באר היטב (עה"ת) שכד

התחתונה פסולה משום דסכך העליונה פוסל בתחתונה הסכך הכשר שכנגדו למטה ככל סכך פסול כמוש"ל וכמוש"ל וכשתסלק מסכך התחתונה הסכך שנפסל ע"י העליונה יהיה חמתה מרובה מצלתה ואע"ג דבמקצת סכך למעלה מעשרים ומקצת כך למטה מעשרים וכן בהוצין יורדין למטה מעשרים לכו"ע אין העליון פוסל לתחתון כמוש"ל צ"ל לפי"ז דבסכך אחד יש להקל יותר אבל כשהתחתונה מצד עצמה חמתה מרובה מצלתה ורק ע"י צירוף העליונה צלתה מרובה מחמתה פסולה דל"מ צירוף ב' סככים אף שהעליון ג"כ למטה מעשרים ואע"ג דבסוכה מדובללת אמרינן חבוט רמי כמוש"ל וכן בהא דמקצת סכך למעלה מעשרים ללישנא בתרא דעירובין ג' א' להפי' הב' דשם שהבאתי לעיל דשם מצטרף גם העליון צ"ל כמו"ש מקודם דבסכך אחד יש להקל יותר שיטה ב) היא שיטת רש"י ותוס' והרשב"א דבתרווייהו למטה מעשרים מצטרפי שני הסככים משום חבוט רמי כמו בסוכה מדובללת דלעיל ביש בעליון טפח ובעליונה למעלה מעשרים פי' א) הוא הנראה מפירש"י וכמו"ש הרשב"א בפירוש לפירש"י דאף שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ע"י עצמה, נפסלת ע"י העליונה שחמתה מרובה מצלתה משום דסכך העליון פוסל לתחתון שכנגדו כמו"ש מקודם פי' ב) הוא פי' ר"ת לפי הנראה מהתוס' דסכך שלמעלה מעשרים לא מבעיא שאינו פוסל להתחתון אלא אפילו אצטרופי מצטרף להתחתון כמו במקצת סכך בתוך עשרים כו' להמכשירין שם ע"י צירוף כנ"ל וגריס בגמ' וקיימא תחתונה למטה מעשרים אבל בעליונה לא איכפת לן בשום ענין אם הוא למעלה מעשרים פי' ג) הוא פי' הרשב"א שכתב שכן הוא ג"כ דעת ר"ת דסכך דלמעלה מעשרים אינו פוסל לתחתיו וגם אינו מצטרף עמו כיון שהוא סכך בפ"ע וגריס וקיימא עליונה למעלה מעשרים דבכה"ג הוא דבעינן שתהיה תחתונה צלתה מרובה מחמתה ע"י עצמה אבל בעליונה ג"כ למטה מעשרים סגי בתחתונה צלתה מרובה מחמתה ע"י צירוף ב' הסככים יחד פעמים שעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון דתרווייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה בתוך עשרים פי' לגגה של התחתונה פשיטא תחתינה כשרה ועליונה פסולה אצטריך ליה מהו דתימא נגזור דלמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל (שם י' א') ביאור זה עולה פשוט ונכון לפי השיטה הא' הנ"ל דהיינו דל"ג שמא יכשיר התחתונה כשלא תהיה צלתה מרובה מחמתה רק ע"י צירוף העליונה ולהשיטה הב' הנ"ל לפי' הא' שהבאתי שהוא פירש"י מתפרש בדוחק גדול כמו"ש הוא ז"ל בפירוש דהיינו דה"א דנגזור שמא יבוא להכשיר בעליונה למעלה מעשרים דבכה"ג התחתונה פסולה אף שצלתה מרובה מחמתה ע"י עצמה להפי' הב' שהבאתי בשם ר"ת עפ"י התוס' הגי' בזה מהו דתימא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל כלומר דה"א דהסכך שלמעלה מעשרים הוא פסול וא"א שיצטרף להתחתון להכשיר קמ"ל להפי' הג' ג"כ א"ש הגי' שלפנינו דה"א דנגזור בצלתה מרובה מחמתה ע"י עצמה אטו צלתה מרובה מחמתה ע"י צירוף העליונה קמ"ל העושה סוכתו תחת האילן כאלו עשאה בתוך הבית (שם ט' ב') במשנה אמר רבא לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה כו' וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוה הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אר"פ בשחבטן אי בחבטן מאי למימרא מ"ד נגזור היכא דחבטן אטו לא חבטן קמ"ל (שם) פי' התוס' וכן נראה מפירש"י דאם סכך הסוכה הוא צלתו מרובה מחמתו ע"י עצמו אינו נפסל ע"י הסכך פסול שעליו אלא הכא איירי בענין דרק ע"י צירוף האילן ה"ל צלתה מרובה מחמתה ולפי"ז א"ש בפשיטות הא דמקשינן הא מצטרף סכך פסול כו' ומתרץ ר"פ בשחבטן פי' עירב ענפי האילן עם הסכך כשר עד שאינם ניכרין ולכך המיעוט בטל ברוב וכ"ז דברי תימא לפי ענ"ד א) דלישנא דמתניתין ודברייתא דלעיל וודאי משמע דאף שהסוכה מסוככת כהלכתה ע"י עצמה ג"כ פסולה ב) דאף להסברות שהבאתי לעיל בסכך דלמעלה מעשרים דאינו פוסל להסכך כשר שתחתיו היינו רק משום שאינו פסול מצד עצמו אבל בכה"ג למה לא יפסול לסכך כשר שתחתיו ג) דלא שייך ביטול כשנתערב רשות במצוה לענין זה שיתהוה מצוה כמו"ש בספרי עוד"ד בכ"ד ד) דלא שייך ביטול בדבר שאפשר להפריש האיסור מן ההיתר ה) מאי פשיטותא דפרכינן הא וודאי עכ"פ רבותא גדולה יש בזה ונ"ע לפי ענ"ד כפי' אבי העזרי בשם ריב"א הובא ברא"ש דוודאי סכך האילן אינו מצטרף כלל להכשר והכא איירי בשסכך כשר צלתו מרובה מחמתו ע"י עצמו והא דפרכינן הא מצטרף כו' היינו משום דהסכך כשר שתחת הפסול ג"כ נפסל וכי שקלת ליה הוה חמתו מרובה מצלתו ובביאור פירוקא דשחבטן נ"ל דהיינו שלא הניחן על גבי הסכך כשר אלא בין הסכך כשר והלכך כשהכשר צלתו מרובה מחמתו ע"י עצמו כשרה וכן נראה מהרא"ש בביאור לשון בשחבטן מיהו קשה דמתניתין וודאי משמע דאיירי שהסכך כשר הוא תחת ענפי האילן כיון דקתני כאלו עשאה בתוך הבית והנ"ל דרבא ה"ק לא שנו דפסול בכ"ע אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו משכחת לה דכשרה והיינו בשחבטן מיהו קשה מאי איריא חמתה מרובה מצלתה הא בשוין נמי כשרה בכה"ג כמוש"ל במקרה סוכתו בשפודין כו' וצ"ל דאיירי שהניח ענפי האילן בשטחן כמו שהן וה"ל שטח ענפי האילן בידי שמים ובידי שמים אי אפשר לצמצם ויותר נראה כמו"ש הר"ן דפי' בשחבטן היינו שעירבן וכי חמתו מרובה מצלתו מבטל בטל לענין זה דלא מבטל לסכך כשר שתחתיו או שלמעלה ממנו הדלה עליה את הגפן כו' וסיכך ע"ג פסולה ואם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה (שם י"א א') הבאתי מקודם גי' הרמב"ן ורשב"א וסיכך על גבן פי' על הגפן כו' ולפי"ז י"א דבסיכך מקודם ואח"כ הדלה עלי' את הגפן לא מפסלא בהכי והרשב"א תמה ע"ז וכתב דתרתי קתני הדלה עליה. את הגפן היינו הדלה על סוכה מסוככת או שסיכך על גבן פי' שהדלה מקודם את הגפן ואח"כ סיכך ע"ג הגפן מיהו גירסת רש"י היא