באר היטב (עה"ת) שכג

רש"י תוס' והרא"ש דהכא וודאי לא גרע ע"י פקפוק מבא לסכך בתחילה והלכך הכא ע"כ בנסרים שרחבן ד"ט איירי דהא רק בכה"ג פליגי רב ושמואל בגזרת תקרה כנ"ל והא דמקשינן לשמואל במאי פליגי ולא מוקמינן בנסרים שאין בהם ד"ט ופליגי כדלעיל כיון שיש בהם ג"ט כתבו משום דסתם תקרה עשויה מנסרים רחבים ד"ט והא דמהני בזה מפקפק לבית הלל לר' יהודה לשמואל דס"ל דכו"ע אית להו גזרת תקרה בנסרים רחבים ד"ט היינו משום דס"ל לב"ה דבכה"ג שהיה מקורה מכבר ומפקפק עדיף טפי מבא. לסכך בתחילה דהא קמן שהוא בקי בדין דתעשה ולא מן העשוי וליכא למחר וזה הוא פי' לשון הש"ס לפי"ז ומ"ס בטלה בהכי ובביאור הא דמהני בזה נוטל אחת מבינתים לכו"ע אף לב"ש דס"ל דל"מ סברא זו ולא בטלה בפקפוק כתבו דלמ"ד דסכך פסול אף באמצע אינו פוסל רק בד"א א"ש ובביאור זה אין נראה לומר דס"ל דעד ד"א ישנים תחתיו כמו לדידן עד ד"ט דכיון דאית ביה מקום חשוב דהיינו ד"ט בפסול וודאי אין ישנים תחתיו אלא דיוצא בסוכה זו עי"ז שישן וישב תחת הסכך כשר ולמ"ד דסכך פסול פוסל באמצע בד"ט סברא א) היא סברת רש"י ותוס' דוודאי הא דנוטל אחת מבינתים ל"מ כלום להנסרים שנשארו במקומן בלא פקפוק וה"ל סכך פסול מה"ת משום תעשה ולא מן העשוי ומפרשי הא דהכא כמו דמפרשינן בש"ס (שם י"ח א') אברייתא דשם במסכך בתחילה ע"ש דהיינו בבית שיש בה שמונה אמות מצומצמות שהן טפחים 8.6 = 48 ומניח אצל כ"א מהב' דפנות שזו נגד זו נסר א' ומניח א' וכן הולך ועושה עד אמצעיתה ונמצא חלל שמונה טפחים בסכך כשר באמצע ושם היא כשרה והמותר מכאן ומכאן חשבינן לדופן עקומה וזה תמוה לפי ענ"ד דא"כ למה לא פירשו בגמ' לישנא דב"ש כפשוטו מפקפק וגם נוטל אחת מבינתים דאע"ג דנוטל אחת מבינתים מ"מ צריך לפקפק והיינו להכשיר כל הסוכה כולה ולא איירי בשמונה אמות מצומצמות סברא ב) נראה מהרא"ש דעי"ז שנוטל אחת מבינתים מתכשרין גם הנסרים שנשארו במקומן אף משום פסולא דתעשה ולא מן העשוי כמו ע"י פקפוק וכולה כשרה שיטה ב) היא שיטת הרמב"ם הרשב"א הרמב"ן והר"ן צ"ל דס"ל דבמקורה ומפקפק וודאי לא עדיף עכ"פ מבא לסכך בהם בתחילה אלא דהכא שהיה מקורה מעיקרא לשם תקרה יש לגזור גזרת תקרה אף באין בהן ד"ט לענין זה שלא יועיל פקפוק וס"ד דהש"ס דמאן דס"ל גזרת תקרה ברחבין ד"ט בבא לסכך בהן בתחילה וודאי דהכי נמי ס"ל גזרת תקרה בכה"ג אף באין בהם ד"ט והלכך מקשינן לשמואל במאי פליגי ומסקינן דבביטולי תקרה פליגי דב"ה סברי דע"י פקפוק מתבטל התקרה לגמרי וה"ל כבא לסכך בהם בתחילה דבפחות מד"ט כיון דלית בהו שיעור מקום חשוב ל"ח לגזרת תקרה כנ"ל ולפי"ז לשמואל וודאי לא מתוקמא מתניתין רק בנסרים שאין בהם ד"ט דביש בהן ד"ט הא וודאי דלא מהני מפקפק מיהו לרב מתוקמא פלוגתא דמפקפק אף בנסרים רחבין ד"ט דמ"ד ל"ח לגזרת תקרה הא אף בנסרים ד"ט ג"כ ל"ח לגזרת תקרה מיהו מהא דמהני נטילת אחת מבינתים לכו"ע אם לא נאמר כאחת מהב' סברות שהבאתי מקודם בענין זה לשיטה הא' צ"ל דאף לרב לא מתוקמא מתניתין רק בנסרים שאין רחבים ד"ט ולפי מאי דקיי"ל דסכך פסול פחות מד' טפחים ישנים תחתיו מתכשרת כולה ע"י הפסל שמניח בין הנסרים וצ"ל דהיינו ג"כ במעדיף או אם היו שתי מניח הפסל ערב כמוש"ל במקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה ואולי כיון דאין הנסרים רחבין ד"ט ולא פסלי רק משום תעשה ולא מן העשוי הרי הן עצמן מתכשרין ע"י נטילת אחת מבינתים כמו ע"י פקפוק כמו"ש מקודם לשיטה הא' ע"ש והא דלא מפרשינן מלתייהו דב"ש מפקפק וגם ניטל אחת מבינתים ובנסרים רחבים ד"ט נ"ל משום דא"כ לא הוה מהני פקפוק להכשיר כל הסוכה והש"ש ס"ל דמשמעות המשנה דכל הסוכה מתכשרת בכה"ג כמו שואני בעניי לא ידעתי למה שתקו הרשב"א והרמב"ן והר"ן מלפרש ענין זה דנוטל אחת מבינתים איך ומה מהני ת"ר בסוכות תשבו ולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית (סוכה ט' ב') כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא תחתונה פסולה אר"ה טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח כו' ור"ח ורבר"ה אמרי ארבעה שלא מצינו מקום חשוב פחות מארבעה ושמואל אמר עשרה כו' כהכשרה כך פסולה כו' (שם י' א') סוכה ע"ג סוכה העליונה כשרה ותחתונה פסולה רי"א אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה (שם ט' ב') במשנה ומקשינן (שם י' א') מאי אין דיורין אילימא דיורין ממש אטו דיורין קא גרמי אלא לאו מאי אין דיורין כל שאינה ראויה לדירה וה"ד דלא גבוהה עשרה מכלל דת"ק סבר אעפ"י שאינה ראויה לדירה פסולה פירש"י וקשיא לשמואל מת"ק ומסקינן כי אתא ר"ד אמר כו' אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה תחתונה כשרה מכלל דתק"ס אעפ"י שאינה ראויה לקבל פסולה א"ב דיכולה לקבל ע"י הדחק (שם) והא דתלו בכרים וכסתות נ"ל דכשיכולה לקבל כרים וכסתות שהן דברים גדולים ע"י קורות חזקות אעפ"י שבמקום המסוכך אינה יכולה לקבל דברים קטנים וא"א להלך שם מ"מ וודאי פסולה א"ר ירמיה פעמים ששתיהן כשרות פעמים ששתיהן פסולות פעמים שתחתונה כשרה ועליונה פסולה פעמים שתחתונה פסולה ועליונה כשרה פעמים ששתיהן כשרות ה"ד כגון שתחתונה חמתה מרובה מצלתה והעליונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים פי' בתוך עשרים לארץ דהתחתונה ג"כ מתכשרת ע"י סכך העליונה פעמים ששתיהן פסולות ה"ד כגון דתרווייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מעשרים אמה פי' מגג התחתונה דהיינו קרקעיתה של העליונה פעמים שתחתונה כשרה ועליונה פסולה כגון שתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרווייהו בתוך עשרים כן היא גירסת רש"י ובביאור זה שיטה א) הנלפענ"ד כפי מה שמצאתי עיקרה בהרשב"א בשם י"א ע"ש דאיירי שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף העליונה ואפי"ה אם העליונה למעלה מעשרים אמה מארץ גם