באר היטב (עה"ת) שיד
Baer Hetev (torah) 314 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text
Open in the reader →הבערה אסורה ביו"ט וע"ש שפלפל בזה בטוב ובנעימות אבל לפי ענ"ד כיון דיש חילוק באיסור תורה ה"ל לתנא לפרושי והא דלא פירשה מתניתין החילוק דלענין עונש היינו משום דבזה גם יוה"כ חלוק משבת כמו"ש מקודם לפו"ר יש להביא ראי' למ"ש מהא דשמואל (שבת סא דיליף חילוק מלאכות לר' יוסי דס"ל הבערה ללאו יצאת מקרא דמחללי' מות יומת ודלא כברייתא דשם דבשלמא לפי מ"ש דאין חילוק בזה לדינא ניחא דמצינו כן בכ"ד שהאמוראים חולקים בכה"ג על התנאים אכל אם נאמר שיש בזה נ"מ לדינא בענין יוה"כ א"כ תקשי לי' לשמואל ברייתא דשם ומתניתין דמגילה הנ"ל מיהו באמת אין זו ראי' די"ל דשמואל כר"ש ס"ל דר"ש ע"כ כשמואל דריש כמו"ש התוס' (שבת ק"ו א') ד"ה מה לי מהא דלא תני (מכות כ"א) יוה"כ ונחייב משום חורש ומשום זורע נ"ל לפי ענ"ד דאין להביא ראי' דאין חילוק מלאכות ביוה"כ די"ל שפיר דלריבוי לאוין משם א' לא חשש כלל ועי' תוס' שם כ"ב א' ד"ה מתקיף
(לד) חג הסוכות גו' אזהרת ישיבה בסוכה להלן פסוק כ"ב ומצוה הבאה לידי לא אחמיצנה הנני לבאר בזה דיני סוכה באיכותה ומהותה ותשלום כלל ענין זה יובא להלן שם מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין כו' (סוכה כ"ח א') במשנה ומקשינן עלה (שם ג' א') אי בסוכה קטנה פליגי מחזקת ואינה מחזקת מבעי' ליה ואי בסוכה גדולה פליגי יצא ולא יצא מבעי' לי' ומסקינן שם חסורי מחסרא והכי קתני מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בש"א נא יצא ובה"א יצא ושאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו בלבד ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין שיעורא דראשו ורובו היינו מפני שלא היו יושבין ביושר כמונו אלא מסובין כענין שכיבה (רש"י שם) תניא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו כשרה רבי אומר עד שיהא בה ארבע אמות על ארבע אמות תניא אידך רבי אומר כל סוכה שאין בה ד"א על ד"א פסולה וחכ"א אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו כשרה חכמים דקמייתא כב"ש וחכמים דבתרייתא כב"ה (שם ג' א') אמר רב שמואל בר יצחק הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו כו' כב"ש (שם) באיזו אמה אמרו עי' (עירובין ג' ב' ד' א') דלאביי פלוגתא דתנאי אי היינו בת חמשה טפחים או בת ששה טפחים ולרבא מסקינן שם דלכו"ע היינו באמה בת ששה טפחים אלא שהן עצבות כלומר מצומצמות ולא שוחקות שיעור מסך סוכה קטנה שבעה טפחים סוכה ט"ז ב' ושם א' וכתב הרא"ש דגברא באמתא יתיב כדלהלן דהיינו ששה טפחים וטפח לשולחנו אתמר נויי סוכה כו' א"ר אשי מן הצד ממעטין (שם יו"ד ב') אחרים אומרים סוכה העשויה כשובך פירש"י עגולה פסולה לפי שאין לה זויות (שם ז' ב') א"ר יוחנן סוכה העשוי' ככבשן פירש"י עגולה אם יש בהיקפה כדי לישב בה כ"ד בני אדם כשרה פי' דלית לי' דאחרים ואולי ככבשן היינו בעלת צלעות הרבה ומודו אחרים בזה ואם לאו פסולה (שם) כמאן כרבי דאמר כל סוכה שאין בה ד"א על ד"א פסולה (שם) מכדי גברא באמתא יתיב כו' וכל שיש בהיקפו ג"ט יש בו רוחב טפח כו' וכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא בשיבסא נכי חומשא סגי כו' פי' דאלכסון מד"א על ד"א הוא 5 וההיקף הוא 3 $ציור בספר$ 16 ר' יוחנן מקום גברי לא חשיב כמה ה"ל תמני סרי בשיבסר נכי חימשא סגי לא דק ולחומרא לא דק (שם ח' א') ולפו"ר יש לתמוה הרבה דבשלמים למה לא דק ה"ל למימר כ"ג בני אדם והנ"ל מפני שבאמת העיגול הוא 99/7 מהקוטר ועוד משהו כמבואר בספרי חכמת המדידה וכשתחשוב תמונה זו דר' יוחנן שהיא תמונה בעלת כ"ד צלעות שכל צלע הוא אמה עפ"י חשבון משפטי הבקעים תמצא אשר חצי אמה שהוא בקע 1/2 7 מעלות היינו ע"ד הקירוב 13053/100000 מחצי קוטר ותהיה אמה 13052/100000 מכל הקוטר ולא ישאר לבד מקום גברי רק משהו יותר מכדי לרבע ד"א על ד"א ולא הספיקה לי השעה לברר חשבון זה סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ריש מס' סוכה וידובר להלן ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה (שם) וידובר להלן ת"ר חמתה כו' מחמת הסכך ולא מחמת הדפנות ר' יאשיה אומר אף מחמת הדפנות (שם ב') ומפרשינן שם דר' יאשיה ס"ל סוכה דירת קבע בעינן שהדפנות אינם מגיעין לסכך כל שיש בהדפנות כשיעור כשרה לכו"ע (שם ב' ב') אגב גררא ישם ט"ז א' וידובר להלן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה (שם י"ז א') במשנה פי' דעד ד"א חשבינן הדופן עם התקרה לדופן עקומה וכשרה וידובר להלן וכן חצר שהיא מוקפת אכסדרה (שם במשנה) פי' שכל הבתים שלכל ארבע רוחות החצר מוקפין באכסדראות מקורות ואמצע החצר אינו מקורה וסיכך שם וידובר להלן ויש לעיין אי אמרינן דופן עקומה באין דפנות מגיעין לסכך ובדליכא בין הדפנות לסכך שלשה טפחים כתב בספר ק"נ שעל הרא"ש דלכו"ע אמרינן דופן עקומה וע"ש ועי' ט"ז ריש סי' תרל"ב טור וב"י שם ת שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח רש"א שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח (סוכה ו' ב') שתים כהלכתן היינו שתאי דפנות שלמות מחוברות כעין גאם דהיינו כעין ד' אשורית כן מוכח בגמ' שם להלן כמו שיובא בדברינו שיעורא דטפח בזה כתבו התוס' (סוכה ז' ב') ד"ה סיכך עפ"י הגמרא דנדה כ"ו ב' דהיינו מה"ח וכן משמע בהסוגיא דסוכה שם דדרשינן להו מקראי ופליגי ביש אם למקרא אותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא פירש"י אצל סוף אחד מהדפנות כזה $ציור בספר$ א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויעמידנו כנגד ראש תור פירש"י באלכסון כזה $ציור בספר$ שתיק רב אתמר נמי אמר שמואל משמיה דלוי מעמידו כנגד היוצא וכן מורין בי מדרשא ש ו' ב' ז' א') ונ"ל דלפי הסברא דמעמידו כנגד ראש תור צריך שיהיה באותו המשולש כדי לרבע בו ז"ט על ז"ט ר' סימן ואי תימא ריב"ל אמר עושה לו טפח שוחק ומעמידו בפחות מג"ט