באר היטב (עה"ת) שלג

אמר ר' ינאי אר"ז אפילו תימא יש שיעור למים וכלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לקידוש ידים ורגלים מלאן (שם) וע"ש תוס' בשעת שאיבת המים היו מחללין בחלילין להרבות בשמחה (סוכה מ"ב ב' נ' א') וזהו חליל של בית השואבה (שם) רב יהודה ורב עינא חד תני שואבה וחד תני חשובה דאר"נ מצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית (שם ב') מששת ימי בראשית שהמים הולכין לשיתין שנבראו מששת ימי בראשית (שם מ"ט א') וע"ש מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו (שם נ"א א' במשנה) וע"ש כל תהלוכותי' החליל דוחה את השבת דברי ר' יוסי בר' יהודה וחכ"א אף יו"ט אינו דוחה אמר רב יוסף מחלוקת בשיר של קרבן דרי"ס עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה את השבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה כו' אבל שיר של שואבה ד"ה שמחה היא ואינה דוחה את השבת ור' ירמי' ב"א אמר מחלוקת בשיר של שואבה דר"י בר"י סבר מחה יתירה נמי דוחה שבת ורבנן סברי שמחה יתירה אינה דוחה את השבת אבל בשיר של קרבן ד"ה עבודה היא ודוחה את השבת (סוכה נ' ב' נ"א א') ומסקינן שם מלתי' דרב יוסף בתיובתא בתרתי חדא דפליגי בשיר של שואבה ותרתי דבשיר של קרבן לכו"ע דחי שבת ע"ש

(מב) בסוכות תשבו גו' אע"פ שמצות ד' מינים ביום ולא בלילה מצות סוכה בין ביום בין בלילה (סוכה מ"ג א') ע"ש אמר ר' יהודה ברי' דר"ש ב"ש משמי' דרב שמיני ספק שביעי שביעי לסוכה ושמיני לברכה ור' יוחנן אמר שמיני לזה ולזה (סוכה מ"ו ב') לברכה פירש"י שאומר בתפלה ובהמ"ז וקידוש את יום השמיני כו' מיתב כו"ע ל"פ דיתבינן כ"פ לברוכי למ"ד שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן למ"ד שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן כו' איכא דאמרי ברוכי כו"ע לא פליגי דלא מברכינן כ"פ למיתב כו' והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן (שם מ"ו ב' מ"ז א') שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה (שם כ"ה א' במשנה) הולכין לדבר מצוה פטורין בין ביום ביך בלילה (שם כ"ו א') ופירש רש"י כפי מה דמוכח שם מהגמ' דאף שאין הולכין רק ביום פטורין גם בלילה ועי' תוס' שם כ"ו ד"ה חתן פטור מק"ש שדחו שם פי' רש"י דתנאי דשם לית להו עוסק במצוה כו' ועי' מהר"מ שם בביאור דברי התוס' ולפי ענ"ד נ"ל דלשיטת התוס' בק"ש יש להחמיר יותר מבכל המצות משום קבלת עול מלכות שמים ובשושבינין יש להחמיר יותר משום דאין זה מ"ע גמורה מן התורה חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה (שם) ת"ר חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חולה שאין בו סכנה אפילו חש בעיני אפילו חש בראשו) שם) אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה (שם וכן אתמר משמי' דרב (שם כ"ה ב') והא אנן תנן חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה חולה אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשיו פטורין מצטער הוא פטור משמשיו לא (שם כ"ו א') רב שרא לי' לרב אחא ברדלא למגנא בכלתא בסוכה משום בקי רבא שרא לי' לר"א ב"א למגנא לבר ממטללתא משום סרחא דגרגישתא (שם) וע"ש תוס' וע' ש"ע א"ח וה"מ צערא דממילא אבל אבל דאיהו מצער נפשי' אבעי לי' ליתובי דעתי' (שם כ"ה ב') ע"ש ומכאן משמע דמצטער היינו שלא ע"י הסוכה וענינו הוא כעין קצת חולה מיהו רש"י כתב דמצטער היינו ע"י הסוכה וכן הובא בש"ע א"ח ואר"א בר זבדא א"ר חתן ושושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסיכה כל שבעה כו' (שם) ת"ר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה (שם כ"ו א') ת"ר שומרי העיר ביום פטורין ביום כו' בלילה פטורין מן הסוכה בלילה כו' שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום בין בלילה וליעבדו סוכה התם וליתבו אביי אמר תשבו כעין תדורו פירש"י עם מטותיו כליו ומצעותיו רבא אמר פרצה קוראה לגנב פירש"י אף כאן כשהגנב רואה אותו יושב בסוכה יכנס לרוח אחרת ויגנוב (שם) מאי בינייהו איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי (שם) פירש"י דיכול לשומרו תמיד כשהוא בסוכ' אוכלין ושותין ארעי חוץ לסוכ' (שם כ"ה א') במשנה וכמה אכילת ארעי אמר רב יוסף תרתי אי תלת ביעי א"ל אביי והא זמנין סגיאין סגי לי' לאינש בהכי אלא אמר אביי כדטעים בב"ר ועייל לכלה (שם כ"ו א') מעשה והביאו לו לריב"ז לטעום את התבשיל ולר"ג שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסיכה וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסיכה ולא בירך אחריו (שם כ"ו ב') מעשה לסתור חסורי מחסרא והכי קתני אם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית בו משום יוהרא ומעשה נמי והביאו לו לריב"ז כו' אוכל פחות מכביצה כו' הא כביצה בעי סוכה לימא תהוי תיובתא דר' יוסף ואביי דלמא פחות מכביצה נטילה וברכה לא בעי הא כביצה בעי נטילה וברכה (שם כ"ז א') שתית יין כתבו הפוסקים דהוה ארעי והא דתנן אוכלין ושותין ארעי חוץ לסוכה י"ל דהיינו להתיר שתי' לאכילת ארעי יחד ועי' ט"ז ומ"א פירי בשר וגבינה ושארי דברים ותבשיל מחמשת מיני דגן אי חייבין בסוכה בקבע עלייהו יתבאר להלן בענין כמה סעודות חייב לאכול בסוכה ת"ר אוכלין אכילת ארעי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת ארעי חוץ לסיכה מ"ט אר"א גזירה שמא ירדם כי' רבא אמר אין קבע לשינה (שם כ"ו א') כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי (שם כ"ח ב') במשנה כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה כו' ומשנן בסוכה (שם) איני והא אמר רבא מקרא ומתנא במטללתא ותנייא פירש"י ביאורי המשניות ושמעתתי' לבר ממטללתא ל"ק הא במגרס הא בעיוני כו' אמר רבא מאני משתיא במטללת' מאני מיכלי לבר ממטללתא חצבא ושחיל בר ממטללתא שרגא במטללת' ואמרי לה לבר ממטללת' ולא פליגי הא בסוכה גדולה הא בסוכה קטנה (שם כ"ח ב' כ"ט א') ופשיט הוא דכ"ז היינו רק משום חומרא בעלמא ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו