא וירושלמי אין מוציאין כו' ופירות שביעית מארץ לחו"ל אר"ש שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא כו' (שביעית פ"ו מ"ה) אין מאכילין אותן לא לעובד כוכבים ולא לשכיר ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה או שקצץ מזונותיו עליו ה"ה כאנשי ביתו ומאכילין את האכסניא פירות שביעית רמב"ם מהתוספתא מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית הפגים משיזריחו אוכל מהם פתו בשדה ביחלו כונס לתוך ביתו כיוצא בו בשארי שני שבוע חייבין במעשרות (שביעית פ"ד מ"ח) זיתים משיכניסו רביעית לסאה פוצע ואוכל בשדה הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה הכניסו שליש כותש בשדה וכונס לתוך ביתו כו' ושאר שני שבוע חייבין במעשרות ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית (שם מ"ט) מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית בש"א כל אילן משיוציא בה"א החרובין משישלשלו הגפנים משיגריעו הזיתים משינצו ושאר כל אילן משיוציא וכל האילן כיון שבא לעונת המעשר מותר לקוצצו (שם מ"י) א"ר אסי הוא בוסר הוא גרוע כו' שיעורו כפול הלבן (ברכות ל"ו ב') מאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן הבאתי לעיל בדיני ערלה בסדר קדושים וקתני שאר האילנות משיוציאו דהיינו סמדר (שם) ועמש"ל בדיני ערלה שם פירות שביעית אסורין בסחורה (שביעית פ"ז מ"ג) והא דתנן (שם פ"ט מ"א) בכ"ד דנלקחין מכל אדם ולא חיישינן למשומר דמוכח עכ"פ דמאינו משומר מותר לקנות היינו מעט מעט ומוקמינן לה (סוכה ל"ט א') בכדי מן שנו פי' בכדי מזונותיו ואיתא שם דהיינו מזון ג' סעודות ועונ"ל דאיסור סחורה היינו ללקוט לכתחלה ע"מ למכור להרויח ובכה"ג אף מעט מעט אסור