באר היטב (עה"ת) ל

בכ"ש כשר כיון שקמצו מתוך כ"ש ובהקטרה פליגי אמוראי אליבא דר"ש ר"י בריה דר"ח ס"ל או כאשם בכלי שרת ואפילו בשמאל דר"ש מכשיר בזריקה דשמאל או כחטאת ביד ימין דכתיב במנחה להלן ס' ו' כחטאת וכאשם ור' ינאי ס"ל דפלוגתא דתנאי אליבא דר"ש אית מ"ד כר"י בריה דר"ח ואית מ"ד דאפילו שלא בכלי שרת ובטמא מכשיר ר"ש (מנחות כ"ו א' ב') קמן מכלי שע"ג קרקע קידש הקומץ בכלי שע"ג קרקע עי (מנחות ז' א' ב') קומץ שחלקו בשני כלים אי קדוש פלוגתא דר"נ ורבא (שם ז' ב') הקטיר קומצה פעמים כשרה (שם כ"ו א') ובביאור זה פלוגתא דאמוראי ריב"ל ס"ל אין קומץ פחות משני זיתים ואין הקטרה פחוחה מכזית הלכך פעמים ולא פעמי פעמים ור"י ס"ל יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית הלכך פעמים ואפילו פעמי פעמים ואע"ג דבבשר וחלב לכו"ע אין הקטרה פחותה מכזית כדאיתא (שם כ"ו א'). הכא שאני דרבי קרא חצי קומץ תוס' (שם כ"ו ב') ד"ה אין הקטרה מיהו בהקטר שומשום י"ל דמודה דאין דרך הקטרה בכך תוס' שם מהא דלעיל (שם ע"ז ב'). קרב הקומץ חייבין עליה משום פיגול נותר וטמא ואין מועלין בשירים אבל מועלין בקומץ עד שיצא לבית הדשן (מעילה ט' א') ולאחר שנקמצה נפסלת ביוצא כמו לחמי תודה שקדשו בשחיטת הזבח עיין תוס' (מנחות ט' א') ועיין תוס' שם נידון פסול יוצא במנחת כהן וחביתי כ"ג שאין נקמצת ארבע עבודות הן במנחה כנגד ד' עבודות שבקרבן קמיצה כנגד שחיטה אלא שטעונה כהונה נתינת הקומץ לכ"ש כנגד קבלת הדם העלאה כנגד הולכת הדם הקטרת הקומץ כנגד זריקת הדם (מנחות י"ג ב') דין מחשבת שינוי קודש ושינוי בעלים במנחות כמו בזבחים דהבאין בנדר ונדבה כשרות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא דלהלן פרשה ה' פסוק י"א ומנחת קנאות במדבר פרשה ה'. מנחות ריש מכילתין במשנה רש"א כל המנחות אף מנחת חוטא כשרין ועולין לבעלים לשם חובה שמעשיה מוכיחות עליה בגמ' שם ולהלן מ"ט א' ובכ"ד וע"ש כמה חלוקים מחשבת חוץ לזמנה וחוץ למקומה פוסלת במנחה כמו בזבחים בכל הד' עבודות (מנחות י"א ב' י"ב א') ועמ"ש פרשה ז' פסוק י"ח בדיני פיגול ומ"ש בדיני מעילה אחד מנחת חוטא וא' כל המנחות שקמצן זר אונן טבול יום מחו"כ מחוסר בגדים שלא בריחוץ ידיו ורגליו ערל טמא יושב עומד שלא על הרצפה פסול כמו בזבחים קמץ בשמאל פסולה ואפילו ר"ש דמכשיר בקבלה זריקה והקטרה דקומץ בקמיצה מודה דפסול ואפילו במנחת חוטא (מנחות י' ב') בן בתירא אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח פי' שנפל לשם לאחר המדידה או קורט של לבונה שסלק לצד אחר פסול משום חציצה ומשום חסרון משנה (מנחות ו' א') ובגמ' שם י"א א' ובגמ' איכא פלוגתא דתנאי אליבא דבן בתירא דלעיל אי מכשיר אפילו. בקידש הקומץ אי דווקא בלא קידש הקומץ עדיין ופרכינן בגמ' למ"ד דדווקא בלא קידש מכשיר למ"ד כלי שרת מקדש שלא מדעת עכ"פ לפסול א"כ איך יחזיר מה שקמץ כיון שהחזירו לתוך כ"ש הא מתקדש וממילא נפסל ומתרצינן דמחזירו לכלי שע"ג קרקע למ"ד דאין מקדשין בכלי שע"ג קרקע או דאיירי שקמץ מתוך כלי טפופה ומחזיר הקומץ על הסולת שלא במקום הגומא דה"ל בגודש הכלי ולא מתקדש וכי הדר נפיל קומץ להגומא ממילא ה"ל כהניחו קוף דלא קדיש והדר חוזר וקומץ בן בתירא דמתיר בשמאל ע"י חזרה מחיר כמו כן בכל הפסולין שם ו' ב' חסרה קודם קמיצה רי"א מביא מתוך ביתו וימלאנה דקמיצה היא דקבעה לה (מנחות ט א') כמו שחיטה בשתי הלחם ותודה ר"ל אומר לא יביא מתוך ביתו קדושת כלי קבעה לה לזה כמו שקובעת לשארי פסולין ואתותב ר"ל שם ממתניתין דנגעים פי"ד מ"י דהלוג שמן מצורע שחסר קודם שיצק ימלאנו אלמא קדושת כלי לא קבעה ועי' (זבחים ק"ו א') ומש"ש ומש"ל פרשה י"ז פסוק ג' ונראה דה"ה לענין שמן במנחה בקמיצה תליא מלתא לא יביא עשרון בב' כלים ויקמוץ (מנחות כ"ד א') חלקו בכלי א' אם הכלי מצרפן לקמיצה בעי' בגמ' שם נטמאו שירי' נשרפו או שאבדו קודם הקטרת הקומץ כמדת ר"א דלעיל פרשה א' פסוק ה' ע"ש כשרה כמדת ר"י פסולה (מנחות כ"ו א') חסרו שירי' קודם הקטרה לר"י דפוסל בנשרפו כולן ר' יוחנן אומר מקטיר קומץ עליהן דכיון דאשתייר (שם ט' א') ומודה ר' יוחנן שהשירים אסורין באכילה ולא דמי לקרבן דסגי בכזית שם ב' ורל"א אין מקטיר קומץ עליהן שם א' לדברי ר' יוחנן דמקטיר קומץ והשירים אסורין באכילה אבעיא להו שם י"ב א' אי מהני הקטרת הקומץ להשירים למקבעינהו בפיגול ולאפקינהו ממעילה דבהקטרה תליא מילתא כמו שיתבאר בדיני פיגול ומעילה רה"א אפילו לרע"ק דזריקה מועלת ליוצא כנ"ל פרשה ה' פסוק י"ט ה"מ יוצא דאיתי' בעיניה אבל חסרון לא מהני ליה הקטרה רבא אמר אפילו לר"א דאין זריקה מועלת ליוצא הכא דהמותר הוא בפנים מודה דמועלת ואפילו לר"י דס"ל מעילה ו' ב' דפלוגתייהו ביוצא מקצתו דא"כ לר"א זריקה אינה מועלת ליוצא אע"ג דאיכא מקצת בפנים היינו דס"ל דאע"ג דאיכא מקצת בפנים אינה מועלת למה שיצא אבל הכא על כל מה שבפנים אנו דנין והדר ביה רבא שם מכח ברייתא דמייתי שם אביי אמר כמו שנחלקו שם ר"א ורע"ק ביוצא נחלקו ג"כ בחסרה ועמ"ש פרשה כ"ד פ"ח נתערב קומצה בקומץ חברתה במנחת כהנים במנחת כהן משיח במנחת נסכים שכולן כליל כשרה ר' יהודה אומר במנחת כהן משיח במנחת נסכים פסולה שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו (מנחות כ"ב ב') פירש"י דמנחת נדבה לוג לעשרון ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים שלשה לוגין לעשרון כדאיתא שם נ"א וכשהעבה בולעת שמן מהרכה הרי השמן מתבטל בה וה"ל רכה חיסר שמנה והעבה יתר שמנה דפסולות כדלעיל (שם י"א א') אבל בשוות צ"ל דאין השמן מתפשט מאחת לחברתה בלי חמין ות"ק ס"ל דעולין אין מבטלין זה את זה אפילו באינן מינן ופרכינן בגמ' (שם ב') וכי עוחר זו מזו מאי הוה מין במינו הוא ומין במינו הא לא בטל פי' ואין שמן העבה מבטל לשמן שנבלע בה מהרכה ני אמר רבא קסבר ר"י מין ומינו וד"א סלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו פי' הסולת של