באר היטב (עה"ת) שכט

ואסיפא ג"כ לא מצי קאי דהא איהו מחמיר מדר' ישמעאל דמצריך שלשה ויותר נ"ל דצ"ל לית ב"נ אמר אפי' אלא דהוא מוסיף על קדמייתא דר"ט וודאי ארישא דר"י קאי כדמוכח מלשון שלשתן והלכך ס"ל לר' אימי דר"י לא הדר ביה ופרושי מפרש רישא דמלתיה דמצריך שלשה ובהו חד דלא קטום דמסכתא לי' אי כולהו למנינא ואפילו כולן קטומין דאע"ג דקטום לאו הדר הוא מ"מ לא ילפינן הדם מאתרוג להצריך הדר או דחד למעוטי הדר וקטום לאו הדר הוא וחד לאיזו דרשא מהני דמייתינן בש"ס דילן לעיל ל"ב ב' דס"ל דאין לומר תרי למנינא דא"כ לכתוב ענפי כמו ערבי והלכך אתי שפיר אפי' דר"ט דר"י מצריך שלשה ובהו חד דלא קטום ור"ט מכשיר אפילו שלשתן קטומין ולפי כ"ז ל"ק כלל הא דרבי בא דבאת"ל דהדס שלשה לא ילפינן הדס מאתרוג לענין הדר וה"נ לא ילפינן אתרוג מהדס למנינא מה בא ר"ט להוסיף כו' האי מקשה הי' ס"ל ג"כ דר"י חזר בי' בסיפא וס"ל דבעינן תרי יבשו חד דלא קטום וס"ל ג"כ כר' אימי דלפי"ז צ"ל דמעיקרא סגי לי' בשלשה קטומין והלכך קשיא לי' כמו דקשיא לר' אימי מה בא ר"ט להוסיף על דר"י ור' חגי ס"ל דר' ישמעאל לא חזר בי' וכמו"ש מקודם לר' אימי והלכך א"ש אפילו דר"ט כמו"ש מקודם או שהיו ענביו מרובות מעליו אר"ח כו' ל"ש אלא במקום אחד אבל בשנים או שלשה מקומות כשר א"ל רבא שנים או שלשה מקומות ה"ל מנומר ופסול פירש"י שהענבים שחורות והעלין ירוקין אלא אי אתמר הכי אתמר אר"מ כו' ל"ש אלא ענביו שחורות אבל ענביו ירוקות מינא דהדס הוא וכשר אר"פ אדומות כשחורות כו' (שם ל"ג א' ב') מעטן כשר דמעטינהו אימת אילימא מקמי דלאגדי' פשיטא אלא לבתר דאגדי' דחוי מעיקרא הוא תפשוט מיני' דחוי מעיקרא ל"ה דחוי לעולם בתר דאגדי' קסבר אגד הזמנה בעלמא הוא והזמנה בעלמא לאו כלום היא (שם) ואין ממעטין ביו"ט הא עבר ולקטן מאי כשר דאשחור אימת אילימא דאשחיר מאתמול דחוי מעיקרא הוא תפשוט מיני' דחוי מעיקרא לא הוה דחוי אלא לאו דאשחור ביו"ט כו' ש"מ נראה ונדחה חוזר ונראה לא לעולם דאשחור מעיו"ט דחוי מעיקרא דלא הוה דחוי תפשוט מיני' נראה ונדחה חוזר ונראה לא תפשוט מיני' (שם ל"ג ב') ואין ממעטין ביום טוב ת"ר אין ממעטין ביו"ט משום ר"א בר"ש אמרו ממעטין והא מתקן מנא ביו"ט א"ר אשי כגון שלקטן לאכילה ור"א בר"ש ס"ל כאבוה דאמר דבר שאינו מתכוין מותר והא או"ר דאמרי תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישי' ולא ימות הבמ"ע דאית לי' הושענא אחרינא (שם) וע"ש רש"י ת"ר ערבי נחל הגדלין על הנחל ד"א ערבי נחל שעלה שלהן משוך כנחל תניא אידך ערבי נחל אין לי אלא ע"נ של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי נחל מ"מ אבא שאול אומר ערבי שתים אחת ללולב ואחת למקדש ורבנן למקדש מנ"ל הלכתא גמירי להו (שם ל"ג ב' ל"ד א') ענין ערבה דמקדש יתבאר להלן וכתבו התוס' דהני תנאי ס"ל כרע"ק דערבה אחת ע"ש ערבה כו' שנשרו מקצת עלי' ושל בעל כשרה הצפצפה פסולה שם בשינוי סדר הלשון ת"ר איזו היא ערבה ואיזו היא צפצפה ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופי' חלק צפצפה קנה שלה לבן עלה שלה עגול ופי' דומה למגל והא תניא דומה למגל כשר דומה למסר פסול אמר אביי כי תניא ההיא בחילפא גילא (שם ל"ד א') וגי' רש"י משכחת לה בחילפא גילא אתרוג כו' של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר (שם נ"ד ב' במשנה) של ערלה פסול מ"ט פליגי בה ר"ח ב"א ורב אסי חד אמר לפי שאין בה היתר אכילה וחד אמר לפי שאין בה דין ממין ומפרשינן שם דמאן דבעי דין ממון וודאי בעי נמי היתר אכילה דפסיל תרומה טמאה היינו משום דאין לו בה היתר אכילה דדין ממון אית בה דיכול להסיקה תחת תבשילו (שבת כ"ה ב') כי פליגי בדין ממון מ"ם היתר אכילה בעינן דין ממון לא בעינן ומ"ס דין ממון נמי בעינן מ"ב איכא בינייהו מע"ש בירושלים אליבא דר"מ דס"ל במס' קדושין דאינו ממון בעלים לענין לקדש בו אשה למ"ד לפי שאין בה היתר אכילה הרי יש בה היתר אכילה למ"ד לפי שאין בה דין ממון מע"ש ממון גבוה הוא (סוכה ל"ה א') ומסקינן שם דרב אסי ס"ל לפי שאין בה דין ממון הקשו התוס' למה לי טעמא דמיכתת ביעורי' באשרה ועיר הנדחת ואיך כשרה בסתם עבודת כוכבים (לעיל ל"א ב') בלולב הא אין בה תורת ממון ואפי' למאן דלא חייש הכא לדין ממון היינו באתרוג משום דעיקרו לאכילה וחשיב שלכם בראוי לאכילה אבל לולב דלית בי' אכילה לכם דכתיב גבי' לענין דין ממון איירי ותירצו דנקט מיכתת שיעורי' כדי לפסול ביו"ט שני עוד הקשו באתרוג של ערלה תיפוק לי' דמיכתת שיעורי' דמציתו בשריפה (תמורה ל"ג ב') ואפשר דהיינו מה"ת דילפינן מכלאי הכרם דדרשינן (חולין קט"ו) פן תקדש פן תוקד אש ומהאי טעמא יפסול אתרוג של תרומה טמאה דמצותה בשריפה ותי' דבאמת ל"צ בזה הני טעמי דאמרי אלא נחלקו בזה בהני טעמי משום דנ"מ לענין מע"ש ולפי ענ"ד נ"ל דתרומה טמאה כיון דראוי' להסיקה תחת תבשילו אעפ"י שבשריפה מ"מ ל"ח מיכתת שיעורי' וערלה נמי נראה דלאו מה"ת בשריפה ומשום שריפה דרבנן ל"ח מיכתת שיעורי' של תרומה. טהורה לא יטול פליגי בה רב אמי ורב אסי חד אמר מפני שמכשירה פירש"י ע"י המים שעל האגודה שרגילין היו לשרותה כדי שלא תתייבש (שם מ"ב א') וחד אמר מפני שמפסידה פירש"י שקליפתו החיצונה נמאסת ע"י זיעת הידים מאי בינייהו כגון שקרא שם חוץ מקליפתה החיצונה אתרוג כו' של דמאי ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין (שם ל"ז ב' במשנה) ומוכח מזה דאתרוג של טבל וודאי פסול מה"ת לכו"ע וכתבו התוס' (שם ל"ה א') ד"ה לפי דטבל ג"כ ל"ח שלכם שוב הקשו ע"ז מהא דעיסה של טבל חייבת בחלה כדאיתא במס' דמאי פ"ה מ"א ומ"ב ותירצו דוודאי חלקו של בעה"ב ה"ל שלכם אבל חלקו של כהן ל"ח שלכם ואע"ג דיכול להתירו ע"י הפרשה ממקום אחר מ"מ כל כמה דלא אפריש עלי' ממקום אחר חלקו של כהן היא בי' גופי' ולא הוה האתרוג כולו שלו ובהא דחלה איירי בדאיכא שיעור חלה לבד חלקו של כהן ועפ"י סברא זו תירצו ג"כ ההיא דפסחים ל"ה ב' דילפינן שם דאינו יוצא י"ח מצה בטבל לת"ג או לת"מ או למע"ש או למ"ע