באר היטב (עה"ת) שכח

דנקטם ראשו ונפרצו עליו נוהג ג"כ בהדס (שם ל"ב ב') ובערבה (שם ל"ג ב') ועי' רש"י שם אר"ה ל"ש אלא נקטם אבל נסדק כשר ונסדק כשר והתניא לולב כפוף קווץ סרוק עקום דומה למגל פסול חרות פסול דומה לחרות כשר אר"פ דעביד כהימניק פירש"י האי נסדק דפסיל היינו שהלולב גדל כמין שני שדראות מחצית עלין לכאן ומחצית עלין לכאן עקום דומה למגל אמר רב לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתו הוא אר"נ לצדדין כלפניו דמי ואמרי לה כלאחריו דמי ואמר רבא האי לולבא דסליק בחד הוצא פירש"י שכל עליו מצד אחד בעל מום הוא ופסול (סוכה ל"ב א') נפרצו עליו אר"פ נפרצו דעביד כי חופיא נפרדו דאפרד אפרודי בעי ר"פ נחלקה התיומת מהו ת"ש דאר"י ארי"ה בן לוי נטלה התיומת פסול מאי לאו ה"ה נחלקה לא נטלה שאני דהא חסר ליה א"ד אר"י כו' נחלקה התיומת נעשה כמי שנטלה התיומת ופסול (סוכה ל"ב א') ציני הר הברזל כשרות אמר אביי ל"ש אלא שראשו של זה מגיע לעיקרו של זה אבל אין ראשו של זה מגיע לעיקרו של זה פסול כו' (שם) ת"ר ענף ע"ע שענפיו חופין את עצו ואיזה הוא הוי אומר זה הדס (שם ל"ב ב') הדס שנקטם ראשו או שהיו ענביו מרובין מעליו פסול מיעטן כשר ואין ממעטין ביו"ט (שם במשנה) תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול ה"ד עבות אר"י והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא רכ"א אפילו תרי וחד כו' אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא הדס שוטה קרי לי' תני עולא ב"ח נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר בעי רבא נקטם ראשו מעיו"ט ועלתה בו תמרה ביו"ט פי' בתלוש מהו יש דיחוי אצל מצות או אין דיחוי אצל מצות ותפשוט ליה מהא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות כסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבב"ח אר"י ל"ש אלא שחזר ונתגלה כו' ואמאי הואיל ואדחי אדחי ואר"פ ז"א אין דיחוי אצל מצות דר"פ גופיה מבעיא לי' מפשט פשיטא ליה דאין דיחוי אצל מצות כו' או דילמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו (שם ל"ג א') ובעינן למימר שם דפלוגת' דתנאי היא ודחינן דכו"ע לא אמרין יש דיחוי אצל מצות ע"ש ר' ישמעאל אומ' שלשה הדסים כו' אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום ר"ט אומ' אפי' שלשתן קטומים (סוכה ל"ד ב' במשנה) תני' ר' ישמעאל אומר פ"ע הדר אחד כפות תמרים א' ענף עץ עבות שלשה ערבי נחל שתים כו' (שם בגמ') ור' ישמעאל ממ"נ אי שלמין בעי לבעי נמי כולהו ואי לא בעי שלמין אפילו חד נמי לא אמר ביראה א"ר אמי חזר בו ר"י (שם בגמ') ונ"ל ביאור זה דר' ישמעאל בסו"ד ס"ל דחד לעיכובא ושלשה למצוה ובהאי חד דלעיכובא בעי הדר מיהו רישא דמלתיה דאמר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד אתרוג א' היינו כולהו לעיכובא ולכך הוצרך הש"ס לומר דהדר בי' וזה רבות בשנים אשר שמעתי מידידי המנוח הרב הגאון מוהרמ"פ זללה"ה שהיה ראב"ד בפ"ק מינסק בביאור טעמי' דר' ישמעאל דמספקא לי' אי תלתא בעינן ואפי' כולהו קטומין או חד דלא קטום והלכך מצריך שלשה ובהו חד דלא קטום ומביאור ענין הספק שבזה וענין החזרה לא אמר לי ולא כלום והיה נ"ל לומר בביאור ענין החזרה דר"י ברישא דמלתי' משמע דס"ל דבעינן שלשה שלא משום ספק דומיא דשתי ערבות ואתרוג א' ולולב א' ולפי"ז ברישא ע"כ שלשה שלמין בעי דאי סגי ליה בקטומין מאי אפילו דמסיק בחזרה דידיה מיהו שיטת הירושלמי לפי ענ"ד א"א כלל לפרש לפי"ז על נכון והנ"ל לפי ענ"ד דהש"ס ס"ל דא"א לומר כמו"ש דר"י מספקא ליה כנ"ל דאי תלתא בעינן היינו משום דדריש ענף עץ עבות כולהו למנינא כנ"ל שם בגמ' ואפילו שלשתן קטומין דקטום הדר הוא או דלא יליף הדר בשארי מינין מאתרוג ואת"ל דחד דלא קטום בעינן היינו משום דחד מהני תלתא ממעט קטום וא"כ אכתי תרי דלא קטומי בעינן אלא ע"כ ה"פ דסיפא דמלתי' דר"י ואפילו בשנים קטומים או בחד דלא קטום ג"כ יצא י"ח אבל מספקא לי' באיזו מאלו הב' אופנים הלכך צריך שנים וחד מינייהו דלא קטום וטעמי' דס"ל דחד מהני תלתא אתי להצריך הדר בהדס דבלא"ה לא יליף ליה מאתרוג והלכך מודה בענביו מרובים דפסול כדלעיל ובהני תרי מספקא ליה אי תרווייהו למנינא ואפילו שניהם קטומין דקטום הדר הוא או חד מינייהו למפסל קטום וסגי בחד דלא קטום והיינו חזרה מרישא דמלתיה דבעי שלשה ובביאור שלשה דאמר מעיקרא י"ל לפו"ר דהיינו אפילו קטומין דקטום הדר הוא או דלא בעי הדר בהדס מיהו באמת אין לומר כן דא"כ בלתי מתיישב כלל לשנא אפילו דר"ט אלא צ"ל דשלשה דרישא היינו שאין קטומים ואע"ג דבחזרה דידיה ס"ל קטום הדר הוא וגם לא ילפינן הדס מאתרוג מ"מ מעיקרא הוה ס"ל דקטום לאו הדר הוא וילפינן הדס מאתרוג והלכך מסתברא לי' דכולהו למנינא ואח"כ הדר ביה וס"ל דקטום הדר הוא ולא ילפינן הדס מאתרוג והלכך מסתברא לי' דחד להצריך הדר ובהני תרי מספקא ליה כנ"ל:

ירושלמי רבי בא בר ממל בעא קומי ר' אימי כמה דר' ישמעאל מרבה בהדס ירבה בשאר כל המינין א"ל מסבר את סבור על דעתיה דר"י קטים הדר הוא הא תנינן ר"ט אומר אפילו שלשתן קטומין לית בר נש אמר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא א"ר חגי בעא קומי ר' יוסי מה בא ר"ט להוסיף על דברי ר' ישמעאל א"ל ר' ישמעאל לא סבר קטום הדר הוא ור"ט סבר קטום הדר הוא:

ביאור הירושלמי ירבה בשאר כו' פי' דלילפו מהדס דלבעי תלתא כמו בהדס דמצריך שלשה עכ"פ ברישא דמלתיה מסבר את סבור כו' פי' דר' אימי הבין דר' בא ס"ל במלתי' דר' ישמעאל דבמתניתין כמו"ש מקודם לשיטת הבבלי ולפי"ז לר"י קטום הדר הוא בסיפא דמלתי' וס"ל דהחזרה לא היתה רק בזה דמעיקרא ס"ל דכולהו למנינא ואח"כ ס"ל דלאו כולהו למנינא אלא כמו"ש מקודם והלכך גם מעיקרא ס"ל קטום הדר הוא וא"כ שלשה דאמר מעיקרא היינו אפי' כולהו קטומין והלכך קשיא לי' אפי' דר"ט דארישא לא מצי קאי דהינו הך