באר היטב (עה"ת) שכא

ט"ו א') במשנה שפודין וארוכות המטה מקבלין טומאה ופסולין לסכך כנ"ל לימא תהוי תיובתא דר"ה בריה דר"י דאתמר פרוץ כעומד רפ"א מותר ורב הונא ברי' דרי"א אסור אמר לך רב הונא מאי כמותן בנכנס ויוצא והא אפשר לצמצם א"ר אמי במעדיף רבא אמר אפילו תימא בשאין מעדיף אם היו נתונים שתי נותן ערב ערב נותן שתי (שם) לימא תהוי תיובתא דר"ה בריה דר"י כו' הקשו הראשונים ולר"פ מי ניחא הא ע"כ לא מכשיר בשוין רק בשוין למטה דלפיכך למעלה הכשר מרובה כנ"ל בחמתה כצלתה ונ"ל כמו"ש הר"ן ז"ל ביתר ביאור דרק בסכך ואויר הוא דבעינן שיהיה למעלה הסכך מרובה משום דאל"כ יהיה למטה חמתה מרובה אבל בסכך כשר ופסול בשוין למעלה כשר לר"פ דאי בתר למעלה אזלת הרי שניהם שוין ואי בתר למטה אזלת ג"כ שניהם שוים דכמו די"ל שאם תסלק הפסול תהא חמתה מרובה מצלתה וא"כ ע"י הפסול הוה צלתה מרובה מחמתה כ"כ יש לומר אם תסלק הכשר תהא חמתה מרובה מצלתה ע"י הפסול ונמצא שע"י הכשר הוה צלתה מרובה מחמתה וא"ת אכתי אמאי כשרה לר"פ נחשוב להפסול כעומד ותהיה פסולה כמו בחצי קנה פגום דנראה דאסיר לר"פ כמו למ"ד מחצה על מחצה כרוב (חולין כ"ט א') וצ"ל דשאני התם דהפגימה שולטת על כל הבע"ח להטריפו ולכך אנו דנין על המטריף אם הוא כרוב משא"כ בזה דאין הפסול שולט כלום על הסכך הכשר דהיינו על הסוכה כולה לפוסלה והלכך אנו דנין על המכשיר אם הוא כרוב דהרי הסכך כשר שולט על הסוכה כולה להכשירה מאי כמותן בנכנס ויוצא פי' שהסכך הכשר נכנס ויוצא בנקל דבכה"ג ה"ל רוב לגבי הפסול והא אפשר לצמצם פי' רש"י לפי גירסא זו דחוק מאד והעיקר כגירסת התוס' והא א"א לצמצם פי' שא"א שימלא כל החלל ואין כאן סכך כשר אפילו מחצה א"ר אמי במעדיף פי' שמעדיף מהסכך על השפודין ועי"ז מתמלא כל החלל ואיכא מחנה על מחצה אם היו נתונים שתי כו' פי' דבכה"ג אפשר לצמצם ולמלא כל החלל כולו בסכך כשר וע"ש בתוס' אמר רבה אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקא אמרי אויר פוסל בשלשה טפחים סכך פסול פוסל בארבעה טפחים (שם י"ז א') פי' אויר פוסל כל הסוכה בג' טפחים בין באמצע בין מן הצד סכך פסול פוסל כל הסוכה בד"ט באמצע (תוס' שם) דהא מן הצד אמרינן דופן עקומה עד ד' אמות:

הערות א) הא דסכך פסול פוסל בד' טפחים כתב הייני רק בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד פוסל בג"ט (שם י"ז ב') ופשוט הוא דסוכה גדולה היינו שנשאר סוכה קטנה לבד הסכך הפסול אבל באייר אין חילוק ואף בסיכה קטנה אינו פוסל בפחות מג"ט כדלהלן (שם י"ט א') ע"ש ב) כשיש אצל הדופן סכך כשר כמה שהוא ואח"כ סכך פסול ד"ט ויותר עד שהסכך פסיל נשלם בפחות מד"א לכותל אמרינן דופן עקומה להכשיר מה שבאמצע כדמוכח להדיא (שם י"ח א') ומ"מ הסכך כשר שאצל הדופן אף שאנו חושבין אותו לדופן עקומה לגבי מה שבאמצע מ"מ לגבי' דנפשיה הוה סכך כשר כ"פ האחרונים בש"ע א"ח סי' תרנ"ב ע"ש ג) הא דאויר וסכך פסול פוסלין כל הסוכה האי כדיני' והאי כדיני' היינו שמבטל תורת דופן מהדופן או דפנות שזה האויר או הסכך פסול מפסיק ביניהם לאמצע הסיכה ואין נפסל מהסוכה רק ע"י ביטול הדפנות ולא יותר דרך משל ששלש דפנותיה הן דרום מזרח צפון והפסול או האויר הוא מדופן דרום עד לדופן צפון הרי מה שלצד מזרח כשר כשיש שם שיעור סוכה שהרי יש שם שלש דפנות ומה שלצד מערב פסול דאין שם רק שתי דפנות ואם יש ד"ט על ד"ט סכך פסול או ג"ט על ג' טפחים אויר באמצע הסוכה ויש לכל צד שבעה טפחים הכל כשר בזולת מקום הפסול ויתבאר בציור זה $ציור בספר$ מקום א' ב' ג' כשר כנ"ל לפני זה מקום ד' ו' כשר שהרי יש לו שתי דפנות דעריבין היינו דרום ומזרח ושלישית טפח היינו צפין שכנגד מקום ג' וכן מקום ה' ח' כשר על דרך זה מקים ד' ג"כ כשר שהרי יש לו שתי דפנות זו נגד זו ובשלישית יש לו לצד מזרח שבעה טפחים דופן לכל צד ועי' תוס' שם דאף שאין שיעור סוכה מכ"א מהצדדים גם כן יש לומר שהכשר שמשני הצדדים של הפסול מצטרפין לשיעור סוכה קטנה ואיך הפסול חוצץ ביניהם מכ"ז עי' תוס' שם וש"ע א"ח ד) הא דפחות מג"ט אויר ופחות מד"ט סכך פסול אינו פוסל היינו למותר הסוכה כנ"ל ודיניו לענין הוא עצמו נישן תחתיו יתבאר בסמוך בסורא אמרי לה להא שמעתתא בהאי לישנא פי' כנ"ל בנהרדעא מתני א"ר יהודה אמר שמואל סכך פסול באמצע פוסל בארבעה מן הצד פוסל בד' אמות ורב אמר בין באמצע בין מן הצד בד' אמות (שם ב') ולפי"ז הא דמן הצד כשר בפחות מד' אמות לאו היינו משום דופן עקומה דהא באמצע ג"כ כשר בפחות מד' אמות ולענין אי ישנים תחתיו לרב בשיש בו ד' טפחים עמש"ל בענין תקרה שאין עליה מעזיבה אמר ר' אבא אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן י"ח בפסח מביאין את הטומאה ואין חוצצין בפני הטומאה ופוסלין בסוכה משום אויר מ"ט כיון דלכי יבשי פרכי ינפני כמאן דליתנייהו דמו (שם י"ג ב') מהא דלא חשיב להו כסכך פסול משום דמקבלין טומאת אוכלין אין להוכיח דבאמת אין מקבלין טומאה דנ"ח אוכלין דיש לומר דקמ"ל דיש להם חומרא דאויר לפסול בג"ט בין באמצע בין מן הצד ומהא דאין חוצצין בפני הטומאה אין להוכיח דמק"ט אוכלין דיש לומר דהיינו מדרבנן ואף בלא הוכשרו ועי' תוס' שם. תני פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ושם י"ט א') פי' פסל היינו סכך כשר ע"ש פסולת גורן ויקב מלשון הכתוב באספך מגרנך ומיקבך (שם י"ב א') מאי פסל היוצא מן הסוכה אמר עולא קניה היוצאין לאחורי סוכה והא בעינן שלש דפנות בדאיכא והא בעינן הכשר סוכה בדאיכא והא בעינן צלתה מרובה מחמתה בדאיכא א"ה מאי