באר היטב (עה"ת) שטז

רק צריך שיהיו מחיצות שלימות בלי פרצה דג"ט ובביאור הענין באיזו דופן אנן קיימינן בזה בדין דשבת. שיטה א) דבדופן שלישית אנן קיימינן בדין דשבת ובשאין להרביעית שום תיקון כלל ולפי"ז הא דבדין מיגו קמא אמרינן דבשבת בלא מיגו בעינן עומד מרובה על הפרוץ ובדין מיגו בתרא אמרינן דבדין דשבת סגי בלחי צ"ל דבמיגו קמא איירינן בשתים דעריבין ובמיגו בתרא איירינן במבוי מפולש וצ"ל דאע"ג דלענין דין סוכה לכו"ע דעריבין לא גריעי עכ"פ מדלא עריבין מ"מ בשבת שתים דלא עריבין דהיינו מבוי מפולש עדיף טפי דמהני ביה לחי גרידא והיינו לכולהו תנאי ואמוראי דס"ל שלש מחיצות מה"ת וצ"ל לפי"ז דגרסינן בזה רבה כגי' הרא"ש וכנראה מפירש"י דרבה היא דס"ל עירובין (י"ב ב') לחי משום מחיצה וצ"ל לפי כ"ז במיגו בתרא דאף דהמבוי אסור מדרבנן מ"מ מהני לענין סוכה ובביאור ענין המיגו אי מהני לענין דאורייתא או נא בזה פי' א) דמיגו קמא איירי בסוכה שהיא ברה"ר ולפי"ז בהכרח צ"ל דהאי מיגו מהני לענין דינא דאורייתא דע"י המיגו ה"ל רה"י מה"ת וכן במיגו בתרא איירי בכה"ג וע"י הלחי בלא מיגו ה"ל רה"י מה"ת ובביאור הנ"מ שע"י המיגו בדין מיגו קמא לפי מאי דקיי"ל (שבת צ"ח א') דרה"ר מקורה פטור עליו משום רה"ר למ"ד (שם ז' ב') דחורי רה"ר לאו כרה"ר דמו י"ל דהיינו לחייב הזורק לסוכה מרה"ר או לפטור הזורק לסוכה מרה"י כשיש שם מקום בלתי מקורה אבל בלא מיגו בענין המיגו קמא מה שבתוך הג' מחיצות הוה רה"י בכ"ע ומה שחוץ להמחיצה הקצרה עד סוף הארוכה בעומד מרובה על הפרוץ משמע לפי"ז דהוה רה"י מה"ת ורק בפרוץ מרובה על העומד הוה המותר רה"ר ועי' (עירובין ח' ב') דאמרינן שם באלכסון לא הוה היכר דמשמע הא אי הוה היכר היה מותר משים דבלא"ה הוה רה"י וכן משמע שם להדיא מפירש"י וצ"ל דהיינו בעומד מרובה על הפרוץ מיהו מהתוס' שם ד"ה מניח משמע דהמותר ל"ה רה"י מה"ת ופי' באלכסון ל"ה היכר י"ל דהיינו כלומר לא מהני היכר כיון דמה"ת ל"ה רה"י ולפי"ז צ"ע בדין מיגו השני אי מדרבנן הסוכה פסולה כיון דמדרבנן ל"ה רה"י להיתר ורק מה"ת הוא דכשרה או דכיון דהלחי הוה מחיצה לענין שבת מה"ת ה"ל מחיצה לסוכה אף מדרבנן ובדין מיגו קמא צ"ע אם ע"י מיגו זה ניתרת גם בטלטול מדרבנן אף בלי שום תיקון לדופן רביעית דבזה אנן קיימינן לפי שיטה זו או דהמיגו ל"ט רק לענין דינא דמה"ת ולא לענין דינא דמדרבנן דרק הדופן שלישי מחשב דופן ע"י המיגו דלענין זה הוא דמהני מיגו אבל מיגו דסגי בסוכה ג' מחיצות סגי נמי בענין שבת בג' מחיצות הא לא אמרינן פי' ב) דאיירי בסוכה שהיא במקום דבלא"ה ה"ל כרמלית ולפי"ז י"ל דאמרינן ג"כ מיגו דבסוכה סגי בג' מחיצות לשבת ג"כ סגי בג' מחיצות ומותרת בטלטול אף מדרבנן אבל הזורק לתוכה מרה"ר פטור דלענין דינא דאורייתא לא מהני מיגו נמצא דמדין מיגו קמא לא מוכח מידי דמהני דין מיגו לענין דינא דאורייתא מיהו מדין המיגו בתרא מוכח לפו"ר דמהני מיגו אף לענין דינא דאורייתא דטפח סוכה דאורייתא כמוש"ל בשם התוס' ואע"ג דהאי לחי אינו מתיר בשבת לפי"ז רק איסורא דרבנן מ"מ איכא מיגו דהאי לחי משויא ליה רה"י לחייב הזורק לתוכו מרה"ר אלא שהתוס' שם כתבו דאיירי בלחי טפח דסגי מה"ת בלי הרחקה דג"ט פחות משהו מהדופן שיטה ב) דבדין דשבת איירי כשדופן הרביעית ג"כ מתוקנת ובביאור תיקון הרביעית במיגו קמא אין לומר דהיינו במחיצה גמורה לשבת בענין דה"ל מחיצה לסוכה וכדבעינן למימר קמן דא"כ למה לי מיגו דמסוכה לשבת ואמת שלשיטת הרמב"ם דס"ל דצוה"פ לא מהני ביותר מעשר אמות רק בעומד מרובה על הפרוץ אם נאמר דגם ברוח רביעית ס"ל הכי י"ל דהכא בפרצה יותר מעשר אמות איירי דבלא מיגו לא מהני בשבת להתיר מדרבנן מיהו לשון דהשבת אינו ניתר אלא בעומד מרובה על הפרוץ לא משמע כלל הכי אלא שי"ל דהיינו שהרביעית ג"כ יש לה לחי או פס טפח דמה"ת בלי מיגו ל"ה רה"י ע"פ כולה בכה"ג דלית ליה רק שתי מחיצות שלימות ומשום דין דמיגו שרי לטלטולי בה שהטפח שמתיר את הסוכה ה"ל כדופן שלם וניתר ע"י לחי או פס שבדופן הרביעי לטלטל אף מדרבנן ובמיגו בתרא י"ל דהיינו בענין דלענין שבת איכא תלתא מחיצות בזולת טפח דדופן סוכה ולענין סוכה ליכא רק שתי דפנות ומשכחת לה א) כשדופן א' רחוק מהסכך ד"א כמו"ש התוס' ומה שדקדק המהרש"א ע"ד התוס' אינו נראה לפענ"ד ב) כשדופן א' מהשלימות הוא צוה"פ דלא מהני בסוכה כמוש"ל ג) לפי"ד הסוברין דאם סיכך בלא דפנות ואח"כ עשה הדפנות פסול משום תעשה ולא מן העשוי כמוש"ל משכחת לה שסיכך קודם שנעשה הדופן הרביעית דלענין סוכה אין להתיר רק ע"י הלחי ובענין אי מהני דינא דמיגו מה"ת או רק מדרבנן ג"כ שני פירושים פי' א) דבסוכה דברה"ר איירי ולפי"ז ג"כ מוכח דמהני מיגו אף מה"ת מסוכה לשבת ובמיגו בתרא נראה ג"כ דמהני להכשר סוכה אף בלא טפח לשלישית כדמשמע דבסתם לחי איירי ואע"ג דבלא"ה האי מבוי מותר מה"ת מ"מ כיון דזה הלחי היה מתיר מה"ת גם בלא הדופן הרביעי לענין שבת מכשיר גם לסוכה מה"ת דכיון דמתיר לשבת מדרבנן מכשיר ג"כ לסוכה מדרבנן ולפי"ז ג"כ צ"ל דס"ל לחי משום מחיצה במבוי מפולש וגרסינן רבה כמו"ש לשיטה הא' והלכך מהני מיגו מדין דאורייתא דשבת לענין דין דאורייתא בסוכה פי' ב) דאיירי בסוכה במקום דבלא"ה ה"ל כרמלית ולפי"ז ממיגו קמא וודאי ליכא ראיה דמהני מיגו לענין דינא דאורייתא כמוש"ל לשיטה הא' וממיגו בתרא ג"כ ליכא ראיה כמוש"ל לשיטה הא' בשם התוס' ואם נאמר דהא דצוה"פ לא מהני בסוכה היינו רק מדרבנן י"ל דמיגו בתרא איירי כשהדופן הרביעית היה בצוה"פ דלפי"ז א"ש דמהני מיגו אף בלחי כ"ד כיון דבלא"ה כשרה מה"ת ולפי"ז אין אנו מוכרחין לומר דבשתים זו כנגד זו עדיפי משתים דעריבין כמוש"ל לשיטה הא' גם אין הכרח לומר דהיינו כמ"ד לחי משום מחיצה וא"ש הגירסא