באר היטב (עה"ת) שז

שלפי"ז התקיעה ארוכה יותר לתנא דברייתא מלתנא דמתני' מ"מ אינו רשאי להאריך בכ"א מהשברים כשיעור תקיעה לתנא דמתני' שהוא השיעור מה"ת דא"כ נעשה מה"ת השבר תקיעה במס' סוכה (נ"ג ב') מוכחינן ממתני' וברייתא דשם דר' יהודה ס"ל תקיעה תרועה תקיעה אחת היא ורבנן סברי תקיעה לחוד תרועה לחוד כמאן אזלא הא דאר"כ אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום כמאן כר' יהודה פשיטא מהו דתימא אפילו כרבנן ולאפוקי מדר' יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא קמ"ל ואימא ה"נ א"כ מאי ולא כלום (סוכה שם) ומוכח מזה דלר' יהודה כי מפסיק בין תקיעה לתרועה או בין תרועה לתקיעה אף בשתיקה בעלמא חוזר לראש וכתבו התוס' דמ"מ וודאי דמודה ר' יהודה דצריך להפסיק ביניהם כדי נשימה וי"א דלר"י אינו מפסיק ביניהם רק כ"ש כמו שמפסיק בין יבבא ליבבא ובין שבר לשבר והנה לפי הסברא דלר"י אסור להפסיק בין תקיעה לתרועה ובין תרועה ותקיעה אפילו כדי נשימה פשוט דה"נ לרבנן אסור להפסיק כדי נשימה בין יבבא ליבבא ובין שבר לשבר ולפי הסברא דלר"י מפסיק בין תקיעה לתרועה בכדי נשימה יש לדון בדבר ונראה דמ"מ פשיט הוא דבין יבבא ליבבא ובין שבר לשבר אסור להפסיק בכדי נשימה ובמס' ר"ה ל"ד ב' איתא ומי אמר ר' יוחנן הכי והא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש לא קשיא הא דידיה הא דרביה ודידיה לא והא ר' אבהו הוה שקיל ואזיל בתריה דר' יוחנן והוה קרי קריאת שמע כי מטא למבואות מטונפות אשתיק בתר דחליף אמר ליה מהו לגמור אמר ליה אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש ה"ק ליה לדידי לא ס"ל לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש ומי אמר ר' יוחנן הכי כו' י"ל דלא מקשה רק אבין תקיעה לתרועה ובין תרועה לתקיעה דזה וודאי יש לדמות להלל ומגילה אבל אבין תקיעה לתקיעה דהיינו בין סדר לסדר לק"מ מיהו דעת התוס' וכל המפרשים דלר"ש בן יהוצדק לרבנן דר' יהודה דין כל התשע תקיעות שוה לענין הפסק דבשהה בין אחת לחברתה כדי לגמור את כולה חוזר לראש וכן הדין לר' יהודה כשהפסיק בין תקיעה לתקיעה דהיינו בין סדר לסדר ובשיעור כדי לגמור את כולה כתבו התוס' דבשהה כדי לעשות תקיעה אחת הוה כדי לגמור כולה לרבנן דס"ל דכל חדא וחדא ה"ל מצוה בפ"ע ולר' יהודה היינו רק בשהה כדי תקיעה תרועה תקיעה כיון דכולהו חדא מצוה נינהו ילפי ענ"ד נ"ל דכיון דההפסק פוסל בין כל התשע תקיעות א"כ לא חשיב כדי לגמור כולה רק בשהה כדי לגמור כל התשע תקיעות ועי' (מגילה י"ח ב') פלוגתא דאמוראי בפי' כדי לגמור את כולה בהלל ומגילה אי היינו ממקום שהפסיק או מתחילתה ה"ק ליה לדידי לא ס"ל כו' נ"ע כפי' הרא"ש דאף ר' יוחנן מודה בהפסיק משום איסורא דאדחי גברא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש הלכך נ"ק מהא עובדא דר' אבהו רק לטעמי' דר' יוחנן דס"ל (ברכות כ"ד) דבמבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ולפי"ז מתרץ הש"ס שפיר דהכי א"ל לדידך שהפסקת דס"ל דאסור לקרות במבואות המטונפות אם שהית כדי לגמור את כולה חזיר לראש ובמס' ברכות שם מקשה ג"כ דר"י אדר"י ומתרץ ג"כ בלשון זה והיינו משום דשם סמך הש"ס בקושייתי אמימרא דר"י דהכא דשמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא ע"ש וידובר להלן אתקין ר' אבהו בקסרי תקיעה שלש שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי ילל ליעבד תר"ת ואי גנוחי גנח ליעבד תש"ת מספקא לי' אי גנוחי גנח אי ילולי ילל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תקיעה לתרועה כן הוא ברא"ש ולפי הגירסא שלפנינו הפי' דמפסיק בין תרועה לתקיעה שלפניה דהדר עביד תר"ת ומשמע דלרב עוירא תרועה נ"ה הפסק כיון דאורחא דיללה דאתי בתר גנוחי ועי' רש"י ורא"ש מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסיק תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תש"ת אלא ר' אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עביד ליה אי ילילי ילל הא עביד ליה מספקא ליה דלמא גנח וילל א"ה ליעבד נמי אפכא תקיעה תרועה ג"ש תקיעה דלמא ילל וגנח סתמא דמלתא כי מתרע באינש מלתא ברישא גנח והדר ילל (ר"ה נ"ד א') ונראה לברור לפי ענ"ד כפי"ד הפוסקים דאינו רשאי להפסיק בין שברים לתרועה יותר ממה שמפסיק בין יבבא ליבבא ובין שבר לשבר מיהו י"א דצריך להפסיק כדי נשימה בין שברים לתרועה. כבר תמה ע"ז בט"ז איך פליג ר' אבהו אמתניתין וברייתא דשניהם מודים דבחדא מיהו סגי ואשר י"ל בזה. א) דר' אבהו באמת החמיר מדרבנן אדינא דמתניתין וברייתא ב) נ"ל דהא פשיטא לי' דיבבא דתנא דמתניתין לאו היינו שבר גרידא דא"כ הוה תני ג' שברים כדרך הלשון שהי' אז כמוש"ל אלא דמספקא ליה אי יבבות לחוד קאמר תנא דמתניתין או דלשברים ויבבות קרי להו יבבות דגנוחי המה התחלות יללות ועל שם היללות נקראין ולפי"ז באת"ל דתרווייהו בעינן אף להראב"ד צ"ל ברומיא דשיעורא דתקיעה כפירוקא דאביי דתנא דמתניתין חשיב תקיעה דכולהי בבי ותרועה דכולהו בבי ולפי"ז ולפי מש"ל בשיעור תקיעה דתש"ת לפי"ד כל המפרשים והפוסקים דשבר גדול מיבבא יהיה שיעור תקיעה דתשר"ת לפי"ד רש"י ששה טרומייטין עם ההפסקות שביניהם ועוד כדי שלש הפסקות ולפי"ד הריב"ם וריב"א הוא כדי י"ח טרומייטין עם ההפסקות שביניהם ושיעור כ"א מאנו השברים שבסדר זה פחות משהו משיעור התקיעה שבסדר זה לרש"י כדאית לי' ולהריב"ם וריב"א כדאית להו וכבר כתבתי שלפיענ"ד אין קפידא בזה כיון שקול השברים אינו קול פשוט כתקיעה ועוד דלעולם אין קפידא להאריך רק שתהיה התקיעה כשלש תרועות דידיה יש לעיין למה חשש להפסקות הא לא מצינו דר' אבהו פליג אר"י דאמר שמע תשע תקיעות בט' שעות יצא והכי קיי"ל ואפילו למאן דפליג אר' יוחנן מ"מ לפי מש"ל דכדי לגמור כילה היינו כל התשע תקיעות אכתי אין כאן הפסק וכן הקשה הר"ן ותי'