באר היטב (עה"ת) לב

או קלושי מקליש וכתבו התוס' דלפירש"י הא דתנן הקומץ והלבונה מעכבין זא"ז היינו לענין הבאה וקמיצה וכתבו שם דמ"מ דבר תימא הוא ולכך כתבו דוודאי אינו מתיר לאכילה אלא דאי משרי שרי פלגא אידך פלגא באיסורי' קאי ולקי עליה ואי מקליש קליש לא לקי עלי' ודבריהם צ"ע ע"פ מ"ש מקודם דליכא בזה רק לאו הבא מכלל עשה דל"ה רק עשה מיהו דעת התוס' והרמב"ם דלוקה אף בזבחים כנ"ל אליבא דמאן אי אליבא דר"מ דאמר מפגלין בחצי המתיר משרי שרי אי אליבא דרבנן דאין מפגלין בחצי המתיר לא משרי שרי ולא קלושי מקליש אלא אליבא דר"א דאמר הקומץ והלבונה שהקטיר אחד מהן בחוץ פטור ר"א כרבנן ס"ל דאין מפגלין בהדי המתיר אלא אליבא דרבנן דר"א כו' תיקו שירי מנחה לוקה על חימוצן כדלהלן פרשה ו' פסוק י' וכשאופה אותן נראה דצריך שיפה ובעיטה למ"ד דבחלות שופה ובועט (מנחות ע"ו א') כמוש"ל בפסוק א' מיהו עשר ופתיתה נ"ל דלא בעינן ואע"ג דתני (שם) לבתר דינא דשיפה ובעיטה כל המנחות באות עשר עשר נ"ל דלשון באות היינו באות לשם הקטרה ושאני מלשון טעונות מיהו הלח"מ והמ"ל בפ' י"ג מהל' מעה"ק נשאו ונתנו בזה הרבה ע"פ לשון הרמב"ם

(ד) מאפה תנור סלת חלות מצות גו' שיעור האפיה כל שפורסין אותה ואין חוטין נמשכין ממנה (פסחים ל"ז ב') ע"ש לא יביאנה מאפה כופח ר' יהודה אומר מביא אבל לא מאפה רעפים ולא מאפה יורות הערבים (מנחות ס"ג א') כל המנחות באות עשר עשר חוץ מלה"פ וחביתי כ"ג שבאות י"ב דברי ר"י רמ"א כולם באות י"ב חוץ מחלות תודה ונזירות שבאות עשר עשר (מנחות ע"ו א') כל המנחות פירש"י חלות או רקיקין ונראה דה"ה במחבת ומרחשת דהא חביתי כ"ג ג"כ מקרי חלות מאפה מחבת ומרחשת שריבה בחלות או מיעט כשרות (שם בגמ') מאפה שאפה חלה אחת פלוגתא דאמוראי (שם ב') ומשמע דה"ה במחבת ומרחשת

שם בלולות בשמן פלוגתא דתנאי (מנחות ע"ד ב' ע"ה א') רבי אומר חלות בוללן לאחר שפותחן כמו שיתבאר וחכ"א סולת בוללן ואע"ג דפלוגתייהו (שם) במחבת מדבעי שם יציקה מ"מ לענין זה שוה המאפה למחבת מדמייתי (שם) מחלות תודה דה"ל מאפה מתן שמן לשם יציקה ליכא במאפה (שם ע"ה א') מתן שמן בכלי מקודם כמו במחבת ומרחשת (רש"י שם ע"ד ב') במשנה והתוס' (שם ע"ה א') ד"ה מה להלן פשיטא להו דצריכין והיינו מתן שמן בכלי קודם נתינת הסולת כמו במחבת ומרחשת (שם ע"ה א') אליבא דכ"ע מיהו התוס' (שם נ"ה א') ד"ה כל המנחות נלושות בפושרין פשיטא להו דליכא בהו מתן שמן בכלי מקודם וכן נראה עיקר לפיענ"ד (כמוש' צ"ו א') ד"ה כל המנחות ע"ש פשוט דמאפה טעונה קידוש בכלי כמו מנחת סולת וחביתין ואימתי מתקדשת בזה יש לבאר א) למ"ד חלות בוללן למ"ד תנור אינו מקדש אף בשתי הלחם דלא בעי שמן ולבונה (שם צ"ה ב') וכ"ש עשרון דאינו מקדש כדאיתא שם לפי' מ"ש דא"צ מתן שמן בכלי וכן לר"ח דס"ל אין קדושין זה בלא זה כמוש"ל במנחת סולת אין בהן קדושת כלי עד שפותתן דאז מקדש הכל ביחד כמו במנחת סולת ב) למ"ד דקדושין זה בלא זה איכא קידוש בכלי בעשרון למ"ד עשרון מקדש (שם נ"ז ב') ובתנור למ"ד תנור מקדש ולא עשרון (שם צ"ה ב') ובעת נתינת השמן לבלילה למ"ד סולת בוללן אף למ"ד דעשרון ותנור אינו מקדש ג) למ"ד דאין קדושין זה בלא זה למ"ד סולת בוללן נ"ל דוודאי צריך לקדשה כשהיא סולת כמו שהדין במחבת ומרחשת (שם ע"ה א') ע"ש וכמו במנחת חביתי כ"ג דמוכח (שם ח' א') דמקדשה סולת וכמו שכתבו התוס' (שם) וצ"ע בתוס' שם שלא הזכירו שצריך ליתן ג"כ הלבונה להביסא לר"ח דאין קדושין זה בלא זה וכן נראה (פסחים ל"ו א') דעכ"פ למ"ד סולת בוללן נעשות בפנים ד) למ"ד תנור מקדש בשתי הלחם דלא בעי שמן ולבונה למ"ד חלות בוללן אם צריך לקדשה כשהיא סולת עמ"ש (מנחות צ"ו א') בגמרא בדין הלישה והעריכה ואפיה אם היא בפנים בעזרה או בחוץ כשנתקדשה בכלי קודם לישה ועריכה כנ"ל וודאי בעי פנים לכתחלה כמו"ש התוס' (מנחות ט' א') ולמ"ד תנור מקדש דה"ל מעשה כלי נראה דוודאי דאפיה בפנים מעכבת ממתניתין (דמנחות צ"ו א') ע"ש והאפיה בתנור של קודש (שם) והתנור היה של מתכות (זבחים צ"ו א') כשלא נתקדשה עד אחר האפיה פשוט דהכל בחוץ בזולת סברא דמקום זריזין כדבעינן למימר קמן כשמתקדשת באפיה למ"ד תנור מקדש נראה מהמשנה והגמ' (מנחות צ"ו א') דה"ל מעשיה בפנים וצריכה אפיה בפנים לעיכובא ולענין לישה ועריכה עי' (משנה וג' שם ומש"ש) כל המנחות נלושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו) מנחות נ"ה ול"ח) לחימוץ משום דנעשה במקדש דה"ל מקום זריזין כדאיתא (פסחים ל"ו א') וצ"ע לפיענ"ד אם הדין כן גם באופנים הנ"ל שמה"ד לישתן ועריכתן ואפייתן בחוץ די"ל דבכה"ג נלושין בצונן בחוץ וי"ל דמ"מ נלושות בפנים משום מקום זריזין ובפושרין ועי' (פסחים שם) רש"י ותוס' ומש"ש ומשמע דגם שירי מנחת סולת נלושין בפושרין אחר האפיה פותתה כמו שיתבאר בסמוך פסוק וא"ו (מנחות ע"ה א') ונותנם לתוך כלי שרת או לקדשה כשלא נתקדשה עדיין כנ"ל או משום דצריכה הגשה בכלי שרת כדאיתא (סוטה י"ד ב') ונותן עליה שמנה לשם בלילה למ"ד חלות בוללן ונותן עליה לבונתה ומביאה אצל הכהן והכהן מגישה למזבח כנ"ל ומסלק לבונתה לצד א' וקומץ כנ"ל וכמוש"ל בקמיצת מחבת ומרחשת ומקדש הקומץ בכלי שרת ומלקט את הלבונה ונותנה ע"ג ומעלהו בכלי שרת להקטירו ומולחו ונותנו ע"ג האישים כנ"ל

שם ורקיקי מצות משוחים בשמן. לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ר"ש מתיר מפני שהוא קרבן א' (שם ס"ג א') פותתן כדלהלן ובוללן וקומץ משניהם ואם עלה בידו מא' על שניהם יצא וכבר כתבתי בדין המאפה דגם הרקיקין צריכין להיות עשרה או י"ב לעשרון הרקיקין אין טעונות בלילה רק משיחה (מנחות ע"ד ב') והמשיחה לכו"ע אחר האפיה. כיצד מושחן מושחן כמין כ' יונית ושאר השמן נאכל לכהנים (שם ע"ד ב') ואית מ"ד דמושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן שבלוג (שם ע"ה א') ובמחצה רקיקין ומחלה חלות מחזיר המותר