באר היטב (עה"ת) שיח

אפילו טפח (סוכה ד' ב') ע"ש נעץ ד' קונדסין על שפת הגג וסיכך ע"ג מספקינן שם בגמ' אי כשרה משום גוד אסיק מחיצתא וכתבו התוס' דזה גרע מפי תקרה ע"ש ואמר רבא סיכך ע"ג פסי ביראות כשרה (סוכה ז' ב') והיינו בשבת ומשום מיגו כדמוכח בגמ' שם כל הדברים כשרין לדפנות (סוכה י"ב א') במשנה בשינוי לשון אמר ר' אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה (סוכה כ"ד ב') העושה סוכתו והאילנות דפנות לה כשרה (שם במשנה) ומקשינן עלה והא קא אזיל ואתי וה"ל אינה יכולה לעמוד ברוח מצוי' הכא במאי עסקינן בקשין והאיכא נופו דעביד לי' בהוצא בדפנא א"ה מאי למימרא מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאשתמושי באילן קמ"ל בביאור קושיא דנופו לדידן דקיי"ל דפנות כשרות אף בחמתן מרובה מצלתן צ"ל דהיינו כשאין בהעבים והקשים לבד כשיעור מחיצה שיש בין אחד לחבירו ג"ט ויותר מחיצה העומדת מאלי' הוה מחיצה (עירובין ט"ו א') במסקנא דסוגיא עשה בהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל ור' יהודה מכשיר שהיה רמ"א כ"ד שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה כו' ולא גולל לקבר (סוכה כ"ג א') ובעינן למימר שם בטעמי' דר"מ משום שמא תמות שמא תברח ושמא רבע ולא יהיה בה גיבהה י"ט ומקשינן עלה (שם כ"ד ב') בין למ"ד שמא תמות בין למ"ד שמא תברח מדאורייתא מחיצה מעלייתא היא ורבנן הוא דגזרו אלא מעתה לר"מ תטמא משום גולל ומסקינן אלא אמר ר' אחא בר יעקב קסבר ר"מ כל מחיצה שעומדת ברוח אינה מחיצה איכא דאמרי א"ר אב"י קסבר ר"מ כל מחיצה שאינה עשוי' בידי אדם אינה מחיצה מאי בינייהו א"ב דאוקמה בנוד תפוח כו' (שם) וצ"ל דאינה עשויה בידי אדם לאו היינו מחיצה העומדת מאלי' דא"כ לימא איכא בינייהו מחיצה העומדת מאלי' אלא פי' שאינה עשוי' בידי אדם היינו שא"א שתעשה ע"י אדם כפירש"י שם ועי' גמ' בסוגיא דשם דמשמע דאף למ"ד חיישינן למיתה ומתה מ"מ מה"ת לא נתבטלה המחיצה מעיקרא מקמי שמתה ונתמעטה דאמרינן שם כיון דמייתא כווצא ולאו אדעתיה דמשמע הא אי הוה אדעתיה ומתקן שפיר דמי מיהו י"ל דבאמת היכא דיכול לתקן ויהיב דעתו דתהיה בהכשרה וודאי כשרה אבל אי לא יהיב דעתי' ונפסלה וישב בפסולה ה"ל פסולה גם מעיקרא מה"ת מיהו אין זה נראה המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוהה מן הארץ ג"ט פסולה מלמטה למעלה אם גבוהה עשרה טפחים כשרה ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים (סוכה ט"ז א') במשנה אם גבוהה עשרה טפחים כשרה פי' אף שאין המחיצות מגיעות לסכך כך מלמעלה למטה עשרה טפחים פי' אף שגבוהה מן הארץ הרבה דס"ל מחיצה תלוי' מתרת (שם בגמ') אמר ר"ח אמר אבימי מחצלת ארבעה טפחים ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד תלי לה באמצע פחות משלשה למטה ופחות מג' למעלה וכל פחות מג' כלבוד דמי פשיטא מ"ד חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן קמ"ל (סוכה ט"ז ב') ובסוכה גבוהה מחצלת שבעה ומשהו מתרת משום דופן. שם בשינוי לשין והיכן מעמידה כשמעמידה בפחות מג"ט סמוך לקרקע לכו"ע כשרה וכשמעמידה פחות מג"ט לסכך תלי בפלוגתא דר"י ורבנן במחיצה תלוי' אי מתרת בסוכה אי לא (שם) :

הערה . הא דאמרינן בכ"ד דבג"ט לא אמרינן לבוד היינו בפלוגתא דרשב"ג ס"ל דבפחות מד' טפחים אמרינן לבוד (עירובין ט' א' סוכה כ"ב א') הא דסוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה כנ"ל היינו מה"ת גמ' ריש סוכה ובטעמא דמלתא רבה אמר אמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות גו' עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא בה עינא ר' זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל גו' עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות א"ל אביי אלא מעתה העושה סוכה בעשתרות קרנים ה"נ דלא הוה סוכה א"ל התם דל ע"ק איכא צל סוכה הכא דל דפנות ליכא צל סוכה רבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת ארעי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת ארעי א"ל אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג ה"נ דלא הוה סוכה א"ל הכי קאמינא לך עד כ' אמה דאדם עושה דירתו דירת ארעי כי עביד לה דירת קבע נמי נפיק למעלה מכ' אמה דאדם עושה דירתו דירת קבע כי עביד לה דירת ארעי נמי לא נפיק (שם) ונידון מ"ש התוס' שם ד"ה כי עביד ליה כו' ידובר להלן כמאן אזלא הא דאמר ר' יאשי' אמר רב מחלוקת פי' מחלוקת דר' יהודה ורבנן בסוכה גבוהה למעלה מעשרים אמה בשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן כרבה דאמר משום דלא שלטא בה עינא וכיון דדפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בה עינא כמאן אזלא הא דאמר רב הונא אמר רב מחלוקת בשאין בה אלא ד"א על ד"א אבל יש בה יותר מד"א על ד"א אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה כמאן כר' זירא דאמר משום צל הוא וכיון דרויחא איכא צל סוכה כמאן אזלא הא דאמר רב חנן בר רבה אמר רב מחלוקת בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו אבל מחזקת יותר כו' אפילו למעלה מכ' אמה כשרה דלא כחד (שם ב' א' ב') בדיני הכשר מבוי בשבת ע"י קורה דבעינן ג"כ שלא יהיה למעלה מעשרים אמה איתא במס' (עירובין ג' א') מקצת קורה בתוך כ' ומקצת קורה למעלה מכ' מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים אמר רבה במבוי כשר בסוכה פסולה מ"ש מבוי דכשר דאמרינן קלוש סוכה נמי לימא קלוש אי קלשת לה הוה לה חמתה מרובה מצלתה ה"נ אי קלשת ליה ה"ל קורה הניטלת ברוח אלא ע"כ נעשו כשפודין של ברזל ה"נ ע"כ