באר היטב (עה"ת) שכה

וסיכך על גבה והיינו שסיכך את הגפן כו' על דפנות הסוכה כלומר שעשה את הגפן סכך לסוכה וכנ"ע לפי ענ"ד מתניתין זו נמי מפרשינן לה לעיל ט' ב' בשחבטן והפי' כבר נתבאר מקודם ולפי מש"ש בפי' בשחבטן א"ש הא דרבא שם תלי תנאו בחמתו מרובה מצלתו ומתניתין זו תלי תנאה בסיכך מרובה מהן דהיינו הך פירס עלי' את הסדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס ע"ג, הקינוף פסולה אבל פורס הוא ע"ג נקליטי המטה שם יו"ד א' במשנה) התוס' שם הביאו בשם תשובת הגאונים דפירס עליה סדין איירי בענין דבלא"ה חמתה מרובה מצלתה וזה תמוה לפי ענ"ד והתוס' בשם ר"ת כתבו דהיינו בענין דבלא הסדין היה הסכך מתיבש ולא היה בה צלתה מרובה מחמתה והננ"ע לפי' ענ"ד פשוט כהמפרשים דבכ"ע פסולה משום דהסדין מבטל להסכך הכשר שתחתיו או שלמעלה ממנו אף שהסכך כשר בא מקודם אר"ח לא שנו אלא מפני הנשר פי' דהיינו כמו לסכך אבל לנאותה כשרה (שם) אתמר נויי סוכה אין ממעטין בסיכה (שם ב') פי' לענין גובה יו"ד טפחים אתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ד' טפחים רנ"א כשרה ר"ח ורבה בר"ה אמרי פסולה (שם) מנימין עבדי' דר"א כו' איטמישא ליה כיתונתא במיא ואשטחא אמטללתא א"ל ר' אשי דליי' דלא לימרו קא מסככי בדבר המקבל טומאה והא קא חזו לה דרטיבא לכי יבשא קאמינא לך (שם) ומוכח להדיא דבאמת אין הסוכה נפסלת עי"ז וצ"ל דכיון דלא לשם סיכוך כלל הניחה לא גרע מלנאותה דכשרה ת"ר מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של ר' יוחנן כו' הגיע חמה לסוכה א"ל מהו שאפרוש עליה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט הגיע חמה לחצי הסוכה א"ל מהו שאפרוש עניה סדין א"ל אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים כו' הגיע חמה למרגלותיו של ר"א נטל ר' יוחנן סדין ופירס עליה הפשיל ר"א טליתו לאחוריו ויצא נא מפני שהפליגו בדברים אלא שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו (סוכה כ"ז ב') ומוכח שם בגמ' דאף לפי הס"ד דשם כפשט הלשון דבחג הסוכות היה מ"מ לאו משום פסול סוכה היה חושש אלא משום איסור דמוסיף על אהל ארעי בשבת התוס' (שם יו"ד א') הקשו מזה על המפרשים שם דפירס עלי' סדין מפני החמה פסולה אף בצלתה מרובה מחמתה ולפי ענ"ד י"ל דהכא שלא בשעת אכילה ושינה היה או דמצטער הוה ופטור מן הסוכה א"ר יהודה א"ש מותר לישן בכילה בסוכה אעפ"י שיש לה גג והוא שאינה גבוהה עשרה ת"ש הישן בכילה בסוכה לא יצא י"ח בשגבוהה עשרה מיתיבי הישן תחת המטה בסוכה לא יצא י"ח כו' במטה גבוהה עשרה ת"ש כו' דתניא נקליטין שנים פי' ואין שם גג קינופות ארבעה ויש שם גג פירס ע"ג קינופות פסולה ע"ג נקליטין כשרה ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה עשרה מכלל דקינופות אע"ג דלא גביהי עשרה שאני קינופות דקביעי לשנא אחרינא אמרי לה אר"י א"ש מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג אעפ"י שגבוהה עשרה כו' ת"ש נקליטין שנים כו' ובלבד שלא יהיו נקליטין גבוהין מן המטה י"ט הא גבוהין י"ט פסולה אעפ"י שאין לה גג שאני נקליטין דקביעי אי קביעי להוי כקינופות לגבי קינופות לא קביעי לגבי כילה קביעי דרש רבה בר"ה מותר לישן בכילה אעפ"י שיש לה גג אעפ"י שגבוהה עשרה כמאן כרבי יהודה דאמר לא אתי אהל ארעי ומבטל אהל קבע דתנן אר"י נוהגין היינו לישן תחת המטה בפני הזקנים ולימא הלכה כר"י אי אמר הלכה כר"י ה"א ה"מ מטה דלגבה עשוי' אבל כילה דלחוכה עשויה לא קמ"ל כו' (שם י"א א') העושה סוכתו כמין צריף פירש"י שגגו וקירותיו אחד או שסמכה לכותל ר' אליעזר פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין (סוכה י"ט ב') במשנה תנא מודה ר"א שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח שהיא כשרה מ"ט דרבנן שיפועי אהלים כאהלים אביי אשכחי' לרב יוסף דגני בכילת חתנים בסוכה פי' שאין לה גג ולכך לא חשיב אהל לבטל אהל דסוכה א"ל כמאן כר"א א"ל ברייתא איפכא תני כו' שבקת מתניתין ועבדת כברייתא א"ל מתניתין יחידאה היא דתניא העושה סוכתו כמין צריף כו' ר' נתן אומר ר"א פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין (שם) וכתבו התוס' הא דמכשרי רבנן מיירי בענין דלאחר שמשך השיפוע בגובה עשרה טפחים איכא עדיין במשך הסוכה רוחב שבעה טפחים כזה A וע' תוס' שם יו"ד ב' דהא דאסור בנקליטין גבוהין עשרה היינו מדרבנן דמה"ת כיין שאין לו גג ל"ח אהל וע' (שבת קל"ח ב') דאם יש בפחות מג"ט סמוך לגגה רוחב טפח ה"ל אהל העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביו"ט בראש האילן או בראש הגמל כשרה ואין עולין לה ביו"ט (סוכה כ"ב ב') במשנה וע"ש מני מתניתין רע"ק היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה ר"ג פוסל ורע"ק מכשיר כו' אמר אביי דכו"ע היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה לאו כלום היא יכולה לעמוד ברוח שאינה מצוי' דיבשה דהיינו רוח מצוי' דים כו"ע ל"פ דכשרה כ"פ ביכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד ברוח שאינה מצויה דיבשה דהיינו ברוח מצוי' דים ר"ג סבר סוכה דירת קבע בעינן כו' רע"ק סבר סוכה דירת ארעי בעינן (שם) או ע"ג גמל כו' מתניתין מני ר"מ היא דתניא העושה סוכתו ע"ג בהמה ר"מ מכשיר ור"י פוסל כו' מ"ט דר"י א"ק חג הסוכות גו' סוכה הראוי' לשבעה שמה סוכה סוכה שאינה ראוי' לשבעה לא שמה סוכה ור"מ הא נמי מדאורייתא מחזי חזי ורבנן הוא דגזרו בה (שם כ"ג א') ובביאור דעתיה דר"י דפוסל יש לומר דהיינו באמת רק מדרבנן ויש לומר דכיון דאינה ראוי' מדרבנן ה"ל אינה ראוי' משום דלא אפשר ופסולה מה"ת ושמעתי להקשות מזה אהא דלעיל ז' א' הבאתי לעיל להשיטה דאמרינן מיגו משבת לסוכה אף בפסול דאורייתא הא אינה ראוי' לכל ימות החג בזולת שבת ולפי ענ"ד לק"מ דלא אמרו אינה ראוי' רק באסורה לו ולא באינה