באר היטב (עה"ת) שלז

וגו' ולא היו עורכין הקנים שאין ההערכה דוחה שבת כנ"ל יצאו ונתנום על שולחנות הזהב שהיו באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים (שם צ"ט) ודינן ככל המנחות כדכתיב להלן קודש קדשים גו' ומוצאי שבת נכנס ומגביה ראשה של חלה ומניח קנה תחתו' וחוזר ומגביה כו' (שם צ"ז א') זמן אכילתם כל יום השבת וכל הלילה ולמחר הוה נותר מוכח מנחות י"ג ב') עד שלא פרקן נפרס הלחם הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין משפרקן נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין אר"א כיון שהגיע זמנה לפרוק אעפ"י שלא פירק (מנחות ח' א') ומסקינן שם שהדין בזה כמו בשיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה וכמ"ד מקטירין קומץ עליהן עמש"ל בעניני המנחות ועי' גמ' (שם ט' ב') נשרף אחד מהסדרים קודם הקטרת הבזיכין מוכח שם י"ב ב' דשניה פסולה ודין הבזיכין בזה כנ"ל בנפרס נטמא אחד מהם השני כשר דהציץ מרצה על האכילות כמוש"ל בדיני שתי הלחם ועמש"ל פ"ז בדיני תודה ולעיל פרשה ה' בדיני מעילה ובספר שמות בדיני ריצוי ציץ דפלוגתא דר"א ור' יוסי היא אי הציץ מרצה על האכילות או לא יצא אחד מהם לר"א דאמר אין זריקה מועלת ליוצא כמוש"ל פרשה ו' פסוק י"ט השאר ג"כ פסולות ולרע"ק דאמר זריקה מועלת ליוצא אע"ג דאותו הסדר או החלה פסולה מ"מ מהניא לחשבון י"ב חלות והשאר כשרות (שם) יצאה היינו חוץ לעזרה עי' (זבחים כ"ו א') נפרס אחד מן הסדרים או אחת מן החלות לרב הונא ורבא לבתר חזרה דאפי' לרע"ק דזריקה מועלת ליוצא אינה מועלת לחסרון כמוש"ל פ"ז ה"נ כולן פסולות ולאביי לרע"ק השאר כשרות (שם י"ב א' ב') ועמש"ל פ"ב פסוק ב' וכ"ז היינו לחכמים אבל רי"א נטמא אחד מהן כולן ישרפו ומסקינן דטעמיה משום דאין קרבן ציבור חלוק (שם י"ד ב') הבאתי לעיל בדיני שתי הלחם וא"כ בכ"ע שנפסל מקצת בין בטומאה בין ביוצא בין בפריסה כולן פסולות ונראה דאין חילוק בין סדר לחלה אחת והא דקתני שם סדר לרבותא דחכמים

(יא) ויקב גו'. לשנא דברוכי היא כדכתיב במדבר כ"ג מה אקוב גו' ואזהרתו מהכא (שמות כ"ב א') אלהים לא תקלל (סנהדרין נ"ו א') תניא כו' יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד בלבד מנין לרבות כל הכינויין ת"ל איש איש כי יקלל אלהיו מ"מ דר"מ וחכ"א על שם המיוחד במיתה ועל הכינויין באזהרה (שם) א"ר אחא בר יעקב אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות (שם ס' א') השומע הזכרת השם פי' לגידוף חייב לקרוע הקרע אינו מתאחה (שם) אר"י א"ש השומע הזכרה מעובד כוכבים א"צ לקרוע כו' ואר"י א"ש אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד לאפוקי כינוי דלא ור"ח פליג בתרווייהו שם ובזמה"ז השומע מפי עובד כוכבים אינו חייב לקרוע (שם) המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם (שם נ"ה ב' במשנה) פירש"י אבל שמע שם מפי אחר וברכו פטור תנא עד שיברך שם בשם (שם נ"ו א') וע"ש איך נוהגין בזה בקבלת העדים

(יז) ואיש כי יכה כל נפש אדם גו' נתבאר בספר שמות בסדר משפטים: (יח) ומכה נפש בהמה גו' נתבאר בספר שמות: (יט) ואיש בי יתן מום גו' נתבאר בספר שמות: סדר בהר פרשה כה (ב) כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה גו' באחד בתשרי ר"ה לשמיטין וליובלות (ר"ה ב' א') התחלת מנין השמיטין היתה שנה שאחרי ארבע עשרה שנים שכבשו וחלקי (ערכין י"א ב') ע"ש והנני להביא בזה ביאור המנינים מהענינים שאנו מינין להם והעיקר הוא המנין לב"ע עפ"י הסוגיא דעבודת כוכבים ט' א' ויש להקדים בזה א) המנין שאנו מונין לב"ע היינו למולד בהר"ד שקודם אדה"ר שנקרא מולד תוהו וביאור המנין לב"ע אשר יתבאר בדברינו לפי סדר הדורות היינו למולד ר"ה של אדה"ר שהוא מולד וי"ד והיינו שנה אחת אחר מולד בהר"ד כמו"ש בספרי עוד"ד במס' ר"ה וכמו שנתבאר בספרי זה בספר שמות ד"מ שנה זו היא שנת תרכ"ה לפי מניננו והיא שנת תרכ"ד לאדה"ר ב) כל הכתוב בספר בראשית ויהי פ' או ויחי פ' וכה"ג ויולד את פ' הייני שחי כך וכך קודם השנה שהוליד אותו פ' ולכך א"ש דלא אמרינן שכל שנה שבין הפרקים תעלה לכאן ולכאן : 130 שנות אדה"ר עד שת 1558 סה"כ הנ"ל 103 שת עד אנוש 100 שם עד ארפכשד 90 אנוש עד קינן 35 ארפכשד עד שלח 70 קינן עד מהללאל 30 שלח עד עבר 65 מהללאל עד ירד 34 עבר עד פלג 162 ירד עד חנוך 30 פלג עד רעו 65 חנוך עד מתושלח 32 רעו עד שרוג 187 מתושלח עד למך 30 שרוג עד נחור 182 למך עד נח 29 נחור עד תרח 1056 סה"כ מאדה"ר עד נח 70 תרח עד אברהם 502 נח עד שם ערש"י שם 52 אברהם עד ואת הנפש גו' 1558 סה"כ 2000 סה"כ בזה נשלמו ב' אלפים תוהו היינו בלי תורה