באר היטב (עה"ת) כט

מעכבת (מנחות י"ח) והא דתנן שם לא יצק כשר היינו לא יצק כהן אלא זר גמ' שם ומקודם לזו נותן עליה שמן לבלילה כדאיתא להלן פרשה ז' פסוק יו"ד וכ"מ בלילה כשמן דהיינו מנחת סולת ופשוט במשנה וג' (מנחות ק"ג ב') ובכ"ד הרי כאן שתי מתנות שמן ומתן שמן בכני קודם להסולת דאיכא במחבת ומרחשת דלהלן משמע להדיא במס' (סוטה י"ד ב') דא"צ בזה וכן משמע (מנחות ס"ז ב') במנחת העומר וכמוש"ל פסוק י"ד מיהו רש"י ותוס' (מנחות ע"ד ב') כתבו דסולת צריכה שלש מתנות שמן ועמש"ש הבלילה אינה מעכבת רק שתהא ראויה לבלילה (שם ק"ו ב') ששים נבללין יותר אין נבללין מיהו מתן שמן לשם בלילה נראה דמעכב דבלא"ה, ה"ל אינה ראויה לבלילה ועיין (מנחות י"ח א') ביציקה כמו"ש מקודם בללה חוץ לחומת עזרה רל"א כשרה רי"א פסולה דאע"ג דלא בעי' כהונה פנים בעי (שם ט' א') ומוכח שם דלכו"ע צריכה להיות בכלי שרת ובלאה"כ פסולה לכו"ע ונ"ל דלאו בבלילה תליא מלתא אלא בהמתן שמן לשם בלילה ת"מ דהא הבלילה אינה מעכבת ועמש"ל ד"ה וקמץ מדין כהונה ביציקה ובלילה ועי' תוס' (שם י"ח ב') ד"ה ור"ש: שם שמן לוג לעשרון ומשמע (מנחות ס"ח א') דמודדו בלוג שהיה במקדש ר"ל באותה הכלי עצמה ועמש"ל בעשרון נתרבו העשרונות או נתרבו הלוגין פלוגתא דתנאי שם שמן שהפרישו לשם מנחה זו פסולה לשם מנחה אחרת (שם ע"ט ב') מיהו כ"ז שלא נתקדש ע"י כלי שבמקדש כדבעינן למימר קמן יפדה (שם ק"ב) מה יעשה בדמים נ"ל דתלוי בפלוגתא דרש"י ותוס' בענין לחמי תודה (פסחים י"ג ב') דלפירש"י שם יכול לקנות בהם מנחה או שמן למנחה אחרת ולהתוס' המעות יוליך לים המלח ותועלת הפדיון שפודה בש"פ ודיו ע"ש השמן והסולת מעכבין זה את זה (שם כ"ז א') ריבה שמנה חיסר שמנה פסולה מנחות י"א א') חסר הלוג קודם קמיצה וקודם הקטרה עמש"ל ד"ה וקמץ בענין חסרון בעשרון

שם. לבונה. קומץ לכל המנחה (שם ק"י ב') אר"י ב"י אמר ר' יוחנן ג' מחלוקות בדבר ר"מ סבר קומץ בתחילה קומץ בסוף רי"ס קימץ בתחילה וב' קורטין בסוף ור"ש סבר קומץ בתחילה וקורט א' בסוף חסר אותו הקורט כ"ש פסולה (שם י"א ב') הפריש לה לבונה יותר מקומץ כשרה הפריש שני קומצין פסולה שם: (ב)והביאה מביאה מתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב או בשארי מיני כלי מתכת לאפוקי של עץ למ"ד דאין עושין ממנה כלי שרת ולאפוקי כלי חרס וכה"ג לכו"ע דבעינן כלי ראויה לכ"ש (סוטה י"ד ב') סמך לדבר ישעיה ס"ו כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור כשבא למקדש מודד להסולת בעשרון של מקדש והשמן בלוג של מקדש רמב"ם בהל' מעה"ק ע"פ המשנה דמנחות (פ"ז א' פ"ח) וכבר כתבתי מזה לעיל בד"ה ק"מ ובד"ה שמן שדבר זה צ"ע נותן את הסולת לתוך כ"ש לקדש בו סוטה (שם) וצריך לכוין לקדש למ"ד דאין כ"ש מקדש שלא מדעת (שם) ונראה דלמ"ד הסולת והשמן קדושין זה בלא זה (מנחות ח' א' ב') כדבעינן למימר קמן למ"ד דמדת היבש מקדש (שם נ"ז ב') דכבר נתקדשה המנחה ע"י העשרון שמדדה בו בהכרח לפי דעת הרמב"ם אינה נותנה לכ"ש רק משום דגנאי לשומו בכלי חול אחר שנתקדשה כמו"ש התוס' (מנחות צ"ה ב') ועוד דצריך לבוללה בכ"ש כמוש"ל ד"ה ויצק ולמ"ד מדת היבש לא נתקדשה ולכך אינה מקדשת כשבא לקדשה נותן לביסא שהיא כלי העשויה לבלילה והיא מקדשת לכו"ע (מנחות נ"ז) גם במזרקות היו יכולין לקדש כדשמואל (זבחים פ"ח א') אי מקדשין בכלי שע"ג קרקע עי' (מנחות ז' א' ב') הסולת השמן והלבונה אי מקדשין זבל"ז פלוגתא דרב ור"ח (שם ח' א' ולמ"ד דאין קדושין זבל"ז אף שישנם לכולם כיון שאינם בכלי אחת אין מתקדשין כדמוכח שם בג' להדיא ועי' רש"י שם שכתב בפירוש דכל השלשה בעינן שיהיו בכלי א' דאף הלבונה מעכבת ועי' (מנחות ז' ח') אם העשרון מתקדש לחצאין המנחות עד שלא קדשו בכלי יש להם פדיון קדשו בכלי אין להם פדיון (שם כ' ב') המנחות מועלין בהם משהקדישו קדשו בכלי הוכשרו לפסול בט"י ומתו"כ ובלינה (מעילה ט' א') וביוצא אין נפסלין קודם קמיצה כמו"ש התוס' (מנחות ט' א') ובכ"ד אלא דמגניא מלתא להוציא לחוץ אחרי שנתקדשה בכלי (תוס' שם) קודם שקדשו בכלי דינם כתרומה לפסול בט"י ולא במחו"כ תוספתא טהרות פ"א וע"ל פרשה י"א פ' ל"ג מש"ש והא דתנן משקדשו בכלי הוכשרו לפסול בט"י היינו משום דמקמי הכי יש להם פדיון אחר שנתן הסולת לכלי שרת נותן עליו שמן לבלילה ואח"כ נותן עליו שמן ליציקה ונותן עליו לבונתה ומוליכה אצל כהן (סוטה י"ד ב') אלא דלא הוזכר שם בלילה ויציקה והכהן מוליכה אצל המזבח דכתיב להלן פסוק ח' והגישה אצל גו' ולהלן פרשה ו' פסוק ז' הקרב אותה בני אהרן גו' ההלכה בכלי שרת (סוטה שם) מגישה בקרן דרומית מערבית (סוטה שם מנחות י"ט ב') והיינו למ"ד כוליה מזבח בצפון קאי דלפני ה' היינו מערבו ופני המזבח היינו דרומו (סוטה שם) ומגיע הכ"ש לחודו של קרן המזבח ומסלק לבונתה לצד אחד שלא יקמוץ מהלבונה הכל (סוטה שם) א"צ תנופה (מנחות ס' א')

שם וקמץ משם גו' בקמצו להלן פ' ו' שלא יעשה מדה לקומץ (יומא מ"ז א'). מקמיצה ואילך מצות כהונה לימד על יציקה ובלילה שכשרה בזר (מנחות י"ח ב') ורק ההגשה היא בכהן כמוש"ל היציקה והבלילה שכשרה בזר היינו אף במנחת כהנים שאינה נקמצת (שם) ור"ש ס"ל דיציקה ובלילה בכהן אף במנחת ישראל שם ועי' תוס' שם ד"ה ור"ש ומש"ל ד"ה ויצק אעפ"י שההגשה בקרן מערבית דרומית הקמיצה בכ"מ בעזרה (זבחים ס"ג א') קומץ מתוך הכלי שרת (מנחות כ"ו א') ומשמע שם דלכו"ע קומץ מתוך כלי שרת קומץ ממקום שנתרבה שמנה ונותן הקומץ לתוך כ"ש לקדשו ומלקט את הלבונה ונותנה ע"ג ומעלהו בכ"ש להקטירו ומולחו ונותנו ע"ג האישים (סוטה י"ד ב' טו א') ההקטרה בימין כמו זריקה ור"ש דמכשיר בשמאל בזריקה מכשיר ג"כ בהקטרה דשמאל (מנחות י' א' כ"ו א') שלא בכלי שרת פסול ור"ש מכשיר (מנחות כ"ו ב') במשנה רנב"י אמר הכל מודין בקומץ שטעון קידוש שם בגמ' וכי מכשיר ר"ש בשלא הקטירו בכ"ש ואתותב במסקנא אלא דלר"ש אף שלא קידש הקומץ