באר היטב (עה"ת) של

מקרא דל"ת עליו חמץ אבל בלא"ה הא דיוצא אע"ג דילפינן לחם דמצה מלחם דחלה (סוכה ל"ה פסחים נ"ח) דבעינן שלכם ולפי סברתם כתבו (פסחים שם) דטבל לת"ג ולת"מ איירי בכהן דה"ל שלכם ובטבל למע"ש י"ל כמ"ד ממון הדיוט היא ובטבל למ"ע כתבו שם דהיינו בעני וזה אינו נכון כלל דבדידי' עשיר הוא עי' (חולין קל"א א' ב"מ י"ב א' פאה פ"ה מ"ה) וכמוש"ל פרשה י"ט פסוק י"א ד"ה וכרמך וצ"ל במ"ע כמו"ש התוס' במס' סוכה בכל מיני טבל הנ"ל דאיירי בשיש מהטבל כשיעור הצריך לו בזולת מה שצריך להפריש אבל בספר הנפלא ש"א הקשה על עיקר סברת התוס' דלפי סברתם למה יאכל טבל הא יכול להפריש ויהי' לו היתר כפי הצריך לו ואין לומר בשל אחר דא"כ וודאי ל"ה שלכם וגם ה"ל מצוה הבאה בעבירה ותירוצו עפ"י מ"ש המג"א בסי' תרל"ז ס"ק ג' עיקר הסברא שהובא במג"א שם בלתי נראה כלל לפי ענ"ד וא"כ ע"כ צ"ל דליכא בכל הטבל רק כשיעור המצטרך לו ובטבל לת"ג ול"מ איירי בישראל דלא סגי ני' בהיתר ואינו יכול לתקן ולמעט האיסור דהא התרומה לא תהי' שלו ובמה שקשה דהא בעינן היתר אכילה לכו"ע כתב שם דכיון דהיה מן הדין דתיתי עשה ותדחי ל"ת ה"ל היתר אכילה משא"כ באתרוג דליכא מצות אכילה והא דמקשינן (פסחים ל"ה) אהא דקתני שם דאינו יוצא י"ח בטבל פשיטא נ"ל דהיינו משום דידעינן נה מרישא דקתני שם דיוצא י"ח במע"ר שנטלה תרומתו ובטבל למע"ש אינו יכול לתקן כמ"ד ממון גבוה הוא או משום דבמע"ש איכא עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה וליכא היתר אכילה בגבולין ואף שלא יהיה בו כזית מ"מ כיון דבכזית ממנו אינו יוצא י"ח ה"ל כמיני קטניות דאינו משלים לכזית ואיירי בענין דא"א בפדיון כגון שלא יהיה בהמע"ש שוה פרוטה עי' (ב"מ נ"ג א') ונידון מה שיש להקשות דיפריש ויערב ויתבטל ברוב י"ל בפת מצה דבלתי מתערב או כמ"ד מין במינו לא בטל ובספרי עוד"ד כתבתי מזה במס' ב"מ ע"ש ובטבל למ"ע משום שלא יהיה שלו ולפי כ"ז הא צ"ל בהכרח דקודם הפרשה ה"ל הכל שלו ובשלמא בטבל לת"ג או לת"מ י"ל דאיירי בישראל שירש מאבי אמו כהן דמפריש וה"ל שלו כדאיתא (בכורות י"א א') והא דאינו מפריש למעט שיעור האיסור י"ל דאיירי שיש לו מעט חולין ויש בכל הטבל כדי להשלים לכזית ואתיא כמ"ד (יומא פ"ג א') דתרומה חמורה מטבל וכיון דבין כך ובין כך ליכא שיעורא לענין איסור א"צ להפריש ובטבל למע"ש היינו כמ"ד מעשר ממון הדיוט הוא ואינו יכול להפריש ולמעט בהאיסור משום דיהיה בו עשה ול"ת ולא יהיה בו היתר אכילה כנ"ל ואיירי בא"א בפדיון כנ"ל אלא בטבל למ"ע קשיא לפי סברת התוס' איך ס"ד לומר דיוצא בו י"ח כשיאכל מהטבל רק כשיעור שצריך להשלים לכזית הא כי לא מפריש ג"כ חלקו של עני לא הוה שלכם ובספרי עוד"ד הארכתי בזה במס' פסחים ובמס' סוכה בכל מה שיש לדון בזה והנ"ל בזה דלענין תורת ממון כיון שיכול להפריש עליו ממקום אחר אם היה לו אף חלקו של כהן ושל מע"ש למ"ד ממון גבוה ושל מ"ע ה"ל שלכם ועי' חולין קל"א דאין לך בו אלא משעת הרמה ואילך וההיא דנדרים פ"ה א' לפי ענ"ד אינו ענין לכאן ואין להאריך והא דאתרוג של טבל ל"ח שלכם היינו משום היתר אכילה אלא דמה שיכול להיות ניתר ע"י הפרשה דמיני' וביה ה"ל יש לו בו היתר אכילה אבל החלק שאינו עתיד להיות ניתר ע"י הפרשה דמיני' ובי' ה"ל אין בו היתר אכילה אעפ"י שיכול להתירו ע"י הפרשה ממקום אחר שיעור אתרוג הקטן רמ"א כאגוז ר' יהודה אומר כביצה ובגדול כדי שיאחז שנים בידו דברי ר"י ר' יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו (שם ל"ד ב') במשנה וטעמי' דר' יהודה מפרשינן (שם ל"ד ב') דלאו היינו משום דבעי הדר ובכה"ג לא הוה הדר אלא טעמא דקטן משום דלא גמר פירי וטעמא דגדול משום דאר"א לולב בימין כו' ובגדול ביותר אתי לאחלופי ועי' רש"י להלן ל"ו ב' ד"ה אין זה הדר אתרוג כו' שעלתה חזזית על רובו נטלה פטמתו נקלף נסדק ניקב וחסר פסול עלתה חזזית על מעוטו ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כ"ש כשר (שם ל"ד ב') במשנה עלתה חזזית כו' אר"ח כו' ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים ושלשה מקומות כשר א"ל רבא אדרבה בב' וג' מקומות הוה לי' מנומר ופסול אלא אי אתמר אסיפא אתמר על מעוטו כשר אר"ח כו' ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים וג' מקומות הוה לי' מנומר ופסול אמר רבא ועל חוטמו אפילו משהו נמי פסול (שם ל"ה ב') וע"ש נטלה פטמתו תנא ר"י ב"א נטלה בוכנתו (שם) וע"ש רש"י ותוס' ופוסקים בביאור זה נקלף אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשר והא אנן תנן נקלף פסול ל"ק הא בכולה הא במקצתה (שם ל"ו א') פירש"י דבמקצתו גרע טפי דמנומר הוא ולפי ענ"ד מנומר לא הוה רק בב' וג' מקומות וכאן משמע אפילו במקום אחד ע"כ נ"ע כפי' ר"ח הובא בתוס' דבכולו פסול כמו בבהמה גלודה בכולה דטריפה נסדק ניקב תני עולא ב"ח ניקב נקב מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר (שם ל"ו א') בביאור זה שיטה א) היא שיטת ר"ת הובא בטור וכ"כ, הראב"ד דעולא ארישא קאי ובלא חסרון משהו אף מפולש כשר שיטה ב) היא שיטת התוס' והרא"ש דעולא אסיפא קאי דהיינו בניקב ולא חסר כלום מגוף האתרוג והאי כ"ש וכאיסר היינו בשיעור הנקב ולפי"ז בחסר כ"ש מגוף האתרוג בכ"ע פסול ובביאור נקב מפולש נחלקו ג"כ הפוסקים הבה"ג והרי"ף והראב"ד דעתם דהיינו פשוט מצד זה לצד זה ועי' ש"ע א"ח סי' תרמ"ח ע"ז בסעיף א' דדווקא כשמפולש דרך חדרי הזרע פסול אבל בלא"ה כשר והרא"ש בשם הירושלמי והר"י והר דעתם דניקב לחדרי הזרע היינו מפולש ולפי הנ"ל בשם הט"ז אתרוג שיש לחוש שמא כלה לחלוחיתיה דפסול משום יבש לכו"ע יש לו בדיקה ע"י שיעביר בו מחט ובו חוט בענין שלא יהיה בו משום נקב מפולש וע"ש בט"ז בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפות מהו מאי קא מבעי' לי' אי נקלף תנינא אי ניקב תנינא אי נסדק תנינא מבעי' ליה כדעולא אר"י ריאה שנשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא והוא דקיימי סמפונהא