באר היטב (עה"ת) שכב

למימרא מהו דתימא הואיל ולגוואי עבידי ולבראי לא עבידי אימא לא קמ"ל (שם י"ט א') רבה ורב יוסף אמרי תרווייהו הכא בקנים היוצאין לפנים מן הסוכה ומשכא ואזלא חד דופן בהדייהו מ"ד הא לית בה הכשר סוכה קמ"ל (שם) ופירש"י בטעם הכשר זה משום דמין סוכה היא דהוה כשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח דלא ממשכא עד הרביעית וכשרה והא דס"ד לפסול בזה כתב הרא"ש כמו שביאר הט"ז דהיינו אף שעשה המחיצה הקצרה יותר משבעה טפחים שהיא הכשר סוכה דסד"א כיון שעשה השלישית יותר משיעור משך סוכה שדי בכך לפי כל החומרות הנ"ל בתלתא לישני דרבא א"כ גלי דעתיה דהסוכה שלו נגמרת בסוף הדופן הקצר קמ"ל ולפי ענ"ד נ"ל דכשהסכך נעשה בשטח מרובע ע"פ כולה כנגד דופן הארוכה וודאי כשרה בפשיטות והכא מיירי שסיכך בשלימות רק נגד דופן הקצרה ואצל דופן הארוכה יוצאים קני הסיכוך בתמונת מרובע כזה $ציור בספר$ דבזה יש סברא טפי לפסול וכ"ש כשאין שם מסוכך שבעה טפחים על שבעה טפחים דיש לפסול וקמ"ל דכשרה וכן נראה להדיא כוונת רש"י בד"ה מהו דתימא ע"ש וכן נראה מלשון הש"ס ע"ש נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים אעפ"י שלא הכניס בתוכה אלא ג"ט פסולה ה"ד כו' כגון דאנחה אפומא דמטללתא דעייל תלתא לגו ואפיק חד לבר דה"ל פסל היוצא מן הסוכה וכל פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה (שם י"ד ב') וצ"ל לפי ענ"ד דאיירי דמשכא חד דופן בהדי כל הרוחב ד' טפחים של הנסר רק דלפנים לדופן הקצרה לא נכנס ממנו רק ג"ט ולפי מ"ש מקודם צ"ל דהיינו כשהנסר היה ארכו פחות מז"ט ועכ"פ לא היה מגיע עד כנגד דופן הקצרה וע"ש רש"י ועי' ק"נ שעל הרא"ש בפ"ק דסוכה חות קל"ה רבה בב"ח אר"י לא נצרכה אלא לסוכה שריבה צלתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצלתה מ"ד תפסל בהך פורתא קמ"ל ומאי יוצא יוצא מהכשר סוכה (שם י"ט א') תפסל בהך פורתא קמ"ל כתב הרא"ש דהיינו כשע"י צירוף כל חמתה של כל הסוכה תהיה חמתה מרובה על צלתה של כל הסוכה דה"א לפסול כולה קמ"ל ומשמע דאף במקום שחמתה מרובה מצלתה כשרה והר"ן כתב דכשיש שם במקום שחמתה מרובה מצלתה שבעה טפחים על שבעה טפחים אין ישנים תחתיו מיהו להמותר אין דינו כאויר לפסול הכל רב אושעיא אומר לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה מתקיף לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר ואויר פחות מג"ט בסוכה קטנה מי פסיל א"ל ר' אבא זה מצטרף וישנים תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו (שם) ומי איכא מידי דאצטרופי מצטרף והוא עצמו אינו כשר הר"י ב"א אין טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה (שם) לא יהא אלא אויר פי' דהא אויר חמיר מסכך פסול שפוסל בג"ט ומ"מ פחות מג"ט איני פוסל וא"כ פשיטא ומאי קמ"ל זה מצטרף וישנים תחתיו פירש"י סכך פסול פחות מג"ט ישנים תחתיו ופשוט דהיינו פחות מג"ט על ג"ט וצ"ע ביש שם ג"ט על ג"ט בתמונת עיגול ואין בו כדי לרבע בו ג"ט על ג"ט אויר פחות מג"ט אין ישנים תחתיו וכן הביאו התוס' מהירושלמי ודלא כמו"ש התוס' שם קודם להפוך הגי' שלפנינו וכן נראה להדיא מלשון פסל כו' נידון כסוכה דהיינו שאף הוא עצמו כשר ולפי"ז הא דאמר בסוכה קטנה היינו לרבותא דגם מצטרף להשלים שיעור סוכה:

הערות א) סכך פסול ג"ט ויותר עד ד"ע בסוכה גדולה דעת הראב"ד הובא בר"ן ודעת הריטב"א והריא"ז בשה"ג דאף דאינו פסול מ"מ אין ישנים תחתיו ורק בפחות מג"ט הוא דישנים תחתיו בין בסוכה קטנה בין בסוכה גדולה ופסק הש"ע כהתוס' י"ד ב' ד"ה מודה ר"מ והרז"ה והרא"ש דכללא הוא בסכך פסול דכל כמה דאינו פוסל ישנים תחתיו והלכך בסוכה גדולה בפחות מד"ט ישנים תחתיו וכן הסכים הגר"א ב) הא דאויר פחות מג"ט אין ישנים תחתיו כתב הר"ן דהיינו שהולך ע"פ כולה או שיכול לעמוד שם ראשו ורובו אבל בלא"ה אין לך סוכה כשרה מזו שיש לה נקבים קטנים שכוכבי חמה נראין בה כנ"ל ועי' מזה שו"ע א"ח סי' תרל"ב סכך פסול פחות מארבעה ואויר פחות משלשה אין מצטרפין זה עם זה (שם י"ז א') ע"ש ונראה דאף בכה"ג אם הסכך פסול הוא פחות מד"ט ישנים תחתיו וכתבו התוס' שם דיש להסתפק בשיש שם סכך פסול בשני מקומות פחות פחות מד"ט ואין מפסיק ביניהם אלא אויר פחות מג"ט אי מצטרפי שני המקומות לד' טפחים משום דפחות מג"ט כלבוד דמי ועי' תוס' י"ז א' ד"ה אלו איכא סכך פסול וכבר כתבתי דג"ט דאויר היינו ג"ט על ג"ט וכן ד' טפחים דסכך פסול היינו ד"ט על ד"ט תקרה שאין עליה מעזיבה ר' יהודה אומר בש"א מפקפק ונוטל אחת מבינתים ובה"א מפקפק או נוטל אחת מבינתים רמ"א נוטל אחת מבינתים ואינו מפקפק (שם ט"ו א') במשנה הא דקתני שאין עליה מעזיבה כתב הר"ן דביש עליה מעזיבה הא וודאי דלא מהני פקפוק דהא המעזיבה ה"ל סכך פסול ומבטל לסכך כשר שתחתיו והנה כבר נתבאר לעיל דתקרה שאין עליה מעזיבה אינה פסולה לסוכה מה"ת אף בלא שום תיקון רק משום דינא דתעשה ולא מן העשוי ומבואר בגמ' שם דלפסול זה מהני מפקפק או נוטל אחת מבינתים וכדבעינן למימר קמן וטעמייהו דב"ש לר' יהודה משום גזרת תקרה וה"ק ב"ש אעפ"י שמפקפק אי נוטל אחת מבינתים אין אי לא לא וכשנוטל אחת מבינתים א"צ לפקפק ובביאור טעמייהו דב"ה מפרשינן שם בגמ' דלרב דאמר כמוש"ל דר"י לית ליה גזרת תקרה א"כ טעמיה דב"ה בזה דלית להו גזרת תקרה דר' יהודה לעיל כב"ה אבל לשמואל דס"ל כמוש"ל דאף ר' יהודה ס"ל גזרת תקרה מפרשינן שם בגמ' דפלוגתייהו דב"ש וב"ה בביטולי תקרה דב"ה סברי בטלה בהכי ותו ליכא למגזר מידי וב"ש סברי לא בטלה בהכי ויש גורסין בתיקוני תקרה קמיפלגי הובא ברשב"א ורמב"ן רמ"א נוטל אחת מבינתים כו' אבל פקפוק לא מהני דר"מ ס"ל גזרת תקרה וס"ל דלא בטלה בהכי וס"ל דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ובביאור הענין הא דאמרינן דמ"ס בטלה בהכי ול"ח לגזרת תקרה והא דמהני נוטל אחת מבינתים לכו"ע שיטה א) היא שיטת