באר היטב (עה"ת) שלב

הקצר של היסוד היא אמה בהדי עוביין של הערבות וצלע הקצר של הסובב היא אמה לבד עוביין של הערבות מ"מ עפ"י הכלל הנ"ל בסדר קדושים אין בזה רק דבר מועט ופורתא מצינו בכ"ד דלא חש לפרש וכ"ש בזה דסמך אהא דמסיק כדי שיהיו גוחות כו' ועוי"ל דהני י"א אמות היינו מסתמא באמה בת ששה וגובה דאמה יסוד לא היה רק חמשה טפחים כדאיתא (מנחות צ"ז ב' עירובין ד' א') ועפ"י כל הנ"ל יהיה עוד יתרון מעט ולא חש התנא לדקדק בזה והיה נ"ל בזה דהנה יש לדקדק למאי תני ארוכות וגבוהות הא היינו הך והנ"ל דהכי קתני גבוהות י"א אמה וכדי שיהיו גוחות כו' היינו לביאור שיעורא דארוכות וגוחות על המזבח אמה היינו ברוחב המזבח ולפי"ז נ"ל דצ"ל בהכרח דמוחלפת השיטה וצ"ל ש"מ אארעא מנח להו דאי על יסוד מנח להו גוחות כו' פי' דאי אארעא מנח להו אתי שפיר דמניח להו 1/2 2 אמות מן היסוד דהיינו 1/2 4 מחוד המזבח והלכו לרוחב 1/2 אמה בכל גובה אמה ויהיה האלכסון מעיקרן עד חוד המזבח עפ"י הכלל הנ"ל בסדר קדושים שם 10 אמות ויותר והיה גובהן אצל חוד המזבח 9 ועלו אח"כ בגובה למעלה מהמזבח 2 אמות והגיעו עד אמה ברוחב המזבח ויהיה האלכסון 1/4 2 ונמצא שהיו ארוכות 1/4 12 בערך והיה גובהן י"א אמה כנ"ל ואכלו מרוחב המזבח אמה אבל אי איסוד מנח להו בגובה י"א אמה א"א שיהיו אוכלות מרוחב המזבח אמה מיהו קשה לשנות הגירסא שלפנינו והנ"ל דגוחות אמה היינו שאוכלות ברוחב המזבח אמה כמו"ש וארוכות וגבוהות הוא כפל הענין במלות שונות ובוודאי מתוך שרכות היו היו נוגעות בכל החודים של המזבח שעברו ע"ג והלכך אי איסוד מנח להו א"ש דאלכסון דאמה על חמשה הוא 1/10 3 בקירוב ואלכסון של אמה על שלש הוא 1/6 3 בקירוב סה"כ בקירוב קצת 4/15 8 פש להו 11/15 2 ומתוך שרכות היו שם ועומדין בלי סמיכה היה אלכסון שם יותר גדול והיו אוכלות מרוחב המזבח אמה ולפי"ז י"ל דארוכות וגבוהות תרי מילי נינהו אלא לפי שלא חסר מהגובה ע"י תוספת האלכסון רק מעט חשיב לה גובה י"א אמה אבל אי אארעא מנח להו לכל הפחות הי' מניחן רחוק מהיסוד 1/5 אמה ונגעו בחוד היסוד ובחוד הסובב והיה האלכסון 1/12 6 בקירוב ואח"כ נגעו בחוד המזבח והאלכסון מהסובב עד החוד היה 1/6 3 בקירוב פש להו 3/4 1 בקירוב וס"ל למר זוטרא דא"א שיאכלו בכה"ג מרוחב המזבח אמה בשעת פטירתן כו' והא קא משתף שם שמים ודבר אחר ותניא כל המשתף ש"ש וד"א נעקר מן העולם שנאמר בלתי לה' לבדו ה"ק ליה אנחנו מודים ולך אנחנו משבחים ליה אנחנו מודים ולך אנו מקלסין מ"ט דר"י ב"ב דכתיב כפות שנים אחת ללולב ואחת למזבח ורבנן אמרי כפת כתיב (שם מ"ה ב') וכתבו התוס' דלר"י ב"ב היו מביאין כל שבעה חריות של דקל גם כתבו דריב"ב ג"כ מודה בערבה ככל הנ"ל אלא דמוסיף עלה חריות בערבה שבמקדש מספקינן בגמ' אי היינו רק בזקיפה אצל המזבח או בנטילה (שם מ"ג ב' מ"ד א') וע"ש פלוגתא דר"ל ור"י אי הזקיפה דערבה נעשית ע"י כהנים בע"מ או רק בתמימין מיד התינוקות שומטין כו' פירש"י שהגדולים שומטין מידי התינוקות את האתרוגים ואין בזה משום גזל שכך נהגו לשם שמחה והתוס' כתבו דמיד היינו לשון לאלתר והתינוקות אוכלין את האתרוגים ולפי"ז א"ש דאמרינן שם בגמ' קטנים אין גדולים לא דאתקצאי לכל יום שביעי כר' יוחנן הבאתי לעיל ורש"י פי' דקטנים הא אין היינו דמוקצה דקטנים ל"ח מוקצה וע"ש:

שם ושמחתם גו'. ההלל והשמחה שמונה (סוכה מ"ב ב') כיצד מלמד שאדם חייב בהלל ובשמחה ובכבוד יו"ט האחרון של חג כשאר כל ימות החג (שם מ"ח ב') במשנה וע"ש בגמ' בענין השמחה דהיינו בזמן שבהמ"ק היה קיים בבשר שלמים וע"ש אי מחייב בשלמים מעיו"ט משום בשר דלילה הראשון הלממ"ס שמנסכין מים בחל (סוכה מ"ד א' תענית ג' א') ושם ב' ב' איתא ריב"ב אומר נאמר בשני ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מה"ת מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים (ברכות ל"ג א') מאימתי מזכירין גבורת גשמים רא"א מיו"ט הראשון של חג רי"א מיו"ט האחרון של חג כו' (תענית ב' א') במשנה ריב"ב אומר בשני בחג הוא מזכיר רעק"א בששי בחג הוא מזכיר (שם ב') ניסוך המים שבעה (סוכה מ"ב ב') רי"א כו' כל שמונה (שם מ"ח ב') ניסוך המים שבעה מני אי ר' יהושע חד יומא אי רע"ק תרי יומי אי ריב"ב שיתא יומי ומסקינן ר' יהושע היא וניסוך המים שבעה הלכתא גמירי לה (תענית ג' א') ניסוך המים כיצד צלוחית של זהב מחזקת ג' לוגין היה ממלא מן השילוח הגיעו לשער המים תקעו הריעו ותקעו עלה בכבש ופנה לשמאלו שני ספלים של כסף היו שם ר' יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד דק כדי שיהיו שניהם כלין בבת אחת מערבו של מים מזרחו של יין עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים יצא ר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה כו' כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש חבית של זהב שאינה מקודשת מן השילוח ומניחה בלשכה נשפכה נתגלתה היה ממלא מן הכיור (שם מ"ח א') במשנה מנה"מ א"ר עינא דא"ק ושאבתם מים בששון גו' (שם) ופנה לשמאלו ת"ר כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מהעולה לג' דברים הללו שעולין דרך שמאל וחוזרין על העקב ואלו הן ניסוך המים וניסוך היין ועולת העוף כשרבתה במזרח (שם) החלל שתחת המזבח כנגד מקום הנסכים נקראים שיחין (סוכה מ"ט א') ובכ"ד ועי' (סוכה נ"ג א' מכות י"א) ועמש"ל בספר במדבר פט"ו פסוק ה' שאינה מקודשת ואמאי ניתי במקודשת אמר זעירי קסבר אין שיעור למים וכלי שרת מקדשין שלא מדעת ואי מייתי במקודשת איפסלו בלינה (שם מ"ט ב' נ' א') אבל אי יש שיעור למים כיון דכל המים אינם ראויין לכלי אין הכלי מקדשם כלל חזקי' אמר כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וגזירה שמא יאמרו לדעת נתקדש