באר היטב (עה"ת) שכ

כשהשלים אח"כ עד עשרה טפחים בגובה והייני טעמא דמכשרינן בבנה בה אצטבא בגבוהה למעלה מעשרים ובחקק בה בפחותה מעשרה טפחים כמו שנתבאר לעיל וליכא בזה משום תעשה ולא מן העשוי וכתבו הפוסקים דהיינו בעשה בתחילה לשם צל וברא"ש הביא דאם הרחיב או האריך בשטח מה שהוסיף בשטח פסול ואם הרחיב משני צדדין ד"א הכל פסול דבד' אמות הא לא אמרינן דופן עקומה ולפי"ז הא דנקט במשך שבעה לאו היינו משום דא"צ יותר מזה להכשיר המותר אלא משום דבבציר מהכי דהיינו שיעור סוכה קטנה לא סגי סיכך במחובר לקרקע וקצץ אח"כ כשרה (שם י"א א') במשנה בשינוי לשון וכפירש"י שם ומייתינן עלה שם פלוגתא דרב ושמואל דשמואל ס"ל קציצתן זו היא עשייתן ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי ורב ס"ל דצריך לנענע ע"ש תניא תעשה ולא מן העשוי מכאן אמרו הדלה עלי' את הגפן כו' וסיכך ע"ג פסולה ה"ד אי בשלא קצצן מאי איריא משום תעשה ולא מן העשוי תיפוק לי' דמחוברין נינהו אלא בשקצצן וקתני פסולה וש"מ דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ותיובתא דרב אמר לך רב הכא במאי עסקינן דשלפינהו שלופי דלא מנכרא עשייה דידהו (סוכה י"א ב') הדלה עליה כו' נ"ע כהמפרשים דהיינו שעשאו להגפן סכך על הסוכה ויתבאר להלן דשלפינהו שלופי כו' לפו"ר נראה דהפי' הוא דפסול מדרבנן משום מחובר כיון דלא מנכרא עשייה דידהו והקשו בתוס' דהא קתני משום תעשה ולא מן העשוי ותירצו דמיירי שנפשח ומעורה בקליפה וא"י לחיות דהוה לה תלוש עי' (עוקצין פ"ג מ"ח) אלא כיון דמ"מ לא נקצץ לגמרי ל"ה עשי' וצ"ע אי היינו מה"ת או רק מדרבנן:

הערות א) הקדים הסכך לדפנות יש פוסלין משום תעשה ולא מן העשוי עי' ש"ע א"ח ס"ס תרל"ה. ב) עשה סוכה תחת הבית והסיר אח"כ התקרה של הבית פסקו בש"ע א"ח סי' תרכ"ו ס"ב דכשרה כיון דלא היה הפסול בגוף הסכך מה"ת מותר לסכך בנסרים אף שיש ברחבן ארבעה טפחים ומניח שטחן לשטח הסוכה כיון שאינו קובע אותם לשם תקרה קבועה כמו שמתבאר להדיא מהסוגיא דסוכה י"ד א' ע"ש ומבואר (סוכה ט"ו א') דתקרה קבועה לכל השנה אינה פסולה לסוכה רק משום תעשה ולא מן העשוי כפירש"י שם וקשה לפי ענ"ד דא"כ למה לי דרשא דתעשה ולא מן העשוי הא בלא"ה מוכרח לומר כן דאל"כ סוכה שחייבה תורה מה היא וצריך לומר דבלא דינא דתעשה ולא מן העשוי ליכא חיוב סוכה רק לענין זה שלא יאכל ויישן באויר או בבית שמקורה בדבר שאין מסככין בו או שיש עליו מעזיבה דהעפר שהוא סכך פסול מבטל לנסרי התקרה ולענין דינא דרבנן איתא שם במשנה מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ור"מ אוסר ובגמ' שם איתא אמר רב מחלוקת בנסרים שיש בהן ארבעה טפחים דר"מ אית לי' גזירת תקרה ור"י לית ליה גזירת תקרה אבל בנסרים שאין בהם ארבעה ד"ה כשרה והחילוק שבין רחבים ארבעה טפחים לאין רחבים ד"ט פירש"י ותוס' משום דסתם תקרה עשוי' מנסרים רחבים ד' ולשיטת הרשב"א בענין תקרה שאין עליה מעזיבה שיתבאר להלן צ"ל דד' טפחים כיון דה"ל שיעור מקום חשוב וגם אין עשויין כ"כ לסיכוך יש לגזור בהו טפי כמו שיתבאר ועי' רשב"א שם ושמואל אמר בשאין בהם ארבעה מחלוקת אבל יש בהם ארבעה ד"ה פסולה משום גזירת תקרה אין בהם ארבעה ואפילו פחות משלשה קנים בעלמא נינהו אר"פ כו' כי פליגי משלשה ועד ארבעה מ"ס כיון דליתנייהו שיעור מקום לא גזרינן ומ"ס כיון דנפקי להו מתורת לבוד גזרינן . אתמר הפכן על צדיהן פי' נסרים שיש בהם ד"ט ברחבן והניח עוביין לשטח הסוכה ר"ה אמר פסולה ור"ח ורבר"ה אמרו כשרה (שם ב') וטעמא דר"ה דפוסל משום דנעשו כשפודין של מתכת (שם) והיינו הכל מדרבנן המעובה כמין בית אעפ"י שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה (שם כ"ב א') במשנה אין כוכבי חמה נראין מתוכה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין (שם ב') התוס' ריש מס' סוכה ד"ה כי עביד לה ד"ק כו' הוכיחו ממתניתין דריש מס' תענית דתני שם שהגשמים סימן קללה בחג דמ"מ אם אין הגשמים יורדין לתוכה פסולה דה"ל דירת קבע ואע"ג דבדפנות איתא שם דכי עביד להו דירת קבע כשרה מ"מ בסכך אינו כן ולפי ענ"ד י"ל דהא דגשמים סימן קללה היינו משום דמ"מ סתם סוכה הגשמים יורדין לתוכה כיון שאין עליה מעזיבה סוכה המדובללת ושצלתה מרובה מחמתה כשרה (שם כ"ב א') במשנה מאי מדובללת אמר רב סוכה עניה פירש"י סיכוך קליש ובלתי רצוף ושמואל אמר קנה עולה וקנה יורד רב תני חדא ושמואל תני תרתי רב תני חדא סוכה מדובללת מאי מדובללת מדולדלת שצלתה מרובה מחמתה כשרה ושמואל תני תרתי סוכה מדובללת מאי מדובללת מבולבלת כשרה ושצלתה מרובה מחמתה כשרה קנה עולה וקנה יורד אמר אביי ל"ש אלא שאין בין זה לזה ג"ט אבל יש בין זה לזה ג"ט פסולה (שם) פירש"י דאיירי שעי"ז שאינם מונחים ביחד חמתה מרובה מצלתה ומשום זה פסולה כשיש בין זל"ז ג"ט אבל בשאין בין זל"ז ג"ט לא מפסל בכה"ג משום חמתה מרובה מצלתה ודוחק והתוס' כתבו דכיון דליכא בהו דינא דלבוד לא מצטרף סכך דלמטה לשלמעלה וכיון דאין צלתה מרובה מחמתה רק ע"י שניהם פסולה אמר רבא אפילו יש בין זה לזה ג"ט נמי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח פי' שאין בקנים העליונים רוחב טפח במקום אחד אבל יש בגגה טפח כשרה דאמרינן חבוט רמי כו' אבל בדליכא רוחב טפח לא אמרינן חבוט רמי (שם) שצלתה מרובה מחמתה כשרה הא כי הדדי פסולה והא תנן ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הא כי הדדי כשרה ל"ק כאן מלמעלה כאן מלמטה אר"פ היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתתא (שם) פירש"י וכנ"ע דמתניתין דכי הדדי פסולה איירי למעלה במקום הסכך דכשהאויר והסכך שוים פסולה דבכה"ג למטה חמתה מרובה מצלתה ומתניתין קמייתא דבשוין כשרה היינו למטה בארץ דבכה"ג ודאי למעלה הסיכוך מרובה על האויר ועי' תוס' המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהם כמותן כשרה (שם