באר היטב (עה"ת) שיט

נעשה צלתה מרובה מחמתה אמר רבא מפרזקא סוכה דליחיד היא לא מדכר פירש"י אם יחסר הסכך דלמטה מבוי דלרבים הוא מדכרי אהדדי פירש"י אם יתקלקל מהקורה לצד משה רבינא אמר סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו בי' רבנן רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתתא דרבה אפכא אמר רבא במבוי פסול בסוכה כשרה מ"ש סוכה דכשרה כו' אמר רבא מפרזקא סוכה דליחיד היא רמי אנפשי' ומדכר מבוי דלרבים הוא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרה דבי שותפי נא חמימא ולא קרירא מאי הוה עלה רבה בר רב עולא אמר זו"ז פסול רבא אמר זו"ז כשר ומבואר מכל זה דמה"ת סוכה כשרה בכה"ג לכו"ע ובביאור זה הובא בתוס' שם פי' א) דאיירי דע"י הקלישה גרידא תהא צלתה מרובה מחמתה ורק דע"י הקלישה ישלוט הרוח על המותר ויפזרו ותהי' חמתה מרובה מצלתה דאל"כ וודאי פסולה מה"ת דסכך שלמעלה מכ' ה"ל סכך פסול ואינו מצטרף לסכך כשר להשלים שיעורו וידובר עוד להלן בדיני הסכך פי' ב) דאיירי פשוט דע"י הקלישה גרידא תהא חמתה מרובה מצלתה ומ"מ מצטרף הסכך דלמעלה מכ' לדלמטה וידובר להלן היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך כ' אמה אם צלתן מרובה מחמתן כשרה ואם לאו פסולה (סוכה ד' א') ומה שקשה מכאן לפי' הא' שבתוס' דעירובין שם לל"ק דשם ע"ש תוס' ולפי ענ"ד נ"ל דצ"ל דבאמת היינו רק ללישנא בתרא דשם וכרבא שם דמכשיר ומה שקשה מכאן לפי' הב' שבתוס' דעירובין שם ללישנא בתרא ולרבא דשם ואין לומר דהיינו לפי"ז כל"ק דעירובין דבמס' סוכה שם מוכת להדיא כמו שיתבאר אח"ז דרבא מודה בהא דהוצין נ"ל דצ"ל דבהוצין יש להחמיר יותר מכיון שכל עיקר קיומן בסוכה הוא רק ע"י הסכך דלמעלה מעשרים היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתן מרובה מצלתן כשרה א"ל רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה (סוכה ד' א') היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעשה בכרים וכסתות נא הוה מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם תבן ובטלו הוה מיעוט וכ"ש עפר ובטלו תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן (סוכה ג' ב' ד' א') ע"ש תוס' היתה גבוהה מכ' אמה ובנה בה אצטבא כנגד דופן אמצעי ע"פ כולה ויש בה הכשר סוכה כשרה והסכמת הפוסקים דאף מן האצטבא ולהלאה כשר מן הצד אם יש משפת אצטבא לכותל ד' אמות פסולה פחות מד"א כשרה (סוכה ד' א') וקמ"ל דאמרינן דופן עקומה אף בכה"ג דלא חזיא לדופן שם בקצת אריכות וכתבו הפוסקים דאין ההכשר בזה רק על האצטבא דכיון דההכשר הוא משום דופן עקומה הדין כמו בסכך פסול דאין ישנים תחתיו כמו שיתבאר בנה אצטבא באמצעיתה אם יש משפת אצטבא ולדופן ד' אמות לכל רוח ורוח פסולה פחות מד"א כשרה (שם) וקמ"ל דאמרינן דופן עקומה לכל רוח ורוח. היתה פחותה מי"ט וחקק בה כדי להשלימה לעשרה טפחים אם יש משפת חקק ולכותל ג"ט פסולה פחות מכאן כשרה מ"ש התם דאמרת פחות מד"א ומ"ש הכא דאמרת פחות מג"ט התם דאיתא לדופן פחות מד"א סני הכא לשוויא לדופן פחות מג"ט אין אי לא לא ועי' ט"ז ס"ק ח' מנידון מה שחוץ נחקק היתה גבוהה מכ' אמה ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים ויש בו הכשר סוכה, סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא (סוכה ד' א' ב') והא דלעיל באצטבא לא הזכירו מנידון גוד אסיק משום דשם איירי בשאין האצטבא גבוהה עשרה טפחים ונחלקו הפוסקים בגבוהה י' דהכא הא דפסולה לרבא אי היינו אף בדליכא ד' אמות להכתלים משום דגבוה י' ה"נ רשות בפ"ע ולא אמרינן דופן עקומה בכה"ג כיון שהדפנות לרשות אחר עשויין או דהכא ג"כ לא איירי רק בשיש ד' אמות מהעמוד להדפנות הרחיק את הסיכוך מן הדפנות פי' לצד פנים שלשה טפחים פסולה (סוכה י"ז א') במשנה וידובר להלן כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו וכ"ד שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו (סוכה י"א א') במשנה ומשמע בגמ' שם להדיא דאוכלין שלא הוכשרו ג"כ פסולין דדוקא דומיא דחד וחגיגה בעינן ע"ש ר' יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעת מינים שבלולב (סוכה נ"ו ב') וע"ש תוס' דמודה ר"י דאין מסככין בדבר המקבל טומאה אין מסככין במחובר לקרקע (משנה שם י"א א') בשינוי לשוך וע"ש ב' סוכה ישנה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין איזו סוכה ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה (סוכה ט' א') במשנה טעמי' דב"ש דבעינן סוכה עשוי' לשם חג (שם בגמ') ושלשים יום קודם לחג דכשרה היינו משום דבסתמא דמלתא לשם חג עשאה תני צריך לחדש בה דבר חבריא אמרין טפח ר' יוסי אומר כ"ש ומ"ד כ"ש ובלבד שתהא ע"פ כולה ירושלמי הובא בתוס' ודעת כל המפרשים דהיינו אף לב"ה ולפי"ז הא דעשאה מתחילת השנה כשרה אף לב"ה אצטריך דבזה ח"צ נחדש בה דבר (תוס' שם ונראה פשוט דאף לב"ש אין קפידא רק בסכך ולא בדפנות ת"ר סוכת עובדי כוכבים נשים בהמה כותים רועים בורגנין קייצים שומרי פירות כשרה וסי' גנב"ך רבק"ש (שם ח' ב') בשינוי לשון ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה מאי כהלכתה א"ר חסדא והוא שעשאה לצל והפוסקים לא הביאו בזה דינא דצריך לחדש בה דבר וצ"ע לפי ענ"ד מאי עדיפותא דהני מסוכה ישנה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה שם ט"ו א') במשנה והיינו משום תעשה ולא מן העשוי (שם י"ב א') דהסכך הנשאר למעלה אינו נעשה כלל לצל ופשוט הוא אצל כל הפוסקים דתעשה ולא מן העשוי היינו רק בסכך ולא בדפנות ואי מהני בזה נענוע לשם סכך לסוכה ע"ש י"ב א' ב' ורש"י שם ד"ה אמר לך ר"י ומש"ל בענין תקרה שאין עלי' מעזיבה היה שם חלל טפח במשך שבעה ה"ז סוכה (שם ט"ז א') פי' חלל גבוה טפח במשך שבעה על שבעה כשרה